זכויות עובדות מין
זכויות עובדות ועובדי מין כוללות זכויות בתחומים שונים שאנשים וארגונים בתעשיית המין פועלים לבסס אותן חוקית וחברתית, בין היתר זכויות אדם בסיסיות, זכויות בריאות וזכויות עבודה של עובדות ועובדי מין, ולעיתים גם של לקוחותיהם. בין המטרות העיקריות נמנות אי-הפללה של עבודת מין, הסדרת העבודה בתחום, ביטול הסטיגמה והבטחת יחס הוגן מצד גורמים ציבוריים וכוחות משפטיים ותרבותיים, עבור כל הפרטים המעורבים בתעשיית המין.[1]
הוויכוח על עבודת מין מאופיין לעיתים קרובות כסוגיה של זכויות נשים, במיוחד על ידי אלה הטוענים שזנות היא דכאנית מטבעה ומבקשים לשמר אותה כתחום פלילי ולא חוקי. למעשה, בעבודת מין מעורבות לא רק נשים, אלא גם גברים וא-בינאריים. רבים מהעובדות והעובדים בתחום אינם מעוניינים להיות ממותגים כפושעים ורואים בחוקים נגד עבודת מין כמפרים את זכויותיהם.[2]
מטרייה אדומה הפכה לסמל המזוהה עם זכויות עובדות ועובדי מין בכל העולם, וזאת מאז שעובדות מין בוונציה, איטליה, השתמשו במטריות אדומות בביאנלה ה-49 של ונציה בשנת 2001.[3]
השקפות ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפליה וסטיגמטיזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עובדות ועובדי מין מכל ענפי התעשייה מדווחים על סטיגמות רווחות כלפיהם ודחיקתם לשוליים. סטיגמות גובות מחיר אישי, המתבטא בבידוד חברתי ופחד מתגובות הסביבה. החשש להיחשף לדעות קדומות, בתורו, מונע מעובדות ועובדי מין לפנות לסיוע משפטי ואחר בנושאים כגון אפליה גזעית, פיטורים בלתי-הוגנים מעבודות אחרות, אי-תשלום של לקוח, תקיפה או אונס. שתי השפעות אלו שלובות אחת בשנייה, ונחשבות לגורמים מכריעים לאפלייתם החברתית ולפגיעה בבטיחותם של עובדות ועובדי מין. למשל, עובדות ועובדי מין רבים דיווחו על אפליה בקבלת שירות רפואי, כשלעיתים סורבו לבדיקה בשל תחום עיסוקם.[4] הסוציולוג האמריקאי רונאלד וייצר טען כי הסטיגמה היא אחת מהסכנות המשמעותיות בעבודת מין, וכי ניתן לשבור את הסטיגמה באמצעות ביטול חוקים מפלים.[5]
קרן המטרייה האדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן המטרייה האדומה (Red Umbrella Fund) הוקמה בשנת 2012, כתוצאה משיח בין נדבנים לבין אקטיביסטים למען עובדות ועובדי מין, כשהרשת העולמית של פרויקטים של עבודת מין (NSWP) לקחה בו תפקיד מרכזי. מאז הקמתה, הקרן עזרה למעל לחמישים קבוצות של עובדות מין להתארגן ולמחות נגד פגיעה בזכויותיהן.[6] הקרן רואה את חיזוק התנועה לזכויות עובדות ועובדי מין ואת מימונה כמשימתה העיקרית.[7] לקרן שלוש אסטרטגיות פעולה מרכזיות: הענקת מענקים וליווי פעילות אקטיביסטית; קידום מנהיגות של עובדות ועובדי מין; גיוס כספים.[8]
רשת גלובלית של פרויקטים של עבודה מינית (NSWP)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרשת העולמית של פרויקטים של עבודת מין, באנגלית Global Network of Sex Work Projects (NSWP), הוא ארגון שנוסד בשנת 1990 על ידי עובדות ועובדי מין ממדינות שונות בוועידה הבינלאומית השנייה לארגונים לא ממשלתיים הפועלים בנוגע לאיידס, בפריז, צרפת. הארגון נוקט פעילות יזומה ותגובתית, למען נשים, גברים וטראנסג'נדרים העוסקים בעבודת מין, בגישה מבוססת ראיות וזכויות אדם. כמו כן פועל הארגון לחיזוק קהילת עובדות ועובדי המין ולהתארגנותה ברמה הבינלאומית והאזורית.[9][10] הארגון מקדם לשון המקובלת יותר על עובדות ועובדי מין, כגון המונח "עובדת מין" במקום "זונה". עבודת ההסברה של הארגון כוללת את הנושאים של HIV, אפליית עובדות ועובדי מין ועידוד המחקר של התחום. הארגון אף הקים את כתב העת Research for Sex Work, עבור פעילים, עובדי בריאות ועמותות, אשר בוחן נושא אחר בכל גיליון.[11][12]
ישראל
