חרם על ההתנחלויות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפגנה משנת 2009 של ארגון השמאל האמריקאי "Code Pink" נגד מוצרי AHAVA שיוצרו אז בהתנחלות מצפה שלם.

חרם על ההתנחלויות היא פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

החרמות מנומקים בסיבות מגוונות, אך לרוב מתבססים על אי הסכמה מוסרית ופוליטית עם מפעל ההתנחלויות. לרוב, פעולות אלה נועדו להביע מחאה נגד הפגיעה של ההתנחלויות, לדברי המוחים, באוכלוסייה הפלסטינית ובתהליך השלום,[1] וכדי למנוע את "חיזוק והמשך הכיבוש", כפי שהדבר נתפס על ידי המשתתפים בחרם.[2]

הקוראים לחרם על תוצרת ההתנחלויות מבחינים לרוב בין חרם זה לחרם כולל על ישראל,[1] ולעיתים אף מציינים כחלק ממטרות החרם מניעה של חרם בלתי מובחן על ישראל.[3][4]

סוגי החרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרם כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט שנתלה על דלת בית פלסטיני. הכיתוב אומר "מצפוני שקט, ואתה? מקום זה נקי ממוצרים מההתנחלויות"

ב-1997 קראו אורי אבנרי ותנועתו "גוש שלום" לחרם על ההתנחלויות והחלו להפיץ רשימת מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק.[5]

מחוץ לישראל ישנם עסקים ואיגודים המחרימים תוצרת שמקורה בהתנחלויות.[6][7]

מאז 2009 מתנהל ברשות הפלסטינית מסע ציבורי נגד רכישת מוצרי התנחלויות, שאותו הוביל ראש הממשלה סלאם פיאד.[8] ב-2012 הדבר אף נאסר בחוק הפלסטיני.[9] ב-2012 החליטה דרום אפריקה על סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות,[10] צעד שעורר חשש בקרב חברות הפועלות מעבר לקו הירוק.[11]

כיוון שישראל חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים, ניסיונות להחרים תוצרת ישראלית נתקלים בקשיים.[12]

ב-2003 הסכימה ישראל לסמן תוצרת מהשטחים המיוצאת לאיחוד האירופי.[13] כתוצאה מכך מוצרים אלה אינם נהנים מהטבת מכס. ב-2007 שילמה המדינה פיצויים בסך 26 מיליון ש"ח למתנחלים אשר נפגעו מהמהלך.[14]

לעיתים קיימים קשיים בסימון והחרמת מוצרי ההתנחלויות, כגון כאשר מוצרים אלה משווקים יחד עם תוצרת אחרת שמקורה בישראל. לפעמים כועסים המחרימים על עסקים המשתפים פעולה, מבחינה עסקית, עם תוצרת ההתנחלויות. במקרים אלו קיימות קריאות להחרים - ולעיתים גם מוחרמים בפועל - ארגונים שבהם קיימת פעילות הן בהתנחלויות והן בישראל וכן ספקים המשתפים פעולה עם יצרני ההתנחלויות.[15][6]

בעקבות החרם העבירו מספר חברות את פעילותן לתוך תחומי הקו הירוק, בהן יקבי ברקן, רב-בריח[8] וסודה סטרים[16].

החרם התגלה כחרב פיפיות כאשר השחקנית סקרלט ג'והנסון ניתקה את קשריה עם ארגון אוקספם, שבו פעלה כשגרירה של רצון טוב, לאחר שהופעל עליה לחץ שתחדל להיות פרזנטורית של מפעל סודה סטרים שמעבר לקו הירוק.[17]

ב-1 בספטמבר 2014 הופסק יצוא ישראלי לאיחוד האירופי של מוצרי חלב שמקורם מעבר לקו הירוק.[18]

ביוני 2015 הודיעה קרן הפנסיה הנורווגית KLP (אנ') על משיכת השקעותיה בחברת המלט הגרמנית HeidelbergCement ובחברת המלט המקסיקנית Cemex, בטענה כי הן מפעילות מחצבות בגדה המערבית באמצעות חברות בת ישראליות, בהן רדימיקס, ובכך מנצלות משאבי טבע בשטח כבוש בניגוד לאמנת ז'נבה.[19]

בנובמבר 2018 הודיעה חברת Airbnb כי תסיר מודעות של דירות בהתנחלויות מכיוון ש"ההתנחלויות עומדות במרכז הסכסוך הישראלי-פלסטיני". לאחר סערה ציבורית ומספר תביעות משפטיות נגד החברה, היא חזרה בה. באפריל 2019 הודיעה החברה כי כל הרווחים מהשכרת הנכסים בהתנחלויות יועברו כתרומה לארגונים הפועלים ללא מטרות רווח לעזרה הומניטרית ברחבי העולם.

