זיכיון (ממשל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיכיון הוא מענק של זכויות, קרקעות או רכוש, מידי ממשלה, רשות מקומית, תאגיד, יחיד, או כל גוף משפטי אחר[1].

שירותים ציבוריים שונים כגון אספקת מים יכולים להיות מופעלים בזיכיון. במקרה של זיכיון המוענק מהממשלה, מדובר בהסכם לפיו חברה פרטית מקבלת את הזכות הבלעדית לפעול, לתחזק ולבצע השקעות במתקן ציבורי (כגון הפרטת מים), לפרק זמן מסוים. צורות אחרות של חוזים בין גופים ציבוריים ופרטיים יכולים להיות חוזי חכירה וניהול. במקרה של חכירה מעניק בעל הקניין לחוכר זכויות מסוימות בתמורה לדמי חכירה. במקרה של חוזה ניהול, המפעיל אוסף את ההכנסות מטעם הממשלה ומקבל תשלום מסוים שסוכם מראש.

מענק מקרקעין או רכוש מידי הממשלה עשוי להיות תמורת שירותים או לשימוש או מטרה מסוימת. זיכיון עשוי לכלול את הזכות להשתמש בתשתית קיימת לשימוש ייעודי.

במגזר הפרטי, בעל הזיכיון – הזכיין – משלם בדרך כלל סכום קבוע או אחוז מהכנסותיו לבעל הישות שהעבירה לו את הזיכיון[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסכם זיכיון, באתר Investopedia (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.