בשנת 2018 הוקם בישראל ארגון "ארגמן", הפועל להגנה על זכויות של עובדות ועובדי המין. ארגמן מתאר עצמו כ"תנועת גראס רוטס או תנועה שורשית" שנוצר ומנוהל על ידי עובדות ועובדי מין בהווה או בעברם.[13] הארגון הוא חלק מפרויקט Red Umbrella ו-NSWP, והוא שומר על אותם קווים מנחים של עמיתיו הבינלאומיים.[14] האקטיביזם המקוון הוביל לכינון קהילה של עובדות מין, שהחלה את דרכה בשנת 2018, בפעולות נגד "חוק איסור צריכת זנות", הידוע בכינויו "המודל הנורדי".[15][16] כיום, מנהיגות ארגמן מארגנות הפגנות [50], מתראיינות לעיתים קרובות בערוצי החדשות הישראליים ומארגנות אירועים ציבוריים להעלאת המודעות לזכויות עובדי מין.[17][18] מנכ"ליות הארגון השתתפו בוועדות בכנסת והציעו שינויים בחקיקה.[19]
תאריכים בעלי משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
3 במרץ: יום זכויות עובדי המין הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היום הבינלאומי לזכויות עובדות ועובדי מין התחיל בשנת 2001, כאשר למעלה מ-25,000 עובדות מין מהעיר קולקטה בהודו התאספו לפסטיבל, שיצא לפועל על אף המחאות במדינה לביטול האירוע.
בפסיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה נפסק שבין זונה לסרסור התקיימו יחסי עובד-מעביד, ובהתאם לכך חלים עליהם כל חוקי המגן. בפסק הדין נאמר:
- "המדיניות החברתית הנאותה במקרה זה היא להבטיח, שהאישה המבצעת עבודה במסגרת עסק של מי שמפעיל אותה תזכה להגנת חוקי מגן ולזכויות סוציאליות. גם מי שעוסקת במקצוע הזנות זכאית לתנאים מינימליים, שכן גם מי שמנוצלת ומועסקת כנערת ליווי היא בת אנוש. אין בזה כדי לעודד עיסוק זה או לתת לו תוקף חוקי."[20]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shah, Svati P. (2011). "Sex Work and Women's Movements". CREA Publication.
- ^ Ziv, Amalia. Explicit Utopias : Rewriting the Sexual in Women’s Pornography. SUNY Press, 2015.
- ^ "Origins of the Red Umbrella as the Symbol of the Sex Worker Rights Movement". Global Network of Sex Work Projects (in Russian). 28 October 2014.
- ^ Maher, JaneMaree., et al. Sex Work : Labour, Mobility and Sexual Services. First edition., Routledge, 2013, https://doi.org/10.4324/9780203101209.
- ^ Weitzer, R. (2017). Resistance to sex work stigma. Sexualities, 21(5-6), 717–729. https://doi.org/10.1177/1363460716684509
- ^ About us, Red Umbrella Fund (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mission & Principles, Red Umbrella Fund (באנגלית אמריקאית)
- ^ What we do, Red Umbrella Fund (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Official Founding of NSWP". NSWP. NSWP. 2014.
- ^ "Our work". NSWP. NSWP. 2014.
- ^ "NSWP"
- ^ "Research for Sex Work". NSWP. Global Network of Sex Work Projects. 2010-10-15.
- ^ אודות - עמותת ארגמן
- ^ מיה איידן, "די להפוך אותנו לקורבנות": סערה בעקבות הכתבה על הנשים בזנות, באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2019
- ^ Narrative struggles in online arenas: The Facebook feminist sex wars on the Israeli sex industry Y Lahav-Raz - Feminist Media Studies, 2020
- ^ Who Takes Part in the Political Game? The Sex Work Governance Debate in Israel S Levy-Aronovic, Y Lahav-Raz, A Raz - 2020
- ^ תומר גילת, הארד רוק ברולסק – ערב תמיכה לעובדי תעשיית המין בישראל, באתר יובל אראל, 07 בדצמבר 2021
- ^ טליה שבת, הלילה הגדול של החשפניות: יצאנו למופע וחזרנו בלי טראומה, באתר טיים אאוט, 17 בדצמבר 2021
- ^ אור רביד, פרקליט המדינה קבע כי "לאפ דאנס" נחשב לזנות, החשפניות עתרו לבג"ץ, 16 ביוני 2021
- ^ דב"ע (ארצי) נו/3-180 אלי בן עמי – מכון קלאסה - רחל גליצנסקי, ניתן ב-31 באוקטובר 1996