זיגורד פון אילזמן
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1884 לינבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1952 (בגיל 68) דורן, הולנד  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| דרגה | האופטמן |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
  | |
זיגוד וילהלם אדולף ארנולד כריסטוף פרנק פון אילזמן (בגרמנית: Sigurd Wilhelm Adolf Arnold Christoph Frank von Ilsemann; 19 בפברואר 1884 – 6 ביוני 1952) היה קצין בצבא הקיסרות הגרמנית אשר התפרסם כשלישו הצבאי של וילהלם השני, קיסר גרמניה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, יצא לגלות בהולנד ביחד עם הקיסר ושימש כמנהל אחוזת דורן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילזמן נולד בלינבורג ב-19 בפברואר 1884. הוא היה בנו של הגנרל הפרוסי קרל פון אילזמן ושל אשתו תֵקְלַה לבית פריין פון המרשטיין-אקוורד. אילזמן התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, הוצב במשמר הקיסרי והגיע לדרגת האופטמן. ב-1918 הוא הפך לשלישו הצבאי של וילהלם השני, קיסר גרמניה. ב-10 בנובמבר של אותה שנה, עם סיום מלחמת העולם הראשונה, נאלץ הקיסר לוותר על כסאו ולצאת לגלות בהולנד. אילזמן בחר לפרוש מהצבא ולצאת לגלות יחד עמו.
הקיסר נקלט בתחילה בטירת אמרונכן בידי הרוזן פון בנטינק. הקיסר שהה בטירה במשך שנה וחצי, ובתקופה זו אילזמן התאהב באליזבת פון בנטינק, בתו של הרוזן, שניהלה את משק הבית בטירה לאחר מות אמה. במאי 1920 הם התארסו, ובאוקטובר של אותה שנה הם נישאו. בסוף שנת 1919 רכש הקיסר את אחוזת דורן מידי הברונית המסטרה דה בופור, ולאחר שיפוץ נרחב, עבר לגור בה ב-1920. אליזבת החליטה להישאר באמרונכן ולנהל את משק הבית של אביה. אילזמן החליט לחלק את זמנו בין דורן לאמרונכן, אולם בפועל בילה יותר זמן בדורן.
אילזמן היה האיש הקרוב ביותר לקיסר, ופרט לעבודתו היומיומית גם סייע לו בעבודות הגינה והגיש לו את החדשות החשובות מהעיתונים. הוא היה אחד מהבודדים שיצאו עם הקיסר לגלותו ונשארו עמו עד מותו ב-1941. אילזמן החליט להישאר בהולנד ולבקשתו של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה, המשיך לנהל את אחוזת דורן. ב-6 ביוני 1952 הוא התאבד בפתח האחוזה.
אילזמן ניהל יומן במשך שנים, אשר חלקים ממנו פורסמו לאחר מותו והוא משמש כמקור חשוב לשנות הגלות של הקיסר. על בסיסו של יומן זה כתב יאן בכמן את הרומן הגרמני "הקיסר בגלות" (Der Kaiser im Exil). בסרט הנשיקה האחרונה של הקיסר גולמה דמותו בידי בן דניאלס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Offizielle Webseite Schloss Amerongen Ilsemann lebte hier mit Frau und Kindern.
- Haus Doorn in den Niederlanden – wo Ilsemann von 1920 bis 1952 arbeitete.
- Der Spiegel-Rezension der Ausgabe des zweiten Teiles der Ilsemann-Tagebücher.