טווין פיקס: אש הולכת איתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טווין פיקס: אש הולכת איתי
Twin Peaks: Fire Walk with Me
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על "טווין פיקס" מאת דייוויד לינץ' ומארק פרוסט
בימוי דייוויד לינץ'
הופק בידי גרג פיינברג
תסריט דייוויד לינץ'
רוברט אנגלס
עריכה מרי סוויני
שחקנים ראשיים שריל לי
ריי וייז
מוירה קלי
דייוויד בואי
כריס אייזק
הארי דין סטנטון
מדשן אמיק
קייל מקלכלן
מוזיקה אנג'לו בדלמנטי
צילום רון גרסיה
מדינה צרפתצרפת צרפת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה CIBY Pictures
חברה מפיצה צרפתצרפת AMLF
ארצות הבריתארצות הברית ניו ליין סינמה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה מאי 1992 (פסטיבל קאן)
צרפתצרפת 3 ביולי 1992
ארצות הבריתארצות הברית 28 באוגוסט 1992
משך הקרנה 134 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימה
מותחן פסיכולוגי
תקציב 10 מיליון דולר
הכנסות 4.2 מיליון דולר (בצפון אמריקה)[2]
הכנסות באתר מוג'ו twinpeaksfirewalkwithme
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טווין פיקס: אש הולכת איתי (באנגלית: Twin Peaks: Fire Walk with Me) הוא סרט אימה פסיכולוגית משנת 1992[3][4] שבוים על ידי הבמאי דייוויד לינץ' ונכתב על ידי לינץ' ורוברט אנגלס. הסרט מהווה פריקוול עבור סדרת הטלוויזיה "טווין פיקס" (1990–1991) שיצרו מארק פרוסט ולינץ'. עלילת הסרט עוסקת בחקירת הירצחה של תרזה בנקס ובשבעת הימים האחרונים בחייה של לורה פאלמר, תלמידת תיכון פופולרית מהעיירה הבדיונית טווין פיקס שבוושינגטון. הסרט מאופיין בטון אפל ורציני יותר ביחס לסדרת הטלוויזיה.[5]

רוב שחקני הסדרה שבו לגלם את דמויותיהם בסרט, אם כי רוב הסצנות שלהם נחתכו בשלב העריכה ושוחזרו באוסף הסצנות "טווין פיקס: החלקים החסרים". מספר מחברי צוות השחקנים הבולטים, בהם לארה פלין בויל, שרילין פן וריצ'רד ביימר, לא שבו לגלם את דמויותיהם מסיבות שונות. לדמותה של בויל, דונה הייוורד, לוהקה מוירה קלי. קייל מקלכלן, שגילם את דמותו של הסוכן המיוחד דייל קופר בסדרה, נרתע מלחזור מחשש שמא יהפוך לליהוק טייפקאסט עבור דמות הסוכן, מה שהביא לנוכחותו הקטנה יותר במהלך הסרט מאשר בגרסה המקורית.

הסרט זכה לביקורות מקוטבות בארצות הברית עם הפצתו, אך זכו לביקורות חיוביות יותר בשנים שחלפו לאחר מכן,[6][7] כאשר חלק מהמבקרים ראו בו אחת היצירות המרכזיות ביותר של לינץ'.[8][9] על אף שדווח כי הסרט התקבל בבוז וצעקות מהקהל בפסטיבל קאן 1992, שם הוא הועמד לפרס דקל הזהב, התסריטאי-שותף רוברט אנגלס מכחיש כי אירוע זה קרה אי פעם.[10] הסרט היה לכישלון קופתי בארצות הברית, ושני סרטי ההמשך שתוכננו לו בוטלו, אך הסצנות שנמחקו ואורכן נמשך מספר שעות הופצו בשנת 2014 באמצעות האוסף "טווין פיקס: החלקים החסרים", ואילו נרטיב העלילה נמשך במיני-סדרה "טווין פיקס: השיבה".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בסצנה בה טלוויזיה קטנה מנופצת בעוד אישה זועקת ברקע. לאחר מכן, מוצגת גופתה העטופה בניילונים של תרזה בנקס צפה במורד הנהר.

ראש הלשכה האזורית של ה-FBI, גורדון קול, שולח את הסוכנים צ'סטר דזמונד וסם סטנלי לחקור את הירצחה של תרזה בנקס בעיירה דיר מידו, וושינגטון. הם נפגשים בשדה תעופה קטן שבו ליל, אישה לבושה בשמלה אדומה עם ורד כחול מוצמד לחזה, מבצעת "ריקוד" סתום. מאוחר יותר מסביר דזמונד כי הריקוד מכיל מידע מקודד על המקרה, אם כי הוא מסרב לדון במשמעותו של הוורד הכחול.

דזמונד וסטנלי פוגשים את אכיפת החוק המקומית, שריף כייבל וסגנו, קליף, העוינים אותם. הסוכנים בודקים את גופתה של תרזה בחדר המתים, שם השניים מבחינים כי חסרה מידה טבעת, ומוצאים פיסת נייר קטנה עם האות "T" מתחת לציפורן אצבע הטבעת. בשעת אחר הצהריים, שני הסוכנים מראיינים את בעליהם המבוגר של הדיינר "האפ'ס", ואת המלצרית, איירין. הסוכנים מזמינים קפה, ואיירין נזכרת שזרועה של תרזה נרדמה לפני מותה. עם עלות השחר, הסוכנים מבקרים בפארק הקרוואנים "פאט טרוט" ומעירים את המנהל, קרל רוד, במטרה לבדוק את הקרוואן של תרזה. בקרוואן שלה, דזמונד מבחין בתמונתה של תרזה עונדת טבעת מוזרה. מאוחר יותר, הסוכנים דואגים להעביר את גופתה של תרזה לפורטלנד, תוך התנגדותו של כייבל. עם רדת החשכה, דזמונד חוזר לבדו ל"פאט טרוט" ומוצא את טבעתה של תרזה מנוח על תל מתחת לקרוואן שלה, ומושיט יד על מנת לקחתה.

