חנה קרמינסקי
 | |
| לידה |
24 באפריל 1897 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1943 (בגיל 46) מחנה ההשמדה בירקנאו, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| מקום מגורים |
נוי איזנברג |
  | |
חנה קרמינסקי (בגרמנית: Hannah Karminski; שמה האמיתי - מינה יוהנה קרמינסקי, Minna Johanna Karminski; נולדה ב-24 באפריל 1897 בברלין ; נרצחה ב-4 ביוני 1943 באושוויץ-בירקנאו) הייתה מחנכת גרמנייה ופעילה מרכזית בליגת הנשים היהודיות (גרמניה) ובההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה. היא עזרה ליהודים נרדפים רבים להגר מגרמניה הנאצית ונרצחה בשואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_Erste_st%C3%A4dtische_h%C3%B6here_M%C3%A4dchenschule,_Luisenschule.JPG)
_Hannah_Karminski.jpg)
חנה קרמינסקי, בתם של הבנקאי אדולף אברהם קרמינסקי ואשתו סלמה לבית כהן, נולדה בדירת הוריה ברחוב אורניינבורגר 22 ברובע שפנדאו-פורשטט (Spandauer Vorstadt) בברלין. [1] היא למדה בבית הספר לואיזנשולה (Luisenschule) והוכשרה כגננת בשיטת פסטלוצי ב-Pestalozzi-Fröbel-Haus. לאחר מכן עבדה תקופה קצרה בגן ילדים יהודי בברלין ולאחר מכן למדה במכון הפדגוגי החברתי בהמבורג בניהולם של גרטרוד באומר ומארי באום, שם הוכשרה כעובדת סוציאלית. היא נכנסה לתפקידה הראשון בפרנקפורט אם מיין כראש מועדון הבנות היהודיות. שם באה במגע עם ברטה פפנהיים, שהייתה מבוגרת ממנה בכמעט 40 שנה. פפנהיים גייסה אותה לליגת הנשים היהודיות. [2]
בסביבות 1925 חזרה קרמינסקי לברלין ולקחה על עצמה את עריכת מאמרי הליגה עד 1938. [3] היא דאגה לפתח את החינוך והעיסוק של צעירות יהודיות בהנגדה לעיסוקן המסורתי בהקמת משפחה, במטרה לקדם שוויון חברתי.
תקופת הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1933 נאסר על יהודיות להתקבל לסמינרים לגננות. קרמינסקי סייעה להקים סמינר יהודי להכשרת גננות ומטפלות.[4]
ב-10 בנובמבר 1938, היום שלאחר ליל הבדולח, נעצרה אך שוחררה לאחר מספר שעות. ביום הוחרמו מסמכי ליגת הנשים היהודיות. משנת 1939, לאחר הפירוק הכפוי של ליגת הנשים היהודיות, עמדה קרמינסקי בראש מחלקת הרווחה, לימים ייעוץ לרווחה והגירה, במסגרת ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה, שהקמתה נכפתה על ידי השלטונות הנאציים. היא כיהנה בתפקיד זה עד גירושה, עזרה לאלפי אנשים להגר ובכך הצילה אותם מהשמדה. היא ליוותה באופן אישי שילוחי ילדים לאנגליה, [5] באמצעותם ניצלו כ-10,000 ילדים יהודים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
בנוסף לעבודתה עבור ההתאחדות הארצית של היהודים בגמרניה, לימדה קרמינסקי בסמינר היהודי לגננות, שהייתה שותפה להקמתו.
עד מותה של ברטה פפנהיים ב-1936, טיפלה קרמינסקי בעמיתתה ובחברתה ולאחר מכן קיבלה על עצמה את תפקידיה של פפנהיים באגודת הנשים. לאחר מכן שילבה כוחות עם המחנכת בשיטת מונטסורי, ראש בית הספר תיאודור הרצל וסגנית בית הספר מטעם ההתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה, פאולה פירסט. קרמינסקי גורשה למינסק ב-26 ביוני 1942, יחד עם חברתה, הכלכלנית קורה ברלינר. [6]
"היום יום הולדתה של פאולה. איך היא יכולה לבלותו? מחשבות לא יכולות להישלח - ובכל זאת היא תרגיש אותן", כתבה במכתב באוגוסט 1942. [7] קרובי משפחה בשווייץ ניסו לשכנע אותה לעזוב את גרמניה הנאצית, אך קרמינסקי דחתה כל הזדמנות להגר או להימלט באופן בלתי חוקי מתוך זיקה עמוקה לחובותיה ההומניטריות.
ב-9 בדצמבר 1942 קרמינסקי - חולה עם חום גבוה - נעצרה וגורשה מברלין לאושוויץ-בירקנאו בטרנספורט ה-24 עם למעלה מ-1000 איש, [8] שם נרצחה ב-4 ביוני 1943. [9]
הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בברלין קרוי רחוב על שם קרמינסקי - חנה-קרמינסקי-שטראסה, ברובע שרלוטנבורג.
כתבים (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Internationale jüdische Frauenarbeit. In: Der Morgen. Monatsschrift der Juden in Deutschland, 5 (1929) Nr. 3, S. 280–287. (Online, Jahrgang wählen)
- Berufsfragen für Mädchen [Rezension]. In: Der Morgen. Monatsschrift der Juden in Deutschland, 11 (1935) Nr. 5, S. 237. (ebenfalls online)
- Soziale Gesetzgebung. In: Vom jüdischen Geist: eine Aufsatzreihe. Hrsg. Jüdischer Frauenbund. Biko, Berlin 1934
- Jüdisch-religiöse Frauenkultur, in typischen Formen und Äußerungen, in Emmy Wolff Hg.: Frauengenerationen in Bildern. Herbig, Berlin 1928, S. 163–172.
