חאנין
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | א-נבטיה |
| נפה | בינת ג'בייל |
| גובה | 670 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,000 |
| קואורדינטות | 33°06′37″N 35°22′52″E / 33.11027778°N 35.38111111°E |
  | |
חאנין (בערבית: حانين) היא עיירה בלבנון הממוקמת בנפת בינת ג'בייל בדרום לבנון. העיירה נמצאת על רכס הרים בגובה של 670 מטרים מעל פני הים.
האוכלוסייה המשוערת היא כ-3,000 איש. הוא מכיל כמה מונומנטים עתיקים, כמו מעיין המים המפורסם וכמה חורבות מתקופת האימפריה הרומית. כמו כן בכפר נמצא מקאם שייח' חסן אל-חאניני, שהיה משפטן, מלומד ומשורר. הוא מונה למופתי של ג'בל עאמל בימי פח'ר א-דין ובזמן שלטונו של אל-ג'זאר בעכו כתב יצירות דתיות ופואטיות רבות.
לפי אדוארד הנרי פאלמר השם חאנין בא משם פרטי.[1] עם זאת, לשם יש שורשים שמיים-ערביים, שפירושו "רחמים".[2] יש הסבורים שמקור השם הוא ארמית סורית, ופירושו "מקום עתיק הרוס".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1875, ויקטור גרן מצא בכפר 250 תושבים מתואלים.[3]
בשנת 1881 מפת הקרן לחקר ארץ ישראל תיארה את המקום כך: "כפר קטן, בנוי מאבן עם כ-100 מוסלמים, נמצא על קצה הרכס הסלעי עם כרמים ואדמה לעיבוד מקור המים ממעיין חאנין בעמק שמתחת."[4]
הם ציינו עוד: "זהו בבירור אתר עתיק; הסלע שמדרום לכפר נחצב לבורות מים; קברים שלצידם ובקצהם גומחות קבורה; סרקופגים או קברים מכוסים במכסה שטוח על פני השטח; בריכות להחזקת מי גשמים; בתי בד וגת במספרים ניכרים, כולם חצובים בסלע. אין בכפר בנייה עתיקה, אלא בפתחו של בור מים עצום, שבו הקשתות העגולות התומכות בגלגל לשאיבת המים עשויות להיות עתיקות. קצת במורד הגבעה בדרום-מזרח יש כמה סרקופגים חצובים מהסלע; מדרגות מובילות בצד המערבי אל אחד מהם; ישנם חריצים שאמורים להתאים למכסים, אבל המכסים כולם חסרים; כנראה היו להם רכס וידיות בארבע הפינות, כפי שנצפה לעיתים קרובות במקומות אחרים."[5]
בשנת 1920, חאנין נשרפה ונבנתה מחדש. העיירה חאנין תמכה במהפכה הפלסטינית מאז מלחמת העצמאות ואירחה בשטחה פליטים פלסטינים.
ב-16 באוקטובר 1976, בעת מלחמת האזרחים בלבנון, העיירה נכבשה על ידי כוחות צד"ל בתמיכת צה"ל. כ-9 בני אדם נהרגו. העיירה נהרסה, ואנשיה נאלצו לעזוב את בתיהם.
חאנין נבנתה מחדש בתמיכתה של כווית ובחסות ראש הממשלה נביה ברי. מועצת העירייה שלה מורכבת מ-12 חברים והמועצה הבחירה שלה מורכבת מחבר אחד.
