חוק הבנייה מחדש של לונדון 1670
חוק הבנייה מחדש של לונדון 1670 (באנגלית: Rebuilding of London Act 1670) הוא חוק של הפרלמנט האנגלי משנת 1670[1]. שמו הרשמי של החוק הוא "החוק לבניה מחדש של הסיטי של לונדון, איחוד המחוזות הכנסייתיים של העיר, ובנייה מחדש של הקתדרלה והכנסיות הקהילתיות של העיר האמורה"[2] והוא נחקק בתקופתו של המלך צ'ארלס השני על מנת להסדיר את הבנייה מחדש של הכנסיות שנהרסו בעיר לונדון, בירת אנגליה בעקבות השרפה הגדולה של לונדון אשר הרסה את העיר, וכן להסדיר את הבנייה מחדש של קתדרלת סנט פול שנהרסה בשריפה.
חוק זה נחקק בעקבות חוק דומה אשר הסדיר את הבנייה מחדש של מבני המגורים בעיר ואיפשר את הרחבת רחובות העיר.
החוק משנת 1670 נועד להסדיר מימון לצורך בניית 51 כנסיות במקום 87 הכנסיות שנהרסו, וכן את הקתדרלה, ואיפשר את הקמתן מחדש של 51 הכנסיות והקתדרלה על פי תוכניותיו של האדריכל כריסטופר רן.
בנוסף החוק הסדיר איחוד וחלוקה מחודשת של המחוזות הכנסייתיים של העיר, בהתאם לכנסיות החדשות שנבנו, וכן דאג להקצאת שטחים למבני ציבור חדשים, ולשווקים.