ספרות (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Manfred Berger: Hannah Karminski. Der jüdischen Tradition verpflichtet. In: Berlin Aktuell. 2000/Nr. 66, S. 18–19
- Manfred Berger: Zum Gedenken des 100. Geburtstages der jüdischen Sozialarbeiterin Hannah Karminski. In: Unsere Jugend. Jg. 49 (1997) Nr. 4, S. 136.
- Manfred Berger: Führende Frauen in sozialer Verantwortung: Hannah Karminski, in: Christ und Bildung 2005/H. 1, S. 35
- Sabine Hering, Gudrun Maierhof: Hannah Karminski. In: Sozial Extra. Jg. 31 (2007) Nr. 3, S. 49. (Online-Version)
- Marion A. Kaplan: Die jüdische Frauenbewegung in Deutschland. Organisation und Ziele des Jüdischen Frauenbundes 1904–1938. Hamburg 1981, S. 148–150.
- Ursula Köhler-Lutterbeck, Monika Siedentopf: Lexikon der 1000 Frauen. Bonn 2000, S. 171–172. ISBN 3-8012-0276-3.
- Ernst G. Lowenthal: Bewährung im Untergang. Ein Gedenkbuch. DVA, Stuttgart 1966, S. 89–93.
- Gudrun Maierhof: Selbstbehauptung im Chaos. Frauen in der jüdischen Selbsthilfe 1933–1943. Frankfurt/New York 2002, S. 71–77, 193–195.
- Gudrun Maierhof: ‚Ich bleibe, um meine Pflicht zu tun‘. Hannah Karminski (1897–1942). In: Sabine Hering (Hrsg.): Jüdische Wohlfahrt im Spiegel von Biographien. Frankfurt/Main 2006, S. 220–228.
- Ludwig Romanoff: Jüdische Wohlfahrtspflege aufgezeigt am Beispiel ausgewählter Frauenbiografien (Cora Berliner, Clara Israel, Hannah Karminski, Hilde Lion, Bertha Pappenheim, Alice Salomon). Passau 2006, S. 83–126.
- Peter Reinicke: Karminski, Hannah, in: Hugo Maier (Hrsg.): Who is who der Sozialen Arbeit. Freiburg: Lambertus, 1998 ISBN 3-7841-1036-3, S. 289.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נטלי ניימרק-גולדברג, "'רק אישה לא נשואה תתמסר כל כולה למטרה': רווקות ומנהיגות בחיי חנה קרמינסקי (1897–1943", זמנים 148, 2023
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Geburtsregister StA Berlin IX Nr. 753/97.
- ^ "Central Organizations of Jews in Germany (1933-1943)". Jewish Women's Archive (באנגלית). נבדק ב-2023-02-09.
- ^ "Hannah Karminski". Jewish Women's Archive (באנגלית). נבדק ב-2023-02-10.
During the mid-1920s and the 1930s in Germany, Hannah Karminski was the “soul” of the League of Jewish Women (Jüdischer Frauenbund, JFB), founded in 1904 by Bertha Pappenheim (1859–1936). She served as secretary of the League and, from 1924 to 1938, as editor of its newsletter. After the forced liquidation of the League in 1938, Hannah Karminski decided to remain in Germany and to continue her work in the Reichsvereinigung der Juden in Deutschland (Reich Association of Jews in Germany).
- ^ "Central Organizations of Jews in Germany (1933-1943)". Jewish Women's Archive (באנגלית). נבדק ב-2023-02-09."Central Organizations of Jews in Germany (1933-1943)". Jewish Women's Archive. Retrieved 2023-02-09.
- ^ "Hannah Karminski". Jewish Women's Archive (באנגלית). נבדק ב-2023-02-10.
When the League was dissolved by the Nazis in 1938, Karminski remained in Germany and joined the Reich Association of Jews in Germany, where she was an organizer of kindertransports and welfare support for those still trapped in Germany.
- ^ vgl. Gottwaldt/Schulle, Die „Judendeportationen“ […] (2005):240-42
- ^ Ludwig Romanoff: Jüdische Wohlfahrtspflege aufgezeigt am Beispiel ausgewählter Frauenbiografien (Cora Berliner, Clara Israel, Hannah Karminski, Hilde Lion
- ^ "Central Organizations of Jews in Germany (1933-1943)". Jewish Women's Archive (באנגלית). נבדק ב-2023-02-09.
In June 1942 Cora Berliner and Paula Fürst were deported to the East, leaving Hannah Karminski alone in her apartment for several months. In November 1942 Hannah Karminski was arrested and deported to Auschwitz a few weeks later. Hildegard Böhme had tried in vain to go in place of her friend and colleague. She herself was deported to Auschwitz in May 1943 and murdered there, sharing the fate of her friends and colleagues.
- ^ Auschwitz Death Registers, The State Museum Auschwitz-Birkenau page 25383/1943 vgl. Yad-Vashem-Datenbank (Page of testimony, Gedenkbucheintrag und Deportationsliste Berlin, siehe unter Johanna bzw. Minna Karminski)