ביולי 2021 הודיעה קרן הפנסיה הנורווגית KLP (אנ') על משיכת השקעותיה בחברות המספקות שירותים להתנחלויות, בהן מוטורולה, בזק, סלקום, פרטנר ובנק הפועלים. חודשיים לפני כן החליטה קרן העושר של נורווגיה להפסיק את השקעתה בשתי חברות נדל"ן הקשורות להתנחלויות.[20]

ב-19 ביולי 2021 הודיעה חברת בן אנד ג'ריס העולמית על התנגדותה למכירת מוצריה "בשטח הפלסטיני הכבוש"[21]. כיוון שהזכיין הישראלי לא נענה לדרישה זו, הודיעה החברה העולמית שהזיכיון שלו יסתיים בסוף שנת 2022, והחברה תחפש הסדר אחר להמשך פעילותה בישראל.[22] בן אנד ג'ריס תבעה את חברת האם שלה יוניליוור והפסידה, ונפסק כי הזכיין הישראלי יוכל להמשיך למכור את מוצרי החברה, בתנאי שלא ישתמש בלוגו של החברה בשפה האנגלית.

במסגרת הסכמי הסחר בין ישראל לבין האיחוד האירופי, ביקשו האירופאים לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. בשנת 2004 הוסכם על הסדר טכני לפיו היצרנים הישראלים יציינו רק את מקום הייצור של המוצרים הנשלחים לאירופה, ובפועל לא בוצעה כל הבחנה בין מוצרי ההתנחלויות למוצרים אחרים. מדיניות זו השתנתה ב-16 במאי 2023. הנציבות האירופית, האחראית על הסחר הבינלאומי, פרסמה תקנה לסימון ברור של מוצרי ההתנחלויות. מוצרים המיובאים לאירופה שיוצרו בגבולות הקו הירוק יסומנו בקוד "Y864" ויזכו לשיעורי מכס מופחתים, בניגוד לסחורה מההתנחלויות ומרמת הגולן[23].

חרם אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חנוכת אולם התרבות באריאל ב-2010 שבו נקבעו הופעות של התיאטראות הגדולים בישראל, חתמו מחזאים ושחקנים, בהם יוסי פולק, דורון תבורי, איתי טיראן, עודד קוטלר, מוטי לרנר, ענת גוב, שרה פון-שוורצה, ויהושע סובול, על מכתב פומבי לראשי התיאטראות שבו הם קוראים להם לא לקיים הופעות מעבר לקו הירוק, והשחקנים הודיעו שיסרבו להופיע בהצגות שיתקיימו שם[24]

חרם אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מיקומה של אוניברסיטת אריאל, הפועלת משטח הנמצא מחוץ לתחומי הקו הירוק, הופעלו לחצים, חרם פנימי[25] וביקורת רבות במטרה למנוע את הקמתה. גם בחו"ל נמתחה ביקורת ציבורית שלעיתים החריפה עד כדי קריאה להחרמה אף עוד לפני הפיכת המרכז האקדמי לאוניברסיטה. כאשר ביקר נשיא ארצות הברית אובמה בישראל הוא נמנע מלהזמין לנאומו סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, על אף שהזמין סטודנטים מכל אוניברסיטה אחרת בארץ. צעד זה התפרש כחרם מצידו על אוניברסיטת אריאל ועורר ביקורת.[26] כמו כן הוחרמו סטודנטים מהאוניברסיטה עוד כאשר הייתה מכללה, ונפסלו מלהשתתף בתחרות ספרדית ממשלתית לאור מיקומה הגאוגרפי של המכללה. מנהל התחרות הסביר כי מדובר בהחלטה של ממשלת ספרד.[27]

ממשל ביידן הורה בשנת 2023 להפסיק את שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי עם ישראל מחוץ לקו הירוק, והבהיר כי מדיניות זו נהוגה כבר משנת 2020. בהנחיה נאמר שעל פי מדיניות החוץ של ארצות הברית שטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן נותרו "כפופים למשא ומתן על מעמד הקבע".[28]

החלטת האו"ם ליצור רשימה של עסקים הקשורים להתנחלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2016 קבעה מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם כי ההתנחלויות אינן חוקיות על פי המשפט הבין-לאומי הפומבי ופוגעות בזכויות האדם של הפלסטינים. כחלק מההחלטה נקבע כי המועצה תיצור מאגר נתונים של עסקים ותאגידים המקיימים פעילות בהתנחלויות, בעיקר בתחומים הבאים: אספקת ציוד בנייה, חומרי בניין, מתן שירותים להתנחלויות ולהקמת חומת ההפרדה, תמיכה כספית בפעילות התיישבותית, ואספקת ציוד המשמש להריסת בתי פלסטינים ונכסים חקלאיים[29].

