טוביה בסקינד

טוביה בסקינד
	אין תמונה חופשית
לידה	21 בפברואר 1963 (בן 61)
מדינה	ישראל

טוביה בסקינד (נולד ב-21 בפברואר 1963) הוא סופר ועיתונאי לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקינד גדל בשכונת נוה שאנן בחיפה, למד בתיכון עירוני ג' והיה חבר בתנועת המחנות העולים. החל את שירותו הצבאי בגרעין נח"ל לקיבוץ אילות ובהמשך שירת בחיל האוויר. נשוי ואב לשלושה ילדים ומתגורר כיום בנס ציונה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית עבודתו העיתונאית של בסקינד הייתה ברשת שוקן. מקום עבודתו הראשון היה במקומון כלבו, תחילה ככתב ספורט ובהמשך ככתב חדשות. במקביל עבד גם בחדשות הספורט. ב-1986 עבר לירושלים ועבד במשך שנתיים במקומון כל העיר. ב-1988 עבד בעל המשמר ובין תחומי הכיסוי שלו היו: האינתיפאדה במזרח ירושלים, חרדים, תנועות מחאה, רשות השידור ופלילים.

עם סיום לימודיו במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית לקח פסק זמן מהעיתונות, עבר להתגורר באילת ועבד בהדרת טיולים בסיני ובמצרים. בתחילת שנות ה-90 התגורר בניו יורק ועבד בעיתון ישראל שלנו. עם חזרתו לישראל עבד תקופה קצרה כעורך בדסק הכלכלי בעיתון חדשות לאחר מכן היה עורך מדור הספורט במקומון כלבו. תפקידו האחרון ברשת שוקן היה סגן עורך במקומון ערים. תפקידו הבא היה בקבוצת ידיעות אחרונות בעיתון הנוער ראש אחד, שם שימש בתפקידי עריכה שונים. החל מ-1996 ועד 2004 היה עורך חדשות בדסק החדשות של מעריב.

עוסק בצלילה כתחביב ובעבר ערך את מגזין הצלילה ים. היה שותף, יחד עם אילן ורד, לכתיבת מדריך הצלילה לאתרי הים האדום. המדריך כולל 120 אתרי צלילה מאילת ועד Rocky Island.

ב-2004 החל לעבוד בשירותי בריאות כללית, תחילה כעורך העיתון של הקופה ובהמשך כמנהל התוכן של אתר האינטרנט של כללית. כיום הוא עובד בחטיבת מערכות מידע ודיגיטל של הארגון.

ב-2020 פרסם את ספרו הראשון - מועדון הלבבות החולמים. הספר יצא בהוצאת שיח והודות למימון המונים בהדסטארט. הספר הופיע ברשימת הספרים המומלצים של מבקרי הספרים (טבלת המבקרים) שפורסמה בהארץ ב-25 בספטמבר 2020.

באוקטובר 2020 הגיש תביעה לשון הרע נגד גאולה עמיר, אמו של יגאל עמיר, לאחר שכינתה אותו "נאצי", כאשר כתבה: "אתה ודומיך מזכירים את הנ... בגרמניה ובכל אירופה".^[1] ב-29 בנובמבר 2022 זכה בסקינד בתביעה ובית המשפט פסק כי עמיר תשלם לו 40,000 שקלים.^[2]