חיים שלמה גולובנציץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים שלמה גולובנציץ

הרב חיים שלמה גולובנציץ (ה'תרכ"טי' בחשוון ה'תרצ"ט, 4 בנובמבר 1938) היה ראש ישיבה במינסק, רבן של מוהילנה ומוהילב, וראש המועצה הדתית בירושלים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליצחק ואסתר עטיה גולובנציץ (גולוב) בהורודוק שבפלך מינסק. בגיל 14 ברח מבית אביו והחל ללמוד בישיבת וולוז'ין. למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב חיים סולובייצ'יק, עד סגירת הישיבה לאחר כשנתיים וחצי.[1] לאחר מכן למד בישיבת מיר ובישיבת סלבודקה, וכן אצל הרב יצחק בלאזר, ממנו הושפע רבות.

בשנת תרנ"ד (1894 לערך) החל לכהן כראש ישיבה במינסק בבית הכנסת "משכיל לאיתן". הוא עמד בראש הישיבה במשך ארבע עשרה שנים, והעמיד מאות תלמידים ששימשו ברבנות. ביניהם, לדוגמה, הרב שמואל אליהו קאהן, הרב אריה לוין, הרב יעקב קמנצקי, הרב אהרן קוטלר ועוד. גידל בביתו את אחיינו היתום, הרב נחום מאיר קרליץ. כן למדו אצלו דוד זכאי, ברוך ולאדק-צ'ארני ועוד.[2]

בשנת תרס"ח (1908 לערך), עקב מחלה, עבר אל העיירה מוהילנה הסמוכה למינסק, וכיהן בה כרב. בשנת תר"ע, לאחר כשתי שנות הבראה, מונה לרבה של מוהילב, לצד הרב שמחה סולובייצ'יק. הוא כיהן כרבה של העיר יותר מעשרים שנה. במסגרת תפקידו עסק רבות בהתרת עגונות ובמאבק לשימור המסורת היהודית, תחת השלטון הבולשביקי שרדף אותו.

ר' שלמה הצטיין בפעולה מסורה מיוחדת לטובת העגונות, שמספרן גדל בזמן שאחרי מלחמת העולם. ויצא לו שם של "רודף מעגנים" שאין מפלט מפניו. היה מעשה והוא רדף, על ידי מכתבים ולחץ של חקירות ודרישות והמצאת ידיעות, אחרי בעל מעגן מגרמניה, שגילה את מחבואו, לטורקיה, ומטורקיה לאפריקה, ומאפריקה לברזיליה, עד שהלה ברח להודו ושם נעלם.

יי"ן, הרב שלמה גולובנציץ, הארץ, 22 בנובמבר 1938, עמ' 3

בתחילת בשנת תרצ"א (1930), לבקשת אחיינו הרב נחום מאיר קרליץ, נחלץ הרב חיים עוזר גרודזינסקי לסייע כלכלית לרב גולובנציץ, באמצעות הג'וינט וד"ר ברנרד כהן.[3]

בשנת תרצ"ב (1932) עלה לארץ ישראל והתיישב בבתי ברוידא בירושלים.[4] בירושלים נודע בעיקר בכינוי: "הרב ממוהילב". הוא התמנה לרבה של קהילת "אגודת אחים אנשי אמריקה" ("אמריקאנער שול") בשכונת אחווה, והיה מעורה בחיי הדת והרבנות בעיר.[5] בשנת תרצ"ז (1937), עם הקמת המועצה הדתית בירושלים, הועמד בראשה כשלצדו סגניו: הרב משה אוסטרובסקי ויוסף שאול אלישר.[6] במסגרת תפקידו פיקח על מערך הכשרות של המועצה.

הרב חיים שלמה גולובנציץ נפטר כבן שבעים בירושלים ביום שישי, י' בחשוון תרצ"ט (1938), ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.[7] בהלווייתו הספידו הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הוא הרב שניאור פייבוש גולוב, רבה של דרבנה.[8] אח נוסף הוא הרב יחיאל מיכל ברקמן, מחבר שו"ת "לב ים".[9] אחיינו בן אחותו פייגא ציבולניק הוא הרב נחום מאיר קרליץ.

לרב גולובנציץ ורעייתו חיה רחל[10] נולדו שבעה ילדים.[11] בנו הרב יהושע מילא את מקום אביו בקהילת "אגודת אחים אנשי אמריקה",[12] שימש כמו"ץ בירושלים, ומפקח המקוואות במשרד הדתות.[13] נכדו אריה גולובנציץ, בן בנו יצחק,[14] הוא איש עסקים ונדבן חרדי, אשר התפרסם בעקבות פולמוס מתחם גולובנציץ בבית שמש שבבעלותו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שערי ציון [יט, א-ג], תשרי-כסלו תרצ"ט, עמ' מב-מג
  • תורת ארץ ישראל [י, א-ג], תשרי-כסלו תרצ"ט, עמ' יז
  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, כרך ג, ירושלים תשל"ח, עמ' צט
  • משה צינוביץ, מיר: תולדות ישיבת מיר, תל אביב תשמ"א, עמ' 52-53

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תיאורו על הניסיונות לסגירת הישיבה בתוך: חיים בהר"ש הומינר, זרע קדש מצבתה: תולדות משפחת הומינר מירושלים, ירושלים חש"ד, עמ' 4.
  2. ^ צבי גורדון, 'שיחות-חולין של מינסקאים', בתוך: מינסק עיר ואם, כרך א, ירושלים תשל"ה, עמ' 634.
  3. ^ אחיעזר: קובץ אגרות, כרך א, בני ברק תש"ל, עמ' קב.
  4. ^ שערי ציון [יד, ז-ט], ניסן-סיון תרצ"ד, עמ' נח.
  5. ^ לדוגמה: הראי"ה קוק, שו"ת דעת כהן, סי' קצז; קול תורה [ד,יא-יב], תמוז אב תרצ"ה, עמ' כב (קריאת רבני העיר לתפילה לשלומו של הרב קוק); מודעה בעניין מחלוקת השחיטה בשנת תרצ"ז, באתר בית המכירות bidspirit; ועוד.
  6. ^ ראו: ההד [יב,ז], ניסן תרצ"ז, עמ' 2; במועצה הדתית של הקהילה, דבר, 16 בפברואר 1937, עמ' 5.
  7. ^ כרטיס הקבר של הרב גולובנציץ באתר הר הזיתים.
  8. ^ אודותיו אצל מאיר ארונובסקי, 'רבני דרבנה: ר' שניאור פייבוש גולוב', בתוך: רוביזביץ, דרבנה והסביבה, תל אביב 1968, עמ' 158-159.
  9. ^ אודותיו ראו: שמואל גוטליב, אנשי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 14.
  10. ^ כרטיס הקבר של חיה רחל גולובנציץ באתר הר הזיתים.
  11. ^ ראו רשימה באתר ג'ני.
  12. ^ שערי ציון [יט, ד-ו], טבת-אדר תרצ"ט, עמ' סא.
  13. ^ כרטיס הקבר של הרב יהושע גולובנציץ באתר הר הזיתים.
  14. ^ תיק בקשת ההתאזרחות של יצחק גולובנציץ בארכיון המדינה.