זיזף העצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזיזף העצים
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי נשפון
משפחה: זיזפיים
סוג: זיזף העצים
מין: זיזף העצים
שם מדעי
Ardops nichollsi
תומאס, 1891
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיזף העצים (שם מדעי: Ardops nichollsi) הוא סוג של עטלף בינוני במשפחת הזיזפיים, שאנדמי לאזור הדרומי של הים הקריבי ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1891 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס. במקור תוארו 5 מינים נפרדים משרשרת האיים שבהם זיזף העצים מצוי, אולם לאחר מחקר מדוקדק שהתפרסם בשנת 1967 כולם סווגו כתת-מינים שלו. זיזף עצים קרוב חיצונית ופילוגנטית לזיזפי התאנים האנדמיים אף הם לקריביים (זיזף תאנה אדום, זיזף תאנה ג'מייקני וזיזף תאנה קובני).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיזף העצים מתאפיין בגולגולת רחבה, בחרטום קצר ובגוף קטן וגוצי. אוזניו קצרות ומשולשות עם צפירים קטנים, ועיניו קטנות עם אישונים זהובים-ירקרקים. עיטור העלה האפי מורכב מחנית גדולה, מקמט תלתני סביב הנחיריים, לצד טבעת נפוחה גדולה סביב החוטם. החותכות הקדמיות חזקות ומותאמות לחיתוך ולעיסת פירות. אורך הראש והגוף של זיזף העצים 60–73 מ״מ, אורך הזרוע 42–51 מ״מ ומשקלו עד 18.7 גרם. הנקבות גדולות מן הזכרים. כפי שאופייני למספר סוגי זיזפים, גם סוג זה הוא נטול זנב. קרום התעופה האחורי קצר ושעיר.

הפרווה של זיזף העצים ארוכה, גסה וצפופה. צבעה הכללי חדגוני למדי ונע בין אפור כהה לחום אפרורי, חאקי, בז׳ כהה, או חום ביסטר כהה. עם זאת, השיער עצמו מורכב משלושה גוונים: חום כהה בבסיס, צהוב במרכז וחום בהיר בקצה. הראש והגחון עשויים להיות בהירים יותר משאר הגוף (שילוב של אפרפר ולבנבן). בצידי הכתף יש נקודות לבנות קטנות. האוזניים והעיטור האפי צהבהבים או כתמתמים. הכנפיים שחרחרות-סגלגלות, והזרועות והרגליים בצבע בורדו או ורוד.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזיזף העצים 5 תת-מינים שתוארו במקור כמינים נפרדים:

  • A.n.montserratensis - אנטיגואה וברבודה, סנט קיטס, נוויס ואיי ליווארד.
  • A.n.annectens - גוואדלופ.
  • A.n.nichollsi - מרטיניק.
  • A.n.koopmani - דומיניקה.
  • A.n.luciae - סנט לוסיה וסנט וינסט.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות תפוצת זיזף העצים לפי תת-מינים (לחצו להגדלה).

זיזף העצים מצוי באזור הקריביים; הוא אנדמי לאיי האנטילים הקטנים, ונוכח ב-12 איים מתוכם: סנט אוסטטיוס, סאבא, סנט קיטס, נוויס, ברבודה, אנטיגואה, מונטסראט, גוואדלופ, דומיניקה, מרטיניק, סנט לוסיה וסנט וינסנט. בסך הכול, הוא נוכח ב-5 מדינות אי עצמאיות והיתר הם שטחי חסות של הולנד, צרפת ובריטניה.

בית הגידול של זיזף העצים מורכב מיער גשם טרופי, יער עננים, בתה חופית, מטעי בננות וקקאו וגנים בוטנים. הוא נוטה להתגורר בסמוך לנחלים ומקורות מים אחרים. הוא נוכח בשפלות, בחופים, בגבעות וברכסים הרריים.

כפי שמרמז שמו, זיזף העצים מתייחד משאר המינים במשפחתו בכך שהוא נתלה אך ורק על ענפי עצים וצמחייה גבוהה אחרת במהלך היום, בניגוד לשאר הזיזפים שלנים במערות, עצים חלולים או מבנים נטושים. התזונה של המין מורכבת בעיקר מפירות קטנים והוא נוטה לחפש את מזונו בסמוך למקורות מים. נוכחותו המתמדת סביב העצים יצרה לו מוניטין של מזיק למטעי קקאו ובננות, אם כי חוקרי טבע מעריכים שהאחראי העיקרי לנזקים הוא דווקא הזיזף הנאוטרופי הג׳מייקני הגדול והנפוץ יותר. עונת הרבייה מתרחשת כנראה סביבות דצמבר, עם שיא המלטות במרץ ואפריל. הזיזפית ממליטה גור יחיד.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיזף העצים מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), שכן למרות תפוצתו המוגבלת הוא אינו נתון באיומים משמעותיים (כריתת יערות למשל), ואוכלוסייתו גדולה ככל הנראה. מגמת האוכלוסייה אינה ידועה. עם זאת, האוכלוסיות באיים קטנים נמצאות בסיכון מפני שינויי אקלים דוגמת הוריקנים. הזיזף מצוי במספר שמורות טבע הפזורות ברחבי האנטילים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיזף העצים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיזף העצים באתר הרשימה האדומה של IUCN