במטה ה-FBI בפילדלפיה, הסוכן דייל קופר מספר לקול על חלומו מבשר הרעות, בעוד אלברט רוזנפילד יושב בקרבת מקום. עמיתם, הסוכן פיליפס ג'פריס, שעקבותיו אבדו מזמן, מתממש מתוך המעלית ומתרעם בפניהם בטירוף על פגישה לה הוא היה עד ובה היו מעורבות רוחות מסתוריות. הרוחות – האיש הקופץ, האיש ממקום אחר, הרוצח בוב, גברת צ'אלפונט ונכדה – מתממשים לעיניו של דייל לזמן קצר לפני שג'פריס נעלם. לאחר מכן, אלברט מדווח שדזמונד נעלם, וקול שולח את קופר לדיר מידו על מנת לחקור את נסיבות היעלמותו, אך מלבד מציאת רכבו הנטוש של דזמונד ב"פאט טרוט", הוא לא מוצא דבר.

שבעת ימיה האחרונים של לורה פאלמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קופץ שנה קדימה, אל העיירה טווין פיקס, ונפתח בפתחו של יום לימודים טיפוסי בחייהן של תלמידת התיכון הפופולרית ומלכת "השיבה הביתה", לורה פאלמר, וחברתה הטובה, דונה הייוורד. לורה, כך מתברר, מכורה לקוקאין ובוגדת בבן זוגה, בובי בריגס, עם האופנוען ג'יימס הארלי. לורה מגלה שביומנה הסודי חסרים מספר דפים, ונותנת את שאר היומן לחברה האגורפובי, הרולד סמית', לצורך שמירה על היומן.

מחוץ לדיינר "דאבל-ר", גברת צ'אלפונט ונכדה מופיעים לעיני לורה. השניים נותנים ללורה תמונה ממוסגרת קטנה, ומזהירים אותה כי "האיש מאחורי המסכה" נמצא בחדר השינה שלה. לורה בורחת הביתה, שם היא רואה את בוב מאחורי השידה שלה. היא ממהרת החוצה באימה ורואה את אביה, לילנד, יוצא מהבית. באותו ערב לפני ארוחת הערב, לילנד המקומם מתחקר את לורה לגבי הרומנים שהיא מנהלת וצורח עליה לשטוף את ידיה. לפני השינה, הוא מתנצל בפניה בדמעות ואומר לה שהוא אוהב אותה.

לפני השינה, לורה תולה את התמונה על הקיר בחדרה. בחלומה, לורה נכנסת לאכסניה, בה מופיעים קופר והאיש ממקום אחר. האיש ממקום אחר מזדהה בתור "הזרוע" ומציע את טבעתה של תרזה ללורה, אך מנגד, קופר אומר לה לסרב לטבעת. לורה רואה את אנני בלקברן לידה במיטה, מכוסה בדם. אנני אומרת ללורה לכתוב ביומנה ש"דייל הטוב נמצא באכסניה ואינו יכול לעזוב", ואז נעלמת. לורה רואה את הטבעת בידה, אך כשהיא מתעוררת היא איננה.

באותו לילה, לורה הולכת לבית הכביש, שם היא פוגשת כמה בחורים לצורך יחסי מין, אך לצערה, דונה מופיעה במקום. בחדר הוורוד, השתיים פוגשות את ז'אק רינו ורונט פולסקי. רונט מזכירה את הרצח של תרזה בנקס. כאשר לורה רואה את דונה המסוממת וחסרת ביגוד עליון לגופה עם ג'ון, היא גוררת אותה חזרה הביתה ומתחננת בפניה שלא תהיה כמותה. למחרת בבוקר, בזמן שלילנד ולורה נוסעים לארוחת הבוקר, פיליפ ג'ראד, הזרוע האחת שהייתה ברשותו של הרוח מייק, מתקרב לצד מכוניתו של לילנד ומראה את טבעתה של תרזה ללורה בעודו צורח על לילנד. לילנד נזכר ברומן שניהל עם תרזה, ושביקש מתרזה להביא את חבריה לצורך קיום אורגיה, אך נמלט לאחר שגילה שלורה הייתה ביניהם. תרזה הבינה מיהו ותכננה לסחוט אותו, אך לילנד רצח אותה.

באותו לילה, בובי ולורה נמצאים לבדם ביער, שם ניגש אליהם הסגן קליף. קליף מסניף חבילה של אבקה לבנה, ואז מגשש את דרכו אל אקדחו. בובי יורה בהווארד ומתיז את מוחו. למחרת בלילה לפני השינה, בזמן שלורה מסוממת מקוקאין, בוב מגיע דרך חלון חדרה של לורה ואונס אותה. בסיומו של האקט, לורה מבינה כי בוב הוא לילנד.

לורה, ההמומה, מגבירה את צריכת הקוקאין שלה, בעקבות כך בובי נפרד ממנה. בלילה, לורה נפגשת עם ג'יימס ביער ונפרדת גם ממנו. לורה קופצת מהאופנועו ונמלטת לבתקה הממוקמת ביער, שם רונט, רינו וליאו ג'ונסון מחכים לה, ועם בואה, הארבעה מנהלים אורגיה ומסניפים סמים. לילנד מופיע ומכה את ז'אק עד עילפון, ואילו ליאו בורח. לילנד לוקח את לורה ורונט לקרון רכבת נטוש, שם לורה שואלת את לילנד אם בכוונתו להרוג אותה. בוב אומר לה שהוא מתכוון להחזיק בה, ומלטף את רונט מחוסרת ההכרה. מייק, שעקב אחר לילנד אל הרכבת, מציל את רונט וזורק את טבעתה של תרזה לקרון הרכבת. לורה עונדת את הטבעת. זועם, בוב הורג את לורה. לילנד, תחת שליטתו של בוב, זורק את גופתה של לורה, בעודה עטופה בניילונים, אל מורד הנהר, ואז נכנסת למעגל של עצים שתילים. הוא עובר לחדר האדום, שם הוא נתקל במייק ובאיש ממקום אחר. יחד הם דורשים את ה"גרמונבוזיה" שלהם מבוב, בעוד לילנד צף לידם ואינו מודע להתרחשות.

אפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופתה עטופת הניילונים של לורה מתגלה על ידי תושבי טווין פיקס. בחדר האדום, הסוכן קופר עומד לצידה של לורה בעודה מנחם אותה, ואילו לורה עצמה רואה את המלאך שלה עף מעל, ואז בוכה בדמעות של שמחה.

