טבח שכא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טבח שכאערבית: مذبحة شكا) הוא טבח שביצעו לוחמים פלסטינים מהארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ב-5 ביולי 1976, בתקופת מלחמת האזרחים השנייה בלבנון, בנוצרים מרונים תושבי העיירה שכא שבצפון לבנון. בטבח זה נרצחו למעלה מ-117 נוצרים מרונים, רבים נפצעו, ורכוש רב נהרס והושחת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכא על מפת לבנון המחולקת לפי מיליציות שולטות משנת 1976, תקופת מלחמת האזרחים

העיירה שכא שוכנת לחוף הים התיכון, בנפת בתרון שבמחוז צפון לבנון, דרומית לעיר הנמל טריפולי וכ-15 קילומטר מהעיר בתרון. אוכלוסיית העיירה נוצרית מרונית, ובמקום מוסדות דת מרוניים ובתי ספר דתיים.

בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון נשלט האזור על ידי מיליציות פלסטיניות, אך העיירה עצמה הייתה מובלעת נוצרית בשליטת המיליציה המרונית "הכוחות הלבנוניים" וכותרה על ידי כוחות עוינים. העיירה הותקפה רבות על ידי לוחמים פלסטינים ומוסלמים, אשר בסיסם היה בעיר טריפולי. התקפות אלה אמנם גבו קורבנות רבים, אך לא הגיעו למצב של טבח בזכות שהייתם של לוחמי "הכוחות הלבנוניים" בכפר וההגנה שסיפקו לתושבים.

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביולי 1976 החלו יוצאים לוחמים פלסטינים חמושים מטריפולי דרומה, לכיוון העיירה. הפלסטינים, בעודם מתקרבים אל העיירה, פתחו בירי לעבר מכוניות שנסעו בכביש המוביל אל שכא. כאשר נודע לתושבי העיירה על הלוחמים המתקרבים, קיבלו אנשי הכמורה הוראה לצלצל בפעמוני הכנסייה המקומית כאות אזהרה לתושבי העיירה וללוחמים המרונים. כאשר נכנסו הפלסטינים אל העיירה, התפתח במקום קרב בין שתי המיליציות: הפלסטינית והנוצרית. הפלסטינים החמושים, אשר היו רבים מספרית מהלוחמים הנוצרים, גברו על הלוחמים הנוצרים, וכבשו את העיירה.

לאחר כיבוש העיירה, החלו הפלסטינים טובחים בתושבים. לפי עדויות של ניצולים, התוקפים ירו ללא הבחנה בתושבים, שחטו אנשים בעזרת גרזנים, ערפו ראשים ואנסו נשים ונערות. כמו כן, ידוע כי התוקפים הציתו מבנים ומכוניות בהם, בין השאר, הסתתרו אזרחים. בכך, נמנעה מתושבים רבים האפשרות להינצל והם נשרפו בעודם בחיים. בטבח זה נרצחו לפחות 117 נוצרים תושבי העיירה ומספר תושבים מהכפרים הסמוכים, אשר עברו באזור. בנוסף לכך, נזרע הרס רב בעיירה, מבנים רבים ניזוקו קשות והכנסייה המקומית הושחתה.

לאחר הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הטבח נשארו הכוחות הפלסטיניים בעיירה, שהייתה עד כה מובלעת נוצרית, וסיפחו אותו לשטח שבשליטתם. לאחר היוודע האירוע לראשי המיליציות הנוצריות, החליט אטיין סאקר לשלוח למקום יחידת לוחמים מהמיליציה שלו, "שומרי הארזים" ואליהם הצטרפו כתגבורת לוחמי הפלנגות הנוצריות, בניסיון לכבוש את העיירה חזרה מידי הפלסטינים. בקרב שהתפתח בין שני הכוחות, ב-10 ביולי כבשו הנוצרים את העיירה והניסו את הכוחות הפלסטיניים לצפונה של העיירה, הגובלת בשטח שבשליטתם, ומאוחר יותר הם הונסו מהעיירה כולה. לאחר הטבח, ועל-מנת למנוע מצב עתידי של טבח נוסף בעיירה, הציבו שומרי הארזים יחידת לוחמים לשמור על העיירה ותושביה.

יש הסוברים שטבח זה הוא אחד המניעים לטבח תל א-זעתר אשר ביצעו לוחמי מיליציות מרוניות ב-12 באוגוסט אותה השנה, בתושבי מחנה הפליטים הפלסטינים תל א-זעתר שבפאתי ביירות ובו נהרגו למעלה מ-1,000 פלסטינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]