חניתן תניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחניתן תניני
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: חניתאים
תת־סדרה: Exocoetoidei
משפחה: שפודניים
סוג: Tylosurus
מין: חניתן תניני
שם מדעי
Tylosurus crocodilus
פרון ולסואר, 1821
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מלמטה

חניתן תניני או שפודני תניני.[2] (שם מדעי: Tylosurus crocodilus) הוא מין של דג ממשפחת השפודניים והוא הדג הגדול ביותר במשפחתו וגם בסדרתו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחניתן התניני גוף קטן וחסר עמוד שדרה, ולמרות זאת בסנפיר הגב שלו קיימים 25-21 קרניים ובסנפיר האנאלי 22-19 קרניים. לדג זה יש כ86-80 חוליות. ההבדל העיקרי בין החניתן התניני לבין מיני חניתאים אחרים הוא בהבדל בשיניהם. שיני החניתן התניני נוטות קדימה בזמן שהוא צעיר, לעומת זאת שיני כל המינים האחרים ישרות בכל הגילאים. לחניתן התניני יש גוף עבה, גלילי יותר וראשו קצר יותר מאשר שפודניים אחרים. גבו כחול כהה, צדדיו כסופים-לבנים ואזור בטנו לבן. גודלו של החניתן התניני הארוך ביותר הרשום הוא כ-150 סנטימטרים, והמשקל הרשום הגבוה ביותר הוא 6.35 קילוגרם.

תפוצה ומקום מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים שונים של חניתן תניני נמצאים באוקיינוס ההודי, האוקיינוס השקט, הים האדום, מהחוף של אפריקה הדרומית עד לפולינזיה הצרפתית, בצפון יפן ובצפון ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. באוקיינוס האטלנטי, בדרום- החניתן התניני ידוע מניו ג'רזי ועד לברזיל, ובצפון הוא ידוע מביוקו, קמרון, וליבריה לאסנשן. החניתן התניני יכול להימצא גם בקרבה לגינאה, סנגל וכף ורדה. מפני שהחניתן התניני הוא חיה שחיה בים הפתוח, הוא יכול להימצא גם מעל לגונות ושוניות אלמוגים, גם כבודדים וגם בקבוצות קטנות. החניתן התניני מטיל ביצים הנצמדות לעצמים במים בכוחות עצמן באמצעות קנוקנות הממוקמות על פני השטח של כל ביצה.

יחסים לבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגים את החניתן לצורך ציד פנאי. ניתן לתפוס אותו באמצעות אורות מלאכותיים, בדומה לשפודניים אחרים. על אף שהוא נחשב דג למאכל, בני האדם לא מרבים לצוד אותו מכיוון שתפיסתו נחשבת למסוכנת בגלל גודלו ובגלל נטייתו לזנק מהמים ולגרום לפצעי נקב בעזרת המקור שלו, כאשר הוא מבוהל או נמשך לאורות המשמשים לתפיסתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניתן תניני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]