חיים וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים וייס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בדצמבר 1969 (בן 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט גלית חזן-רוקם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים וייס (נולד ב־11 בדצמבר 1969) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס נולד בשנת 1969 בירושלים. גדל בגבעה הצרפתית, למד בבית הספר חורב ובישיבה התיכונית חורב, והיה חניך ומדריך בבני עקיבא. המשיך ולמד שנה בישיבת הקיבוץ הדתי. את שירותו הצבאי עשה כקצין בחטיבה 7.

בשנת 1994 החל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, שאותה כתב בהנחייתה של פרופ' גלית חזן-רוקם, הקדיש לבחינת החלום בעולמם של חז"ל. בשנת 2000 החל ללמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומשנת 2007 הוא חבר סגל קבוע בה. שימש כעורך שותף של כתב העת "מדעי היהדות" ושל סדרת ספרי המחקר "מסה קריטית". בין השנים 2022-2018 שימש כראש המחלקה לספרות עברית. מרבית מחקריו עוסקים בספרות חז"ל, במיוחד בתלמוד הבבלי, ובהתקבלותה המורכבת של ספרות חז"ל בספרות העברית המודרנית.

במסגרת פעילותו הפוליטית היה שותף בשנת 2001 להקמת תנועת "אומץ לסרב", שחבריה סירבו להמשיך ולשרת כחיילי מילואים בשטחים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לפסיכולוגית נורית ענבר-וייס ואב לשלוש בנות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים וייס, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה: קריאה במסכת החלומות שבתלמוד הבבלי, סדרת מסה קריטית, מרכז הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2011[1]
  • חיים וייס, החלום בעולמם של חז"ל האוניברסיטה המשודרת, 2013
  • חנה סוקר שווגר וחיים וייס, מלאכת החיים: עיונים ביצירתו של חיים באר, עם עובד, 2014
  • חיים וייס ושירה סתיו, שובו של האב הנעדר: קריאה מחודשת בסדרת סיפורים מן התלמוד הבבלי, מוסד ביאליק, 2018
  • ספרים מחוקים, הוצאת אפרסמון 2022[2]
  • Mira Balberg and Haim Weiss, When Near Becomes Far: Old Age in Rabbinic Literature, Oxford University Press 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרצאותיו:

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכינו את הסימניות | יהדות ואמונה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
  2. ^ פרק ראשון באתר "עברית"