חורבת פרסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חורבת פרסין הוא אתר עתיקות כקילומטר מערבית מחרמש.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המשערים ששם המקום משמר את שמו של "כפר פרשאי" המוזכר בתלמוד[1]. כן נטען ששם זה משמר את שמו של פרש מצאצאי מנשה המוזכר בספר דברי הימים[2]. כן מזוהה המקום עם אפראסין המוזכרת ברשימת מקומות שחולקו על ידי ביברס לנאמניו, במאה ה-13[3].

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נמצאו ממצאים מתקופת הברזל המעידים על יישוב גדול במקום באותה תקופה. כן נמצאו ממצאים מתקופות מאוחרות יותר, בהם מקווה, מערות קבורה ומערכות תת-קרקעיות. בנוסף נמצאים באתר מבנים מהתקופה העותמאנית[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין של 1931, נמנו בפרסין 5 בתים ו-24 אנשים, כולם מוסלמים. למרות קוטנו, המקום היה נקודת ציון מרכזית על הכביש בין באקה א-שרקייה ויעבד[5].

לאחר מלחמת העצמאות הוקם במקוס מוצב פלוגתי של הלגיון הירדני. בסקר הארכיאולוגי לאחר מלחמת ששת הימים נמצאו במקום חרסים מתקופת הברזל, מהתקופה הפרסית, מהתקופה הרומית ביזאנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית[3].

בשנת 2017 הכריז המנהל האזרחי על פוליגון בגבעה המזרחית של חורבת פרסין כעל "אתר ארכאולוגי", ובדצמבר 2020 הוכרז גם על הגבעה המערבית כאתר ארכאולוגי. לטענת המנהל האזרחי, ההכרזות הללו היו בהמשך להכרזה של מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט משנת 1944[6]. בנובמבר 2020 עצרו אנשי המנהל האזרחי חשוד בהרס עתיקות באתר במסגרת עבודות בנייה באתר[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]