צוות השחקנים והדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים ודמויות מהסדרה שהוצאו בעריכה הסופית:

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ההפקות שבבעלותו של אהרון ספלינג, "Aaron Spelling Productions", הייתה מעוניינת להפיק עונה שלישית לסדרת הקאלט "טווין פיקס", אך עם זאת, רשת ABC ביטלה את הסדרה בשל ירידת הרייטינג ועלויות ההפקה הגבוהות.[11] לינץ' וספלינג החליטו לסיים את הסדרה כטרילוגיה קולנועית, תוך חתימה במהירות על עסקה בת שלושה סרטים עם חברת "CIBY 2000" הצרפתית והודיעה על הפקת הסרט הראשון בטרילוגיה חודש בלבד לאחר ביטול הסדרה.[12][13] לינץ' ושותפו ליצירת הסדרה, מארק פרוסט, שמערכת היחסים שלהם עלתה על שרטון במהלך הפקת העונה השנייה, היו חלוקים בדעתם על האם להפוך את הפרויקט לסרט המשך קונבנציונלי, או לחלופין, לפריקוול לא ליניארי.[14][15] בסופו של דבר, פרוסט עזב על מנת לביים את הסרט "סטוריוויל".[14]

לינץ' היה מעוניין להפיק סרט שיעסוק ב"טווין פיקס", מכיוון שכפי שטען בראיון, "לא יכולתי לגרום לעצמי לעזוב את עולם של 'טווין פיקס'. הייתי מאוהב בדמותה של לורה פאלמר וסתירותיה: זוהרת מבחוץ אך גוססת מבפנים. רציתי לראות אותה חיה, זזה ומדברת. הייתי מאוהב בעולם ההוא ולא סיימתי אותו. אבל לעשות את הסרט לא היה רק כדי להחזיק בו; נראה שיש עוד דברים שאפשר לעשות",[16] ושהוא "עדיין לא סיים עם החומר".[17] השחקנית שריל לי, שגילמה את דמותה של לורה פאלמר, שיתפה את תחושותיה הדומות: "מעולם לא זכיתי להיות לורה בחיים, רק בפלאשבקים; הסרט איפשר לי להסתובב עם הדמות."[13] לדברי לינץ', הסרט עוסק ב"בדידות, בושה, אשמה, בלבול והרס של הקורבן לגילוי עריות. הסרט עסק גם בייסורי האב – המלחמה הפנימית בתוכו."[16]

קדם הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט התעתדו להתחיל באוגוסט 1991,[11] אך ב-11 ביולי 1991, קן שרר, מנכ"ל "Lynch/Frost productions", הודיע כי הסרט לא יופק מכיוון שכוכב הסדרה, קייל מקלכלן לא מעוניין לשוב לגלם את דמותו של הסוכן המיוחד דייל קופר על מנת להימנע מליהוקי טייפקאסט גנריים בהמשך הקריירה שלו. רתיעתו של מקלכלן נגרמה גם מירידת איכות העונה השנייה של הסדרה. לדבריו, "דייוויד ומארק [פרוסט] היו בסביבה רק בעונה הראשונה... אני חושב שכולנו הרגשנו קצת נטושים. אז הייתי די ממורמר כשהסרט, 'אש הולכת איתי', הגיע."[13] חודש לאחר מכן, נודע שמקלכלן הסכים להופיע בסרט ותהליך קדם ההפקה התחדש. כפשרה, דרש מקלכלן תפקיד קטן יותר בעלילת הסרט, והופיע רק במשך חמישה ימי צילום. לינץ' והתסריטאי-שותף, רוברט אנגלס, שכתבו את התסריט כך שהירצחה של תרזה בנקס נחקר על ידי הסוכן צ'סטר דזמונד ולא על ידי קופר, כפי שתוכנן במקור.[12]

בסרט לא הופיעו שלושה משחקני הסדרה הראשיים, לארה פלין בויל, שרילין פן וריצ'רד ביימר. באותה העת, היעדרות זו יוחסה להתנגשויות בלוח הזמנים של השחקנים, אך בריאיון משנת 1995, אמרה פן כי הסיבה האמיתית להיעדרותה היא מכיוון שהיא "התאכזבה מאוד מהדרך שהעונה השנייה הידרדרה. 'אש הולכת איתי', זה היה משהו שבחרתי לא להיות חלק ממנו."[13] בריאיון משנת 2014, לעומת זאת, אמרה פן כי היה מדובר בהתנגשות עם צילומי הסרט "על עכברים ואנשים" שמנעה ממנה להתחייב לצילומי הסרט.[18] בריאיון שנערך בספטמבר 2007, טען ביימר כי הוא לא הופיע באף סצנה שצולמה לסרט, על אף שדמותו, בנג'מין הורן, הופיעה בתסריט.[19] דמותה של פן נחתכה מהתסריט, מוירה קלי לוהקה לגילום דמותה של דונה, והסצנות בהשתתפותו של ביימר לא צולמו.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו ב-5 בספטמבר 1991 בסנוקאלמי, וושינגטון, ונמשכו עד אוקטובר 1991, כאשר ארבעה שבועות הוקדשו לצילומי מיקומים בוושינגטון ועוד ארבעה שבועות לצילומי פנים ומיקומים נוספים בלוס אנג'לס, קליפורניה. כשלפי לוח זמני הצילומים, ההפקה נדרשה לעבור לסיאטל, וושינגטון, היה צורך לצלם את סצנת מותה של לורה בקרון הרכבת בלוס אנג'לס במהלך יום הצילומים האחרון, 31 באוקטובר 1991.[20] ההפקה התקדמה מהר מאוד.[12] הזמר דייוויד בואי הביע אכזבה מתפקידו בסרט ואמר כי "הם דחסו אותי. עשיתי את כל הסצנות שלי תוך ארבעה או חמישה ימים, כי הייתי בחזרות לסיבוב ההופעות של טין משין לשנת 1991. הייתי שם רק ימים בודדים."[21]

