חוק חובת אזהרה בפרסום ושיווק של הלוואה

חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 אושר בכנסת ב-21 בפברואר 2017, והוא כולל תיקונים בשלושה חוקים, המחייבים מי שמפרסם הלוואה או מתן אשראי לכלול בפרסומת אזהרה לפיה אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. בנוסף מחייבים התיקונים לציין את שם התאגיד המלווה בכל פרסומת מטעמו. החוקים המתוקנים הם:

היסטורית החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הוצע לראשונה בכנסת העשרים, ב-3 בינואר 2017 ואושר כשלושה חודשים לאחר הצעתו.

את החוק יזמו לראשונה חברי הכנסת זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, רחל עזריה ושלי יחימוביץ'.

הוועדה שטיפלה בהצעת חוק זה הייתה ועדת הכלכלה, ובהצבעה הסופית לחוק היו שלושה עשר תומכים, ללא מתנגדים.^[1]

מטרת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה הוצע במטרה לעזור לצרכנים המעוניינים לקחת הלוואות ללא רקע פיננסי, להבין בצורה טובה יותר האם יש באפשרותם לפרוע את הלוואתם, ובכך להציג בצורה ברורה את ההשלכות הכלכליות של נטילת ההלוואה.^[2]

מטרת החוק מושגת באמצעות הטלת חובה להוספת הבהרה בנוסח: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל", לכל הליך שיווקי המעודד נטילת הלוואה. בנוסף לכך, קיים חיוב בציון שם התאגיד שממנו הם לוקחים את ההלוואה, כך שהלווים ידעו מראש על התרחישים הצפויים לאחר נטילה ושימוש בהלוואה. בנוסף לכך, חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה מוביל לכך שהמלווה המפרסם, כאיש פרטי או כתאגיד בנקאי, לא יבלבל את הלקוח הפוטנציאלי ויגרום ללקוח לחשוב כי לא קיים סיכון מאחורי לקיחת הלוואה, ושהמלווה לא יוכל להטעות צרכנים ולקוחות בנוגע אליו ואל ההצעה שלו.

אכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 2018, הוטל עיצום כספי על בנק דיסקונט ישראל בסך 750,000 ש"ח בשל הפרת החוק. השמטת אזהרה מפרסומת שנשלחה לציבור ומעודדת נטילת הלוואות ללקוח מבנק זה. הבנק העלה שתי פרסומות אשר מעודדות את הצרכן לקחת הלוואה מבנק זה, אך הן לא כללו את האזהרה. בפרסומות צורף קישור לדף אשר מסביר ונותן מידע רלוונטי על ההלוואה וכולל את האזהרה הדרושה, אך כיוון שלא הופיעה בפרסומת עצמה - הבנק נקנס. עם זאת, כאשר הלקוח נכנס לאתר הרשמי של הבנק, לא מצוינת אזהרה. דבר זה יוצר מצב שבו כאשר הלקוח נוטל הלוואה לאחר שראה פרסומת, ולא דרך הקישור בפרסומת אלא דרך האתר הכללי, לא ישים לב לאזהרות ויוכל לקבל מידע שגוי.^[3]

באותו היום, הוטל על חברת "לאומי קארד" עיצום כספי בסך של מיליון וחצי ש"ח בשל הפרת החוק והשמטת אזהרה מפרסומת. גם חברה זו העלתה שלוש פרסומות, אשר לא כללו את האזהרה הדרושה. את העיצום הכספי נבחר להטיל על אחת משלוש הפרסומות, זו שקיבלה את המספר הגבוה ביותר של צפיות ברשת. החברה קיבלה קנס נוסף על פרסומת שהועלתה בנפרד ולא הכילה אזהרה. הפרסומות הכילו קישור לדף אשר מפרט את האזהרה, אך האזהרה נמצאה בלשונית ההלוואות באתר. החברה הגישה תגובה בכתב אשר אומרת שכחלק ממדיניות החברה, תמיד משתדלים להיות שקופים וברורים מול לקוחותיה בשיחות ובהסברים. לאחר הטלת העיצום הכספי, החברה הסירה את כל הפרסומות והעלתה אותן מחדש לאחר בדיקה שהפרסומת עמדה בכל תקני החוק.^[3] בהמשך הוקטן העיצום הכספי ל-1.35 מיליון ש"ח.^[4]