חנוך דב פאדווא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חנוך דב פאדווא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוגוסט 1908
בוסק, ממלכת גליציה ולודומריה, אוסטרו-הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 2000 (בגיל 91)
ט"ו באב ה'תש"ס
בריטניהבריטניה לונדון, בריטניה
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות, ירושלים, ישראל
מקום פעילות וינה, ירושלים, לונדון
תקופת הפעילות ? – 16 באוגוסט 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רבנות
תפקידים נוספים כתיבת ספרות תורנית
חיבוריו שו"ת חשב האפוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חנוך דב (העניך) פדווא (ה'תרס"ח, 1908 - ט"ו באב ה'תש"ס, 2000) היה אב בית דין התאחדות קהילות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאדווא נולד בבוסק שבגליציה (כיום אוקראינה) לרב אליעזר זאב טויבער, חסיד בעלזא ואלעסק, ולטויבא בת הרב שמואל יוסף פאדווא, ונקרא על שם סביו האדמו"ר רבי חנוך דב העניך מאיר מאלעסק. 

כשהיה בן חמש פרצה מלחמת העולם הראשונה ומשפחתו היגרה לווינה, שם למד אצל הרב חיים פינטר מבוקאווסק. למד בישיבות צעהלים ומטרסדורף, ולאחר מכן בשטיבל של חסידי בעלזא בקרקוב. נסמך להוראה מהרב שמואל פירר אב בית דין קרוסנו.

היה נשוי לחנה גיטל, בתו של נפתלי גוטסמן, הגבאי של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא.

היה רב בית המדרש "שומרי הדת" בווינה, ובעת סיפוח אוסטריה על ידי הגרמנים נאסר על ידם וישב בבית הסוהר משך כשנה, עד ששוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה, ועלה לארץ ישראל.

התיישב בירושלים והתקרב בין היתר לרב יוסף צבי דושינסקי, הרב דב בעריש וידנפלד והרב שמשון אהרן פולונסקי. הרב פאדווא התמנה למו"ץ בעדה החרדית ולרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת ישראל. היה חסיד בעלזא. רבי אהרן רוקח מבעלזא כיבדו ושלח אליו שאלות בהלכה[1]. כשיסד הרב מטשעבין את ישיבת כוכב מיעקב בירושלים, קרא לרבי חנוך דב לכהן כראש ישיבה.

לאחר שנפטרה אשתו בח' בטבת תש"ד נשא את יהודית, נכדתו של הרב יוסף חיים זוננפלד. נפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.

בשנת תשט"ו מונה לאב בית דין התאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שבו כיהן רבי חנוך דב עד לפטירתו.

חיבר שו"ת "חשב האפוד" (ג' חלקים), בהסכמתו של הרב מטשעבין.

נפטר בט"ו באב ה'תש"ס (16 באוגוסט 2000) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

מילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריינא מאשא, אשת רבי שלום פרידמן, דיין בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון
  • הרב יוסף, ראש הדיינים ונשיא התאחדות קהילות החרדים בלונדון ורב בית המדרש "חשב האפוד" בעיר
  • רבי משה חיים אפרים פאדווא, ממלא מקומו בתפקיד אב בית דין התאחדות קהילות החרדים בלונדון
  • הרב יהושע העשיל, דיין ומורה צדק במנצ'סטר

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אברהם יונה שוורץ רבה של וינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "דאס אידישע ווארט" תשרי תשס״א, באתר היברו בוקס