טבח סלוצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבח סלוצק או פרשת סלוצק היה טבח בעיר סלוצק שבבלארוס, שאירע במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באוקטובר 1941, ובו נרצחו כ-3,800 יהודים על ידי הנאצים. הרוצחים הורכבו מכוחות מיוחדים של הגסטפו ומבעלי בריתם בבלארוס ובליטא.[1]

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 באוקטובר 1941 נכנסו לסלוצק ארבע פלוגות של משטרה צבאית שהוצבו בקובנה במטרה לחסל את האוכלוסייה היהודית בעיר תוך יומיים. כוח זה פעל ללא רשות של המינהל האזרחי הגרמני. היהודים הוקפו, הוצאו מבתיהם ונהרגו בהמוניהם, בטירוף כזה, שלא רק יהודים, אלא גם אנשים אחרים באזור נטבחו.

המינהל האזרחי הגרמני בבלארוס זעם, לאחר שעשה מאמצים רבים להשיג את טובת האוכלוסייה המקומית בהתאם להוראות הפיהרר.

מנהל המינהל האזרחי בבלארוס כתב במחאה לרייכספיהרר אס אס, היינריך הימלר:

העיירה הייתה תמונה של אימה במהלך הפעולה. באכזריות בלתי ניתנת לתיאור מצד השוטרים הגרמנים ובעיקר הפרטיזנים הליטאים, העם היהודי, אך גם ביניהם בלארוסים, הוצא מדירותיהם ונאסף יחד. בכל מקום בעיר נשמעו יריות וברחובות שונים הצטברו גופות של יהודים שנורו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבח סלוצק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]