גמר הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מחברי צוות השחקנים המקורי של "טווין פיקס" השתתפו בסצנות עבור הסרט, אך לבסוף נחתכו מהעריכה הסופית. בין השחקנים הללו נכללו מייקל אונטקיאן (הארי ס. טרומן), וורן פרוסט (ויל הייוורד), מרי ג'ו דשאנל (איילין הייוורד), אוורט מקגיל (אד הארלי), ונדי רובי (נדין הארלי), ג'ק נאנס (פיט מרטל), ג'ואן צ'ן (ג'וסלין פקארד), קימי רוברטסון (לוסי מורן), הארי גואז (אנדי ברנן), מייקל הורס (טומי "הוק" היל), ראס טמבלין (ד"ר ג'ייקובי), דון ס. דייוויס (גרלנד בריגס) ושרלוט סטיוארט (בטי בריגס). הסצנות בהשתתפותם רוכזו לבסוף באוסף "החלקים החסרים", שנכלל במארז ה-Blu-ray המהודר שכלל את הסרט ואת כל שלוש עונותיה של הסדרה.[22] לאחר עליית הסרט לאקרנים בפסטיבל קאן, לינץ' אמר על הוצאת הסצנות מהסרט, "זה היה קצת עצוב, [...] היית רוצה שכולם יהיו שם, אבל לדמויותיהם לא הייתה שום השפעה על חייה [של לורה פאלמר]".[23]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Twin Peaks: Fire Walk with Me
עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
פסקול מאת אנג'לו בדלמנטי
יצא לאור 11 באוגוסט 1992
הוקלט 1992
סוגה ג'אז • אמביינט
אורך 57:04
חברת תקליטים וורנר רקורדס
הפקה אנג'לו בדלמנטי • דייוויד לינץ'
כרונולוגיית אלבומים של אנג'לו בדלמנטי
טווין פיקס טווין פיקס: אש הולכת איתי
(1992) 		Twin Peaks

אלבום הפסקול של הסרט יצא לאור בהפצת חברת התקליטים "וורנר רקורדס" ב-11 באוגוסט 1992.[24] באלבום כלולה מוזיקה של אנג'לו בדלמנטי, שהלחין את המוזיקה בסדרת הטלוויזיה ובאלבום הפסקול המקורי שלה.[25]

בנוסף לקומפוזיציות האינסטרומנטליות שלו, אלבום הפסקול של הסרט כולל ליווי קולי לשיריו של בדלמנטי בביצועם של סולן הג'אז ג'ימי סקוט וזמרת הדרים פופ ג'ולי קרוז. דייוויד לינץ' כתב את המילים לשירים אחדים הכלולים באלבום הפסקול, ושימש כמפיק האלבום לצדו של בדלמנטי.[26]

עם הפצתו, הפסקול של הסרט זכה לפרסום רב בארצות הברית, והגיע לשיא במספר 173 במצעד הבילבורד 200.[27] הפסקול היה מועמד, ולאחר מכן זכה, בקטגוריית "המוזיקה הטובה ביותר" בטקס פרס סאטורן 1992[28] ובקטגוריית "הלחן המקורי הטוב ביותר" בטקס פרסי "אידפנדנט ספיריט".[29] במרץ 2011, מגזין המוזיקה הבריטי "NME" הציב את פסקול הסרט במקום הראשון ברשימת "50 פסקולי הקולנוע הטובים ביותר אי פעם", ותיאר אותו כ"שילוב של יופי מוחץ עם סוג של ג'אז מרושע קליטי, זהו אחד מאותם הפסקולים המעוררים האינסופיים המתגוררים בתת-המודע שלך ולעולם לא עוזבים."

Twin Peaks: Fire Walk with Me
מס' שםמיליםלחן משך
1. Theme from Twin Peaks: Fire Walk with Me  אנג'לו בדלמנטי 6:40
2. The Pine Float  בדלמנטי 3:58
3. Sycamore Trees דייוויד לינץ'בדלמנטי 3:52
4. Don't Do Anything (I Wouldn't Do)  בדלמנטי 7:17
5. A Real Indication  בדלמנטי 5:31
6. Questions in a World of Blue לינץ'בדלמנטי 4:50
7. The Pink Room לינץ'בדלמנטי 4:02
8. The Black Dog Runs at Night לינץ'לינץ' 1:45
9. Best Friends  בדלמנטי 2:12
10. Moving Through Time  בדלמנטי 6:41
11. Montage from Twin Peaks: Girl Talk/Birds in Hell/Laura Palmer's Theme/Falling    5:27
12. The Voice of Love  בדלמנטי 3:55
משך כולל:
 57:04

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לסדרת הטלוויזיה עליה הוא מבוסס ומשמש לו כפריקוול, הסרט ספג תגובה מנוגדת לשבחים לה סדרת הטלוויזיה זכתה. הסרט הוקרן לראשונה במהלך פסטיבל קאן 1992,[30] שם הוא זכה לביקורות מקוטבות. מהסיפורים שנקשרו בשמו של הסרט, מספר כי הסרט זכה לקריאות בוז וצעקות מהקהל במהלך הקרנת הסרט בפסטיבל,[8][31] על אף שהתסריטאי-שותף רוברט אנגלס הכחיש שאירוע זה קרה אי פעם[10] ודיווח חדשותי עכשווי מציין כי היה מדובר רק במספר רטינות במהלך ההקרנה למבקרים ועיתונאים.[32]

לדברי רוג'ר אברט מ"שיקגו סן-טיימס", הסרט נתקל בשני קצוות, כשצד אחד חיובי, ואילו הצד השני הוא ההפך הגמור.[33] הקולנוען קוונטין טרנטינו, שנכח גם הוא בפסטיבל, אמר בריאיון בשנת 1992: "אחרי שראיתי את 'טווין פיקס: אש הולכת איתי' בקאן, דייוויד לינץ' נעלם עד כדי כך שאין לי חשק לראות עוד סרט של דייוויד לינץ' עד שאשמע אחרת. ואתה יודע, אהבתי אותו. אהבתי אותו."[34]

לדברי לינץ', פרנסיס בויגס (אז ראש חברת ההפצה CIBY) לא היה אהוד בצרפת, ועובדה זו רק הוסיפה לכישלונו של הסרט בפסטיבל.[16]

מפיצת הסרט האמריקאית, "ניו ליין סינמה", הפיצה את הסרט באמריקה ב-28 באוגוסט 1992. הסרט הכניס סך של 1.8 מיליון דולר ב-691 בתי קולנוע בסוף השבוע הראשון שלו, והמשיך בסך כולל של 4.2 מיליון דולר בצפון אמריקה.[2]

למרות הביקורות המקוטבות, הסרט זכה לתשומת לב בעונת הפרסים, והיה מועמד לחמישה פרסי סאטורן ושני פרסי אינדפנדנט ספיריט, כולל מועמדות לשריל לי עבור קטגוריית "השחקנית הטובה ביותר". הפרסים היחידים בהם זכה הסרט היו על הפסקול של המלחין אנג'לו בדלמנטי, שזכה בפרס אינדפנדנט ספיריט, פרס סאטורן ופרס המוזיקה הבריטי.[35]

