חיים דוד קורינאלדי

**חיים דוד קורינאלדי**
לידה	1705
פטירה	1775 (בגיל 70 בערך)
תקופת הפעילות	?–1775

הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר בשנת תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים".

היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד", שם מופיע "קונטרס הצורות", ובו משפטים בגאומטריה שידיעתם נחוצה להבנתם המשנה. בפירושו לסנהדרין (פ"י מ"א) העיר על השוללים את קריאת ספרי אריסטו, שספריו בענייני חכמת הטבע והרפואה ראויים ומומלצים ללימוד.

היה חתנו של רבי יצחק פאציפיקו, מרבני ונציה, מחבר השו"ת "משפט שלום".

בהיותו ברוויגו חיווה דעתו על צורת האות ו' במילה "שלום" בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב). לדעתו (על פי דברי התלמוד הבבלי) ו' זו צריכה להיות קטועה ולא בצורת ו' רגילה, ובכך פסל את רוב הספרים שהיו באותה עת ברוויגו. הדבר עורר פולמוס נרחב בין חכמי רוויגו, שהתגלגל גם לוונציה והוכרע לאחר כעשר שנים על ידי הרב אריה ליב מאמסטרדם, שפסק כנגד דעת הרב קורינאלדי.

ספרו "בית דוד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "בית דוד" (אמסטרדם תצח-תצט) כולל הערות על המשנה ועל כמה ממפרשיה: פירושי רבי עובדיה מברטנורא, התוספות יום טוב, "קול הרמ"ז" לרבי משה זכות ו"מים חיים" לבעל פרי חדש. הספר זכה להסכמות מגדולי חכמי איטליה פולין ואשכנז.

לקט מחידושי "בית דוד" נדפס בספרי המשניות הנפוצים במדור 'תוספות אנשי שם'.

היו שטענו כנגדו שספר זה הוא גנבה ספרותית ממחבר אחר, ורבי יצחק למפרונטי, בעל "פחד יצחק", יצא להגנתו.

הערות המחבר מתאפיינות לעיתים בתקיפות, ולכן זכו לביקורת חריפה מאת אחד מחכמי דורו, הרב דוד פארדו בספרו על המשנה "שושנים לדוד" (ונציה תקי"ב), בו הרבה להשיג על דברי ה"בית דוד". הפולמוס עורר מתח בין אישים אלו, וחכמי ונציה טרחו להשכין שלום ביניהם. ואכן, בהקדמת החלק השני של ה"שושנים לדוד" התנצל הרב דוד פארדו בפני בעל "בית דוד" על חריפות סגנונו בחלק הראשון, והוסכם על התחייבות הדדית שלא לקנטר זה את זה^[1]. .

חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק מהם הובא על ידי החיד"א בספרו "שיורי ברכה" וספרים נוספים.
דרשות שדרש בעיר טריסט היו בכתב יד.
קונטרס "דברי שלום ואמת" על צורת הכתיבה הנכונה של האות ו' בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב), ראה לעיל.