זרעים של שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זרעים של שלום
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'ון ואלאך עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.seedsofpeace.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחנה קיץ של הארגון בשנת 2008
הסמליל הקודם של הארגון

זרעים של שלוםאנגלית: Seeds of Peace) הוא ארגון אמריקאי הפועל במישור הבינלאומי במטרה לחזק קשרים בין צעירים אזרחי מדינות או אזורים מוכי סכסוכים. מרכז פעילותו של הארגון הוא מחנה קיץ, מעין מרחב "נייטרלי" ליד העיירה אוטיספילד במדינת מיין שבו בני נוער יכולים להיפגש, להכיר ולדבר, בלי ההשפעות החינוכיות והתעמולתיות הקיימות באזור מגוריהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדו של הארגון הוא העיתונאי האמריקאי ג'ון וולק (2002-1943)[1]. בארוחת ערב רשמית שנכחו בה פוליטיקאים מישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים, וולק ביקש מהנוכחים להתחייב להביא קבוצת בני נוער מכל אחת מהמדינות למחנה קיץ במדינת מיין שבצפון-מזרח ארצות הברית. הנערים הללו, אשר כללו גם מספר אמריקאים בגילאים 13 עד 16, הרכיבו את המחזור הראשון של מחנה זרעים של שלום. המחנה התנהל במתכונת דומה לזו של מחנות קיץ אמריקאיים, עם התוספת של זמנים מוגדרים ל"דיאלוג" - דיונים בין קבוצות הנערים על נושאים הקשורים בסכסוך.

חניכי המחזור הראשון, בקיץ 1993, נכחו מאוחר יותר במעמד החתימה של הסכמי אוסלו בוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, ראש הממשלה הישראלי יצחק רבין ויו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת צולמו באותו אירוע מחזיקים חולצות של זרעים של שלום.

המיונים לנציגי המשלחת הישראלית נמשכים כמעט חצי שנה, ונחשבים לתובעניים במיוחד. התלמידים (כיתות ט' בדרך כלל) מגיעים למיונים שנעשים על ידי הארגון (בעבר נעשה בשיתוף משרד החינוך עד ניתוק הקשרים) ולמיונים יש שלבים שכוללים מענה על שאלות באתר הארגון, שיחה טלפונית, עבודה בקבוצות וראיון אישי. המיונים בדרך כלל נעשים על ידי בוגרי המחנה ומנהלי התכנית.

בין בוגרי התוכנית "זרעים של שלום" ניתן למצוא מגישים וכתבים מהטלוויזיה ומהרדיו, פוליטיקאים, פעילים חברתיים, מדענים ורופאים. בקיץ 2006 השתתף במחנה קיץ של הארגון שחקן הכדורסל ג'ורדן פארמאר כששיחק בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. שנתיים אחר כך גם השתתף במחנה של נוער ישראלי ופלסטיני בישראל[2].

מאז 1993, המחנה מתקיים כל קיץ בשניים או שלושה מחזורים. כיום ישנם למעלה מ-4,000 בוגרים. בנוסף לשלוש המדינות המקוריות, ישנם כיום בוגרים מירדן, תימן, מרוקו, קטר, תוניסיה, אפגניסטן, הודו, פקיסטן, רומניה, בולגריה, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין וקפריסין והבלקנים.

התוכנית הבלקנית (שכללה נציגים מאלבניה, מקדוניה, סרביה, מונטנגרו, בוסניה וקוסובו) והתוכנית הקפריסאית (הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין וקפריסין) הופסקו בשנת 2003.

בין החניכים, ניתן למצוא את ה"פיאסים" (PS) - נערים אשר חוזרים לשנה שנייה במחנה. גם נערים אלו עוברים מיונים, ומספרם קטן משמעותית ממספר החניכים אשר באים לשנה ראשונה. מטרת הפיאסים היא להשתתף בתוכנית המשך אשר מיועדת עבורם (Paradigm Shifters), הכוללת דיאלוגים לאורך רוב היום על נושאים שונים ומגוונים כמו מיניות ומגדר, החזקת נשק, סכסוכים בין מדינות, גזענות וכו'. בנוסף, מטרת הפיאסים היא גם לשמש כמעין "אח בוגר" לחניכים (Peer Support), והם מסייעים להם בהתמודדות עם האינטנסיביות של המחנה, הגעגוע הביתה, קושי בדיאלוגים וכו'.

מטה הארגון נמצא בעיר ניו יורק ומשרד נוסף בוושינגטון הבירה. משרדים מקומיים קיימים גם בחיפה, תל אביב, רמאללה, קהיר ועמאן. במשרדים האזוריים הללו ממשיכים בוגרי המחנה להפגש עם חבריהם מהצד השני ובפעילות קהילתית מסוגים שונים.

בוגרי הארגון מוציאים לאור עיתון בשם "ענף עץ הזית" (The Olive Branch). העיתון מסכם את פעילות הארגון ברחבי העולם וכן מספר את סיפורם של בוגרים לאחר המחנה מבחינות רבות.

בוגר המחנה אסיל עאסלה, מהכפר עראבה, נהרג מירי המשטרה בצומת לוטם במהלך אירועי אוקטובר 2000[3][4].

ג'ון וולק, מייסד הארגון, כיהן גם כנשיאו עד מותו ביולי 2002. אחריו מונה ארון מילר, ששימש קודם בתפקיד יועץ מיוחד לענייני הסכסוך הישראלי-הפלסטיני במשרד החוץ האמריקאי[5].

ארגון זרעים של שלום מנהל מדיניות נוקשה ביותר בכל הנוגע לשמירה על א-פוליטיות בפעולותיו. פעילויות הארגון ממומנות בעיקר מתרומות, וחלקן מקבלות מימון ישיר מקרנות של הממשל האמריקאי.

בשנותיו המתקדמות הארגון החל להחזיר בוגרים שלו להדריך במחנה הקיץ עצמו. בשלבים מאוחרים יותר הוא אף שילב בוגרים במערך מנהלי הדיאלוגים שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרעים של שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]