תגובת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות מקוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר הביקורות "Rotten Tomatoes, הסרט זכה לציון של 64% על סמך 75 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.70/10. בקונצנזוס הביקורתי של האתר נכתב כי "לטוב ולרע, 'טווין פיקס: אש הולכת איתי' הוא מוזר ומעוות בדיוק כפי שהיית מצפה לו מדייוויד לינץ'."[36] באתר הביקורות המשוקללות "Metacritic", הסרט זכה ציון ממוצע משוקלל של 45 מתוך 100, על סמך 29 ביקורות, דבר המציין "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[37]

עם עלייתו לאקרנים, הסרט זכה לביקורות מקוטבות ממבקרים אמריקאים. בין הביקורות השליליות כתבה ג'נט מסלין מה"ניו יורק טיימס": "הטעם של מר לינץ' לגרוטסקה ומוות-מוחי איבד את החידוש שלו ". מבקר הקולנוע ועמיתה למגזין, וינסנט קנבי הסכים איתה עם מסלין בביקורת דומה.[38] בסקירתו למגזין "וראייטי", כתב טוד מקארתי: "לורה פאלמר, אחרי כל הדיבורים, היא לא דמות מעניינת או משכנעת מאוד והרבה עוד לפני שהשיא הגיע, הפכה לנערה משמימה".[39] המגזין "USA Today" העניק לסרט כוכב וחצי מתוך ארבעה וכינה אותו "רומן נטול שמחות".[40] מבקר הקולנוע מ"רולינג סטון", פיטר טראוורס, כתב: "על אף שהסרט מעודד להציג בטלוויזיה עירום, שפה בוטה ואלימות, השליטה של לינץ' מקרטעת. במקום שבו ההשראה חסרה, הכישרון אינו חסר".[41] בביקורתה עבור "וושינגטון פוסט", ריטה קמפלי תיארה את הסרט כ"פריקוול מעוות, מרגש עמוקות ובעל הנאה עצמית".[42] יוצא מן הכלל בקרב הביקורות האמריקאיות בזמן עליית הסרט לאקרנים, היה הכתב סטיב אריקסון, שהגן על הסרט במגזין "LA Weekly" וקרא תיגר על הביקורות להן הסרט זכה; בשנת 1998, המבקרת מנולה דרגיס, שכתב במגזין, כינה את ביקורתו לסרט "אחת הביקורות הקולנועיות האמיצות ביותר שקראתי."[43][44]

ביקורות חיוביות יותר הגיעו ממבקרי קולנוע בריטים. קים ניומן מהמגזין הבריטי "Sight & Sound" הצהירה: "רגעי האימה הרבים [...] של הסרט מדגימים עד כמה סוגת האימה הפכה לגנרית בשנות השמונים והתשעים".[45] עם זאת, לא כל מבקרי הקולנוע הבריטי שיבחו את הסרט. בארי נורמן הכריז על הסרט כ"מבולגן" ו"מבלבל", תוך שהוא משבח את לינץ' כ"קולנוען מקורי מאוד, ומכיוון שיש מעט מאוד כאלה, עלינו אולי לתת לו את היתרון ליהנות מהספק ולעודד אותו מעט."[46]

ביקורות מחודשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוחים רטרוספקטיביים מאוחרים יותר של הסרט אף היו במגמה חיובית יותר, כאשר המבקר מארק קרמודה כתב בשנת 2007 שרבים התחילו לראות את הסרט כ"יצירת מופת". בסקירה שנערכה בשנת 2002 העניק אד גונזלס ממגזין "סלנט" לסרט ארבעה כוכבים מתוך ארבעה,[47] ובשנה שלאחר מכן, הפרסום כלל אותו ברשימת "100 הסרטים החיוניים".[48] כשהוא הופיע בפודקאסט יוצרי הקולנוע בשנת 2015, הקולנוען ג'יימס גריי כינה את הסרט "מדהים", "יצירת מופת" ו"דוגמה קלאסית לאופן שבו המבקרים טועים". עוד בדברו על הסרט, גריי אמר: "מעולם לא ראיתי סרט שנעשה ב-30 השנים האחרונות [...] באמריקה, שכל כך מבקש מאיתנו להבין ולהיות בנעליים של אדם שסובל עמוקות כל כך. זה דבר של יופי."[49]

בספרו, כריס רודלי תיאר את הסרט כ"מבריק אך מפליא", וכתב כי "באותו הזמן בו לינץ' הפיץ את 'טווין פיקס: אש הולכת איתי' בשנת 1992, התגובה הביקורתית הפכה לעוינת, ורק עכשיו הסרט נהנה מהערכה מחודשת של ביקורתיות זהירה אך סימפתית. זהו, ללא ספק, אחד מחזיונות השכונתיים האכזריים והעגומים ביותר של לינץ', והוא אף הצליח לרצות את מעריצי הסדרה המושבעים. [...] בחשיפת לב ליבה של סדרת הטלוויזיה, לינץ' נאלץ לקבל את העובדה כי לא סביר שיחזור לעיירת טווין פיקס."[16]

הסופרת לינדזי הלאם, ייחסה את התגובה השלילית הראשונית לסרט כתוצאה מהדברים הבאים: "לינץ 'לא נותן [לקהל] להתנתק – לוקחים אותנו כל כך רחוק לחוויה של לורה, בלי שום הפוגה ובלי שום הומור הקשור לסדרה".[50]

בכתבה שפורסמה ב"גרדיאן" בשנת 2017, כתב מבקר הקולנוע מרטין קונטריו על הביקורות החיוביות לה הסרט זכה: "רבע מאה לאחר מכן, הסרט מתגלה בצדק מחדש על ידי מעריצים ומבקרים כיצירת המופת הבלתי-מזוהה של לינץ'. זה לקח זמן רב מדי, וזה גבה את מחירו מהקולנוען, אך 'אש הולכת איתי' סוף סוף שב מהקור."[50]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס מועמדות קטגוריה תוצאה סימוכין
1992 פרסי המוזיקה הבריטית אנג'לו בדלמנטי הפסקול הטוב ביותר זכייה
פסטיבל קאן דייוויד לינץ' פרס דקל הזהב מועמדות [51]
פרסי אידפנדנט ספיריט שריל לי השחקנית הטובה ביותר מועמדות [29]
אנג'לו בדלמנטי הלחן המקורי הטוב ביותר זכייה
פרס סאטורן אנג'לו בדלמנטי המוזיקה הטובה ביותר זכייה [28]
שריל לי השחקנית הטובה ביותר מועמדות
ריי וייז שחקן המשנה הטוב ביותר מועמדות
טווין פיקס: אש הולכת איתי סרט האימה הטוב ביותר מועמדות
דייוויד לינץ ורובט אנגלס התסריט הטוב ביותר מועמדות [52]