בדצמבר 2016 קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 2334, שאף היא קובעת שההתנחלויות אינן חוקיות.

בעקבות החלטות אלה, בפברואר 2018 פרסם האו"ם כי בידיו רשימה של 206 עסקים הקשורים להתנחלויות. הדו"ח לא ציין את שמות החברות ונאמר בו כי מאגר הנתונים עדיין לא הושלם[30].

בפברואר 2020 הצהירה מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם כי בידיה רשימה של 112 עסקים הקשורים להתנחלויות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, אך לא פרסמה את הרשימה. מאוחר יותר הופצה הרשימה על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. הרשימה כוללת בעיקר חברות ישראליות, אך גם מספר חברות בינלאומיות בולטות, בהן בוקינג, TripAdvisor, Airbnb, מוטורולה ו-JCB. מתוך החברות ברשימה, 94 הן חברות ישראליות, והשאר מארצות הברית, הולנד, הממלכה המאוחדת, צרפת, לוקסמבורג ותאילנד[31].

מישל בצ'לט, הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם, הודיעה כי הרשימה אינה "רשימה שחורה" ולא מגדירה את הפעילות העסקית של החברות כבלתי-חוקית,[32] אלא מצביעה על חברות האחראיות לפעילויות ש"עולים מהן חששות מסוימים לזכויות האדם."[31]

ב-30 ביוני 2023 פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים רשימה מעודכנת של עסקים הקשורים להתנחלויות, ובה גם נמנו הקריטריונים שעל פיהם הורכבה הרשימה. הרשימה המעודכנת מונה 97 עסקים, ונגרעו ממנה 15 חברות שחדלו לפעול בהתנחלויות מפברואר 2020[33].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים ואישים שנקטו בחרם על התנחלויות ספגו לאורך השנים ביקורת רבה מנימוקים שונים. כך למשל, יש מי שהעלו את הטענה שחרם על ההתנחלויות הוא מדרון חלקלק לחרם על ישראל גופא, בין השאר מכיוון שרוב הגופים הכלכליים המרכזיים במדינה (כגון בנקים ורשתות מסחריות) עובדים גם ביהודה ושומרון. טיעון נוסף שעלה הוא שהחרם יגרום בעיקר לפגיעה בעשרות אלפי הפלסטינים שמועסקים בתעשייה ובחקלאות של התנחלויות.[34][35] טיעון אחר שהועלה, בעיקר על ידי אישים וארגונים המשתייכים לימין הפוליטי, הוא שהחרם על ההתנחלויות זהו צעד גזעני, מכיוון שהוא נובע מתוך התנגדות לכך שיהודים יתיישבו באזור מסוים.[36]

