חניף קוריישי
 | |
| חניף קוריישי, 2008 | |
| לידה |
5 בדצמבר 1954 (בן 69) לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1976 |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| http://www.hanifkureishi.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
חניף קוריישי (באנגלית: Hanif Kureishi ביטויי הניף עם ה'; נולד ב-5 בדצמבר 1954) הוא סופר, מחזאי במאי ותסריטאי בריטי. רבות מעבודותיו עוסקות בנושא גזע, גזענות, לאומיות, הגירה ומיניות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חניף קוריישי, בן לאב ממשפחת מהגרים מוסלמים מפקיסטן ולאם בריטית לבנה[1], נולד, גדל והתחנך במחוז קנט שליד לונדון. הוא למד פילוסופיה בקינגס קולג' לונדון[2]. ב-1981 זכה בפרס ג'ורג' דיוויין והתמנה לסופר הבית של תיאטרון רויאל קורט[3].
עבודתו הידועה ביותר היא המחזה "מכבסה יפהפייה שלי" (1984) העוסק בהומוסקסואל בריטי-פקיסטני, בלונדון של שנות ה-80, עידן תאצ'ר. "מכבסה יפהפיה שלי" היה מאוחר יותר, ב-1985, לסרט מצליח שהיה מועמד לפרס אוסקר על התסריט הטוב ביותר. ב-1988 כתב את התסריט לסרט "סמי ורוזי עושים את זה" שיצא לאקרנים באותה שנה. ב-1991 ביים את הסרט "לונדון הורגת אותי" על פי תסריט פרי עטו. ב-2003 כתב את התסריט לסרט "האמא"[4].
ספר הביכורים שלו, "הבודהה מהפרברים" (1990), זכה בפרס וויטברד היוקרתי על רומן הביכורים הטוב ביותר, והפך לסדרת טלוויזיה מצליחה (1993).
ספרו השני, "האלבום השחור" (1995), הביא לו פרסום עולמי רב[דרוש מקור]. ב-1997 יצא לאור קובץ הסיפורים שלו "אהבה בימי עצב", שמתוכו הוסרט הסיפור "בני הפנאטי".
ב-2001 עובד ספרו "אינטימיות" לסרט קולנוע באותו השם[5].
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס פינטר (2010)
- פרס איגוד המבקרים האמריקאי לתסריט הטוב ביותר (1986)
- מפקד במסדר האימפריה הבריטית
- עמית החברה המלכותית לספרות[6]
מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הבודהה מהפרברים, הוצאת זמורה-ביתן (1993)
- האלבום השחור, הוצאת זמורה-ביתן (1997)
- אהבה בימי עצב, הוצאת זמורה-ביתן (1998)
- כל היום חצות הליל, הוצאת זמורה-ביתן (2000)[7]
- אינטימיות, הוצאת זמורה-ביתן (2001)[8]
- הגוף, הוצאת זמורה-ביתן (2004)[9]
- הכשרון של גבריאל, הוצאת זמורה-ביתן (2005)
- אוזני בסמוך ללבו, הוצאת זמורה-ביתן (2006)[10]
- משהו לספר לך, הוצאת זמורה-ביתן (2009)[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חניף קוריישי
חניף קוריישי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חניף קוריישי, ברשת החברתית Goodreads
חניף קוריישי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חניף קוריישי, באתר AllMovie (באנגלית)
חניף קוריישי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
חניף קוריישי, באתר Discogs (באנגלית)- הספרים של חניף קוריישי, באתר "סימניה"
- חניף קוריישי, אל תפריעו להפרעות הקשב שלי, באתר הארץ, 10 במרץ 2012
חניף קורישי (1954-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ McCrum, Robert (2014-01-19). "Hanif Kureishi interview: 'Every 10 years you become someone else'". The Observer. ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-06-25.
- ^ Hanif Kureishi, British Library
- ^ Hanif Kureishi - Literature, The British Council, Literature
- ^ נסים דיין, מסתיר את הבמאי, באתר גלובס, 22 בינואר 2004
- ^ אורי קליין, בסרט הזה כבר היינו, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2001
- ^ הגרדיאן, תארי כבוד לאיאן מקלן ולקיילי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- ^ בתיה גור, ילדיהם של ילדי הפרחים, באתר הארץ, 23 בינואר 2003
- ^ בתיה גור, כולנו משתוקקים ליותר, לעולם איננו מרוצים, באתר הארץ, 6 ביולי 2001
- ^ ביקורות:
דן לחמן, הגוף / חניף קוריישי
יובל סער, "מאחורי כל ייעוד מסתתר פטיש", באתר הארץ, 21 בפברואר 2005 - ^ שהם סמיט, אנטומיה של אמביציה ספרותית, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2006
- ^ ביקורות:
יעל מאורר, בעיני פרויד ובעיני משורר, מלים הן קסם, באתר הארץ, 15 בינואר 2010
אירי ריקין, חניף וחנף: ביקורת על הספר החדש של חניף קוריישי, באתר nrg, 20 בנובמבר 2009
נועה לימונה, מישהו מטפל בך?, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2009
דורון קורן, האנרכיסט האלגנטי, באתר ynet, 21 באוקטובר 2009