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור, לינץ צילם יותר מחמש שעות צילום שקוצצו לאחר מכן לשעתיים וארבע עשרה דקות. הסרט בגרסתו המלאה כמעט וזכה להפצה במהדורת DVD מיוחדת של "ניו ליין סינמה" בפברואר 2002, אך המהדורה בעקבות חששות תקציביים ובעיות עם אורכו של הסרט.[53] הסרט יצא בפורמט DVD בכמה אזורים אחרים גם בתחילת שנות האלפיים, כולל בבריטניה (אזור 2) בשנת 2001[54] ואוסטרליה (אזור 4) בשנת 2005.[55]

רוב הסצנות שנמחקו כוללות דמויות נוספות מסדרת הטלוויזיה שבסופו של דבר לא הופיעו בעריכה הסופית.[56] על כך, לינץ' אמר: "הייתה לי מגבלה על זמן הריצה של הסרט. צילמנו סצנות רבות – ביחס לסרט רגיל – שהשיקו אחת עם השנייה יותר מדי פעמים בשביל שהעלילה המרכזית תתקדם כמו שצריך. חשבנו שאולי יהיה טוב מתישהו להפיק גרסה ארוכה יותר עם הסצנות האחרות האלו, מכיוון שהרבה מהדמויות החסרות בעריכה הסופית צולמו. הן חלק מהסרט, הן פשוט לא נחוצות לעלילה המרכזית."[16] לדברי לינץ', אילו הסרט היה כולל את הסצנות האלה, הוא "לא היה כה אפל. מבחינתי הוא ציית לחוקיו של 'טווין פיקס'. אבל היה צריך להסיר מעט מהשטויות."[16]

בשנת 2007, האתר "DVDrama" דיווחה כי MK2 נמצאת במשא ומתן סופי עם לינץ' על מהדורה מיוחדת חדשה בת שני דיסקים שתכלול שבע עשרה סצנות שנמחקו על ידי הבמאי עצמו. המהדורה התעתדה לצאת לשוק ב-17 באוקטובר 2007, אך לאחר מכן בחרה MK2 להוציא מחדש מהדורה אחרת של הסרט. בנובמבר 2008, אמר לינץ' את הדברים הבאים בנוגע לסצנות שנמחקו: ”'טווין פיקס: אש הולכת איתי' נמצא בבעלות חברה בשם MK2 בצרפת. ודיברתי איתם לפני כמה חודשים. [...] דיברתי איתם על כך מספר פעמים. [...] אני חושב שזה יקרה, אבל אולי המשבר הפיננסי [...] משפיע על כך בדרך כלשהי. אני לא בטוח מה קורה. אני די בטוח שיש במהדורה שבע עשרה סצנות לפחות אבל עבר זמן מאז שבדקנו את זה.[57]”

חברת "סרטי סרטי פרמאונט", שלה היו זכויות הפצת עותקי DVD של סדרת הטלוויזיה, רכשה את הזכויות בגרמניה וברוב העולם למעט בארצות הברית, בריטניה, צרפת וקנדה. פרמאונט הפיצה את מהדורת ה-DVD שבבעלותה בשנת 2007. מהדורת ה-DVD היה פורט ישיר מהמהדורה הצרפתית של MK2.

הסרט הופץ בפרמט Blu-ray בצרפת ב-3 בנובמבר 2010, תחת הפצתה של MK2.[58]

באוסטרליה, הסרט הופץ בפורמט DVD ו-Blu-ray תחת הפצתה של "Madman Entertainment" ב-8 בפברואר 2012, לרגל 20 שנה להפצת הסרט בבתי הקולנוע.[59]

בבריטניה, הסרט הופץ בפורמט Blu-ray ב-4 ביוני 2012 תחת הפצתה של "Universal UK Home Video", אם כי דווח כי המהדורה סובלת מפגמים ברצועת האודיו שלה.[60] בצפון אמריקה, הסרט הופץ בפורמט Blu-ray ב-29 ביולי 2014, כחלק מאוסף ה-Blu-ray של "טווין פיקס", ומכיל יותר מ-90 דקות של סצנות שנמחקו והורחבו מהסרט.[61]

ב-1 במרץ 2017, הסרט הוקרן ברשת "Showtime" לרגל שידור המשך הסדרה.[62]

הסרט אף הופץ במסגרת "אוסף הקריטריונים" (שחברת האם שלו, "Janus Films", מחזיקה בזכויות ההפצה בצפון אמריקה), הן בפורמט DVD והן בפורמט Blu-Ray Disc, ב-17 באוקטובר 2017.[63]

מהדורת הקריטריון של הסרט הופצה מחדש במסגרת "טווין פיקס: מא' עד ת'", ערכת Blu-ray במהדורה מוגבלת של 21 דיסקים, אשר מלבד הסרט כוללת גם את כל שלוש עונות הטלוויזיה בשלמותן, אוסף "החלקים החסרים", פיצ'רים מיוחדים שפורסמו בעבר, שש שעות של תוכן חדש מאחורי הקלעים וגרסאות 4K של הפיילוט המקורי ושל פרק 8 של העונה השלישית, שהופצה ב-10 בדצמבר 2019. עם זאת, באוסף הזה היו חסרים שני ראיונות בלעדיים שנכללו במהדורת הקריטריון המקורית.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי הצלם רון גרסיה, הסרט זכה לפופולריות ביפן, במיוחד בקרב נשים, כפי שכתבה מרתה נוחימסון בספרה על עבודותיו של לינץ', "הוא משער שהתלהבותן של הנשים היפניות נובעת מסיפוק לראות בלורה הכרה מסוימת בסבלן משהותן בחברה דכאנית."[64] ביפן, הסרט הופץ תחת השם "טווין פיקס: שבעת ימיה האחרונים של לורה פאלמר", והתקבל בהתלהבות רבה.[65]