כתגובה לחרם על ההתנחלויות ולחרם על ישראל שהוטל על ידי ארגונים או אישים שונים, הכנסת השמונה עשרה אישרה את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, שקובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, היא בגדר עוולה אזרחית, שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית על ידי אותו אדם או גורם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Boycotting settlement produce, באתר הקוויקרים בבריטניה
  2. ^ חדשות 2, ‏ח"כ גלאון: לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות, באתר ‏מאקו‏, 10 ביולי 2011
  3. ^ יפעת סולל, חרם להצלת ישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2012
  4. ^ ליאון דעואל, תגידו תודה למי שמסמן מוצרי התנחלויות, באתר ynet, 30 במאי 2012
  5. ^ אורי אבנרי - ביוגרפיה, באתר "גוש שלום"
  6. ^ 1 2 רשת שיווק בריטית תחרים ספקי מוצרי התנחלויות, באתר ynet, 29 באפריל 2012
  7. ^ רוני סופר, עובדי בריטניה: חרם על תוצרת ההתנחלויות, באתר ynet, 17 בספטמבר 2009
  8. ^ 1 2 דני רובינשטיין, דוד מאיים על גוליית: מתגבר החרם הפלסטיני על מוצרי ההתנחלויות, באתר כלכליסט, 11 במרץ 2010
  9. ^ עלי ואקד, אבו מאזן אישר: עונש למוכרי מוצרים מהתנחלויות, באתר ynet, 26 באפריל 2010
  10. ^ אליאור לוי, דרום אפריקה הורתה לסמן מוצרים מההתנחלויות, באתר ynet, 19 במאי 2012
  11. ^ מירב קריסטל, סימון מוצרי התנחלויות: חוששים מאפקט הדומינו, באתר ynet, 20 במאי 2012
  12. ^ ניסיון בריטי שנעשה בעבר נכשל כתוצאה ממדיניות ארגון הסחר הבינלאומי WTO והסכם סחר חופשי שישראל חתומה עליו עם האיחוד האירופי
  13. ^ נמרוד צוק, משרד החוץ: החלטת אולמרט - כניעה לאיחוד האירופי, באתר nana10‏, 25 בנובמבר 2003
  14. ^ מיה בנגל, המתנחלים יפוצו בתקציב 2007, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2006
  15. ^ אביאל מגנזי, איטליה: חרם על מוצרים - לא רק מההתנחלויות?, באתר ynet, 23 במאי 2010
  16. ^ ניר צליק, סודהסטרים בורחת מהשטחים, סוגרת מפעלים ומפטרת עובדים, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  17. ^ אתר למנויים בלבד רונית דומקה, הגרדיאן, סקרלט ג'והנסון לא נכנעת ללחץ: ניתקה קשר עם אוקספם, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2014
  18. ^ עידן יוסף, חרם המחלבות: ישראל העבירה לאיחוד האירופי רשימת משקים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 בינואר 2015
  19. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, לא רק גופים מישראל: חברת ענק נורווגית מפסיקה להשקיע בחברות זרות שפועלות בהתנחלויות, באתר הארץ, 12 ביוני 2015.
  20. ^ חדשות חוץ, קרן הפנסיה הגדולה בנורבגיה מתנתקת מ-16 חברות הקשורות להתנחלויות, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2021
  21. ^ Ben & Jerry’s Will End Sales of Our Ice Cream in the Occupied Palestinian Territory, באתר בן אנד ג'ריס, ‏19 ביולי 2021 (באנגלית).
  22. ^ איתמר אייכנר ומירב קריסטל, בן אנד ג'ריס: מפסיקים למכור גלידות בהתנחלויות, באתר ynet, 19 ביולי 2021
  23. ^ EU to impose import labeling for products from Israeli settlements, לה מונד, ‏23 ביוני 2023 (באנגלית).
  24. ^ עינב שיף‏, "נסרב להופיע באריאל", באתר וואלה!‏, 27 באוגוסט 2010
  25. ^ עמרי מניב, האוניברסיטאות מציגות: חרם על אריאל, אתר מעריב, ה-26 בדצמבר 2012
  26. ^ שחר צפריר, ‏נאום אובמה: חרם על סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, באתר "סרוגים", 13 במרץ 2013
  27. ^ AP, ספרד מסבירה את החרם: "אירופה נגד התנחלויות", באתר ynet, 24 בספטמבר 2009
  28. ^ עמיחי שטיין, ארה"ב: להפסיק את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ישראל מחוץ לקו הירוק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 ביוני 2023.
  29. ^ Resolution adopted by the Human Rights Council on 24 March 2016, 31/36: Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and in the occupied Syrian Golan, באתר האו"ם, ‏24 במרץ 2016 (באנגלית).
  30. ^ The UN is listing companies with ties to Israeli settlements, באתר האינדיפנדנט, ‏1 בפברואר 2018 (באנגלית).
  31. ^ 1 2 The blacklist: All 112 companies UN says are operating in settlements, באתר זמן ישראל, ‏12 בפברואר 2020 (באנגלית).
  32. ^ U.N. report names 112 companies doing business with Israeli settlements, באתר רויטרס, ‏12 בפברואר 2020 (באנגלית).
  33. ^ OHCHR update of database of all business enterprises involved in the activities detailed in paragraph 96 of the report of the independent international factfinding mission to investigate the implications of the Israeli settlements on the civil, political, economic, social and cultural rights of the Palestinian people throughout the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ‏30 ביוני 2023 (באנגלית).
  34. ^ בילי פרנקל, החרם הפלסטיני על ההתנחלויות: מי ייפגע יותר?, באתר ynet, 21 במאי 2010
  35. ^ כלב מאיירס‏, אנטישמיות אירופית קלאסית, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2013
  36. ^ עמיחי אתאלי, "ההחלטה לסמן מוצרים מהתנחלויות - גזענות", אתר nrg, ה-21 במאי 2012.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חרם_על_ההתנחלויות&oldid=38026838"