חקר תאונות דרכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חקר תאונות הדרכים הוא תחום העוסק בבדיקת נתוני תאונות וזירת התרחשותם, וניתוחם לצורך הפקת לקחים. בישראל הממונים על חקר תאונות הדרכים הם בוחני התנועה וחוקרי תאונות הדרכים של משטרת ישראל כמו כן תאונות דרכים שבהן מעורבים כלי רכב צבאיים שלא בפעילות מבצעית נחקרים על ידי חוקרי המשטרה הצבאית שהם חלק מיחידת מצ"ח. ומבוצע גם תחקיר על ידי מפקדים על מנת להפיק לקחים ולאתר כשלים ולא במטרה לחפש אשמים.

מסלול ההכשרה של בוחני התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול כולל קורס בן שנה, בו הם רוכשים ידע בתחומים שונים כגון: שיחזור תאונה עם הולכי רגל, תקיפה ותנע, דינמיקה של הרכב, פיזיקה, מתמטיקה, חקירה, תקנות תעבורה, מכונאות רכב, שירטוט.

לאחר 6 חודשי לימודים מצוותים בוגרי הקורס לבוחנים ותיקים לצורך תקופת סטאז' של 6 חודשים נוספים. בתום תקופת ההכשרה הם מקבלים הסמכה לטפל באירועים של תאונות דרכים על כל סוגיהם.

חקירת תאונת דרכים נחלקת לשלושה חלקים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עבודת הבוחן בזירת התאונה.
  2. השלמות בבתי חולים ובמשרד.
  3. הופעה בבתי משפט.

עבודת הבוחן בזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. זיהוי ואיתור הממצאים מזירת התאונה (שברים, חלקי רכב, סמני צמיגים ועוד)
  2. סימון הממצאים (על ידי גיר, צבע וכדומה)
  3. צילום הממצאים
  4. עריכת סקיצה (רישום ביד חופשית של כל ממצאי הזירה וכלי הרכב כולל כל מדידת המרחקים)
  5. בדיקת כלי הרכב המעורבים (תקינות, התאמת נזקים ועוד)
  6. חקירת המעורבים ועדים הנמצאים בזירת התאונה

השלמות בבתי חולים ובמשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גביית עדויות בבתי חולים.
  2. גביית הודעות במשרד (עדים נפגעים ועוד).
  3. עריכת השלמות נוספות (מוסכים, יבואנים, בדיקות מעמיקות של כלי הרכב המעורבים)
  4. עריכת דוח בוחן, תרשים, לוח תצלומים.
  5. סכום התיק והמלצה האם לגנוז או להעמיד לדין ובאיזה סעיפי אישום.

הופעה בבתי משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]