בדיעבד, לינץ 'אמר: "אני מרגיש רע ש'אש הולכת איתי' לא הצליח וכי הרבה אנשים שונאים את הסרט. אבל אני מאוד אוהב את הסרט. אבל היה בו הרבה מטען. זה משחרר עד כמה שהסרט יכול להיות ניסיוני במסגרת התכתיבים שעליו לעקוב אחריו."[16]

מרי סוויני, עורכת הסרט, אמרה, "הם כל כך רצו שזה יהיה כמו סדרת הטלוויזיה, וזה לא היה. זה היה סרט של דייוויד לינץ', ואנשים כעסו מאוד על זה. הם הרגישו נבגדים." שריל לי הביעה את גאוותה בסרט ואמרה, "היו אנשים רבים, קורבנות לגילוי עריות, שפנו אליי מאז הסרט עלה לאקרנים, ואני כל כך שמחה שהוא הופק כי זה עזר להם לשחרר הרבה."

המשך לעלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מכיל סצנת חלום בו אנני אומרת את השורה: "הדייל הטוב נמצא באכסניה ואינו יכול לעזוב. כתבי את זה ביומן שלך." סצנה זו נועדה להשאיר קצוות פתוחים עבור שני סרטים נוספים שיעסוק ביומנה של לורה – סרט המשך ולאחר מכן סרט שיביא לסיום נרטיב הסדרה בסגנון לא ליניארי. עם זאת, שני סרטי ההמשך המתוכננים בוטלו בעקבות כישלונו הקופתי של הסרט. בשנת 2001, לינץ' אמר כי זיכיון "טווין פיקס" "מת לחלוטין".[66] עם זאת, בשנת 2014 נמסר כי יופק המשך לסדרה המקורית תחת הפקתו של לינץ'.[67] לינץ' אישר כי לעלילת הסרט תהיה משקל עבור אירועי ההמשך.[68] בשנת 2017, עלתה לשידור העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה, בה מתוארים אירועים המתרחשים 25 שנה לאחר עלילת העונה השנייה, ונעשה באלמנטים רבים שהוצגו במהלך הסרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "TWIN PEAKS - FIRE WALK WITH ME (18)". British Board of Film Classification. June 12, 1992. Retrieved April 23, 2015.
  2. ^ 1 2 "Twin Peaks: Fire Walk with Me (1992) - Box Office Mojo". Box Office Mojo. Retrieved August 5, 2012.
  3. ^ Twin Peaks: Fire Walk with Me: Angelo Badalamenti created the music for David Lynch's psychological horror film from 1992 – billboard.com
  4. ^ [Decades after it was ignored by nearly everyone, Fire Walk With Me feels at once like a psychological horror classic just finally getting its due — collider.com
  5. ^ Jackson, Matthew (March 23, 2017). "Why Twin Peaks: Fire Walk With Me is one of the most powerful prequels ever". SYFY WIRE. Retrieved June 21, 2021.
  6. ^ Kermode, Mark (February 8, 2007). "David Lynch". guardian.co.uk. Retrieved August 5, 2012.
  7. ^ "David Lynch's Acclaimed Films". They Shoot Pictures, Don't They. Retrieved November 6, 2016.
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Robbie Collin, ‏Fire Walk With Me: the film that almost killed Twin Peaks, The Telegraph, 13 October 2014
  9. ^ Marsh, Calum (May 17, 2013). "Twin Peaks: Fire Walk With Me Is David Lynch's Masterpiece". The Village Voice. Retrieved December 2, 2016.
  10. ^ 1 2 Kelley, Shamus (June 15, 2017). "Was Twin Peaks: Fire Walk With Me Really Booed At Cannes?". Den of Geek!. Retrieved June 18, 2017.
  11. ^ 1 2 "Twin Peaks: Fire Walk With Me". catalog.afi.com. Retrieved June 21, 2021.
  12. ^ 1 2 3 "11 Fascinating Facts About Twin Peaks: Fire Walk With Me". www.mentalfloss.com. June 2, 2017. Retrieved June 21, 2021.
  13. ^ 1 2 3 4 Hughes, David (2001). "The Complete Lynch". Virgin Media.
  14. ^ 1 2 Woods, Paul A. (1997). "Weirdsville USA: The Obsessive Universe of David Lynch". Plexus.
  15. ^ "Twin Peaks FAQ: Mark Frost". www.twinpeaks.org. Retrieved June 21, 2021.
  16. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Lynch, David; Rodley, Chris (2005). Lynch on Lynch (Revised ed.). Faber and Faber. ISBN 978-0-5712-2018-2.
  17. ^ Müller, Jürgen (2003). Best Movies of the 90s. New York: Taschen. pp. 64–66. ISBN 3-8228-4783-6.
  18. ^ Harris, Will (January 22, 2014). "Sherilyn Fenn talks David Lynch and how Twin Peaks should have ended". The A.V. Club. Retrieved January 22, 2014.
  19. ^ "Twin Peaks Archive: Exclusive Richard Beymer interview!". twinpeaksarchive.blogspot.com. Retrieved August 5, 2012.
  20. ^ Ferrante, Anthony C. (October 1992). "The Fire Walkers of Twin Peaks". Fangoria (117): 55–57, 68. Archived from the original on March 28, 2013. Retrieved August 5, 2012.
  21. ^ MacDonald, Patrick (December 20, 1991). "Beaming Bowie excited about current direction of his life, music". The Seattle Times.
  22. ^ Lacob, Jace (July 17, 2014). ""Twin Peaks: The Missing Pieces" Makes You See "Fire Walk With Me" In A Different Way". Buzzfeed. Retrieved May 7, 2017.
  23. ^ MacInnis, Craig (August 28, 1992). "Panned at Cannes: Peaks prequel proves it was Lynch who killed Laura". Toronto Star.
  24. ^ Eddin, Stephen. "Twin Peaks: Fire Walk with Me – Angelo Badalamenti: Songs, Reviews, Credits, Awards". AllMusic. Rovi Corporation. Retrieved June 10, 2013.
  25. ^ Twin Peaks: Fire Walk with Me (1992), retrieved August 17, 2017
  26. ^ Twin Peaks: Fire Walk with Me (CD). Angelo Badalamenti. Warner Bros. Records. 1992. 9362 45019-2.
  27. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me – Angelo Badalamenti: Award". AllMusic. Rovi Corporation. Retrieved June 10, 2013.
  28. ^ 1 2 "Past Saturn Awards – Best Music". Saturn Awards. Academy of Science Fiction, Fantasy & Horror Films. Archived from the original on February 7, 2008. Retrieved March 5, 2013.
