חיסון DNA
חיסון DNA היא שיטה להגנה על אורגניזם ממחלה באמצעות הזרקה של DNA מהונדס גנטית על מנת לייצור תגובה חיסונית. תרופות המבוססות על חומצות גרעין עודן ניסיוניות, ונעשה בהן שימוש נגד מספר מודלים של מחלות נגיפיות, חיידקיות ופרזיטיות, כמו גם נגד מספר מודלים של גידולים. לחיסוני DNA יש מספר יתרונות על פני חיסון קונבנציונלי, ובפרט היכולת לעורר טווח רחב של תגובות חיסוניות.
חיסונים הם בין ההישגים הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית - במדינות מתועשות, הביאו החיסונים לדיכוי של מקרים טבעיים של אבעבועות שחורות, וכמעט דיכאו לחלוטין את מחלת הפוליו, ואילו מחלות אחרות כגון טיפוס, Rotavirus, צהבת A ו-B מבוקרות היטב.[1] עם זאת, חיסונים קונבנציונליים מכסים רק חלק מן המחלות, ומחלות שאין להן חיסון יעיל הורגות מדי שנה מיליוני בני אדם. בין המחלות הנפוצות שאין להן חיסון יעיל - איידס, צהבת C ומלריה.
חיסוני "דור ראשון" הם חיסוני אורגניזם מלא – בצורות של אורגניזם חי, מוחלש או מומת.[2] חיסונים של צורה חיה או מוחלשת של אורגניזם, כדוגמת חיסוני פוליו וחיסוני אבעבועות שחורות, מסוגלים לעורר תגובות של תאי T הורגים (TC or CTL), תאי T מסייעים (TH) ויצירת נוגדנים. ואולם, יש סכנה שצורות מוחלשות של פתוגן יחזרו למצב מסוכן, ויהיו מסוגלות לגרום למחלה באנשים בעלי כשל חיסוני (כגון חולי איידס). חיסון באמצעות אורגניזם מת מונע סכנה זו, אולם צורה כזו לא מסוגלת לייצר תגובות ספציפיות של תא T הורג, ועשויה לא לעבוד כלל במחלות מסוימות.[2] על מנת למזער סיכונים אלו, פותחו חיסוני "דור שני". אלו חיסונים המכילים מרכיבים מוגדרים כגון חלבונים אנטיגניים (כגון טטנוס או דיפתריה) או מרכיבי חלבון רקומביננטי (כמו אנטיגן פני שטח של צהבת B). חיסונים אלו יכולים גם כן לייצר תגובות נוגדנים ותאי TH, אך לא תגובות של תאי T הורגים.
חיסוני DNA הם חיסוני "דור שלישי", אשר עשויים מפיסות DNA מעגלי חיידקי קטן, (הנקרא פלסמיד) אשר הונדס גנטית כך שייצר חלבון ספציפי (אנטיגן) ממיקרואורגניזם. חיסון ה-DNA מוזרק לתאי הגוף, שם ה"מנגנון הפנימי" של התאים המארחים "קורא" את ה-DNA והופך אותו לחלבונים פתוגנים. מאחר שחלבונים אלו מזוהים כזרים, כאשר הם מעובדים בתא ונחשפים על פניהם, מערכת החיסון מודלקת, ובעקבות זאת מתעורר טווח של תגובות חיסוניות.[1][2] חיסוני DNA התפתחו מניסויי ריפוי גני "כושלים". ההדגמה הראשונה של תגובה חיסונית לפלסמיד מוחדר הייתה כאשר עכבר שחוסן בפלסמיד המבטא הורמון גדילה אנושי הפיק נוגדנים במקום שינוי בגדילה.[3]
חברת הביוטכנולוגיה ModeRNA פיתחה חיסון המכיל mRNA כנגד נגיף הקורונה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Robinson HL, Pertmer TM (2000). "DNA vaccines for viral infections: basic studies and applications". Adv. Virus Res. 55: 1–74. doi:10.1016/S0065-3527(00)55001-5. PMID 11050940.
- ^ 1 2 3 Alarcon JB, Waine GW, McManus DP (1999). "DNA vaccines: technology and application as anti-parasite and anti-microbial agents". Adv. Parasitol. 42: 343–410. doi:10.1016/S0065-308X(08)60152-9. PMID 10050276.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Tang, D.; Devit, M.; Johnston, S.A. (1992). "Genetic immunization is a simple method for eliciting an immune response". Nature. 356 (6365): 152–154. doi:10.1038/356152a0.
- ^ https://www.modernatx.com/modernas-work-potential-vaccine-against-covid-19