  29. ^ 1 2 "History Search Results". Independent Spirit Awards. Film Independent. Archived from the original on January 13, 2013. Retrieved March 5, 2013.
  30. ^ "Festival de Cannes: Twin Peaks: Fire Walk with Me". festival-cannes.com. Retrieved August 5, 2012.
  31. ^ "Booed at Cannes: Wild at Heart and Twin Peaks: Fire Walk With Me". Double Exposure. Retrieved April 16, 2017.
  32. ^ Comte, Jean-Michel. "Another Vietnam Movie for Stone; Lynch Presents 'Twin Peaks' ". Associated Press, May 16, 1992.
  33. ^ Ebert, Roger (May 24, 1992). "David Lynch, once again at the 'Peak' of controversy". Chicago Sun-Times.
  34. ^ Peary, Gerald, ed. (August 1, 1998). Quentin Tarantino: Interviews. University Press of Mississippi. p. 48. ISBN 9781578060511. Retrieved August 5, 2012.
  35. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me (1992) - Awards". Internet Movie Database. Retrieved August 5, 2012.
  36. ^ "Twin Peaks - Fire Walk with Me (1992)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. Retrieved April 23, 2018.
  37. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me Reviews". Metacritic. CBS Interactive. Retrieved August 5, 2012.
  38. ^ Canby, Vincent (August 29, 1992). "One Long Last Gasp For Laura Palmer". The New York Times.
  39. ^ McCarthy, Todd (May 17, 1992). "Twin Peaks: Fire Walk with Me". Variety. Retrieved August 5, 2012.
  40. ^ Wloszcyna, Susan (August 31, 1992). "Dark and depressing doings in Twin Peaks". USA Today.
  41. ^ Travers, Peter (April 18, 2001). "Twin Peaks: Fire Walk With Me". Rolling Stone. Retrieved August 5, 2012.
  42. ^ Kempley, Rita (August 29, 1992). "'Twin Peaks: Fire Walk With Me' (R)". The Washington Post. Retrieved August 5, 2012.
  43. ^ Dargis, Manohla. "They Lost It at the Movies". L.A. Weekly (November 18, 1998).
  44. ^ Wallace, David Foster. A supposedly fun thing I'll never do again : essays and arguments (First Back Bay ed.). Boston. ISBN 0-316-92528-4. OCLC 41459863.
  45. ^ Newman, Kim. "Twin Peaks: Fire Walk with Me". Sight & Sound (November 1992).
  46. ^ "Barry Norman reviews Twin Peaks Fire Walk With Me" (Film '92), YouTube.com. Retrieved May 5, 2020.
  47. ^ Gonzalez, Ed (March 1, 2002). "Twin Peaks: Fire Walk With Me". Slant Magazine. Retrieved August 5, 2012.
  48. ^ "100 Essential Films". Slant Magazine. January 15, 2003. Retrieved August 5, 2012.
  49. ^ Labuza, Peter (July 6, 2015). "Episode #61 - James Gray (Nights of Cabiria)". The Cinephiliacs. Retrieved July 7, 2015.
  50. ^ 1 2 Conterio, Martyn (September 2, 2017). "Fire Walk With Me: how David Lynch's film went from laughing stock to the key to Twin Peaks". The Guardian. Retrieved May 23, 2020.
  51. ^ "Official Selection 1992". Cannes Film Festival. Retrieved March 5, 2013.
  52. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me (1992) – Awards". Internet Movie Database. Amazon. Retrieved March 5, 2013.
  53. ^ "Total Movie Magazine - FWWM DVD article". lynchnet.com. Retrieved August 5, 2012.
  54. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me (DVD) (1992)". Amazon.co.uk. Retrieved May 17, 2009.
  55. ^ "Twin Peaks: Fire Walk With Me (Region 4)". Roadshow Entertainment. Retrieved May 17, 2017.
  56. ^ Horowitz, Josh (August 22, 2007). "David Lynch On His Empire, Turning Down Jedi — And Cooking Quinoa". MTV. Retrieved August 5, 2012.
  57. ^ "Twin Peaks Collector Encore RepoussÉ... - Les actus DVD - Excessif" (in French). Archived from the original on March 7, 2012. Retrieved August 5, 2012.
  58. ^ "Twin Peaks: Fire Walk with Me Blu-ray (France)". blu-ray.com. Retrieved August 5, 2012.
  59. ^ Morris, Clint (October 12, 2011). "Madman announces Fire Walk With Me on Blu-ray for Feb, 2012!". Moviehole.net. Retrieved August 5, 2012.
  60. ^ "Twin Peaks: Fire Walk With Me [Blu-ray] (1992)". Amazon.co.uk. Retrieved August 5, 2012.
  61. ^ "'Twin Peaks': Watch 'Fire Walk With Me' lost scenes before entire series hits Blu-ray - EXCLUSIVE". Entertainment Weekly. May 15, 2014. Retrieved May 15, 2014.
  62. ^ D'Alessandro, Anthony (February 1, 2017). "David Lynch's 'Fire Walk With Me' To Air On Showtime Before 'Twin Peaks' Return". Deadline Hollywood. Retrieved February 1, 2017.
  63. ^ Twin Peaks: Fire Walk with Me at Criterion.com
  64. ^ Nochimson, Martha P. (1997). The Passion of David Lynch: Wild at Heart in Hollywood. University of Texas Press.
  65. ^ Regelman, Karen (May 26, 1992). "Japanese piqued by Peaks as picture opens in theaters". Variety.
  66. ^ Hughes, David. "David Lynch, Weird on Top". Empire (November 2001). Archived from the original on July 16, 2012. Retrieved August 5, 2012.
  67. ^ "David Lynch back on 'Twin Peaks' after salary standoff". CNN. Retrieved November 13, 2015.
  68. ^ "Twin Peaks - Variety.com". Variety. Retrieved November 13, 2015.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טווין_פיקס:_אש_הולכת_איתי&oldid=37892877"