זופיה אבני
זופיה (מרטה) אבני (בפולנית: (Zofia Avni (Wieczorek); 25 באפריל 1915- 22 בינואר 2006), ישראלית שהוכרה כחסידת אומות העולם מפולין, בעקבות הצילה יהודים במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זופיה נולדה בפולין למשפחה נוצרית-קתולית והשתייכה למעמד הבינוני. אמה עסקה בסיוע לנזקקים ואביה עבד במפעל להכנת כובעים, ונפטר כאשר זופיה הייתה בת 17. לאחר מות אביה עבדה זופיה בעבודות מזדמנות כמוכרת בחנות בגדים וכעוזרת צלם. בשנת 1937 התחתנה זופיה עם יהודי בשם פרץ, ולשניים נולדה בת.[1]
פעילות בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1941 זופיה עברה לוורשה יחד עם בעלה, פרץ, כדי להיות קרובים למשפחתם. בשל היותו של פרץ יהודי, נאלצה המשפחה להתגורר בגטו ורשה. במשך כשנתיים זופיה, שהייתה נוצרייה, יכלה לצאת ולהיכנס לגטו באופן חופשי. כאשר המצב בגטו החמיר, עברו זופיה ובתה אל הצד הארי בשל הסכנה במגורים בגטו. לפני שעזבה את הגטו, תכננה זופיה תוכנית, לפיה התכוונה לרכוש דירה בצד הארי ולהסתיר בה את בני משפחות מכנבאום ובליימן. לאחר יציאתה מהגטו, לא ראתה את פרץ שוב. אמה של זופיה, אלכסנדרה ויצ'ורק, סייעה לנזקקים, ובמסגרת פעילותה הפעילה בית תמחוי לילדי הגטו בתקופת המלחמה.
מיד לאחר יציאתם מהגטו, אחיה של זופיה, אנטוני, בנה קיר מלאכותי שמאחוריו ניתן היה להסתתר. במסתור שמאחורי הקיר היה מקום בעמידה ל-6 אנשים[1].לאחר השמדת גטו ורשה בשנת 1943, משפחת מכנבאום נשארה והתחבאה במרתפי הבניינים. טובה מכנבאום שילמה לגרמני בשביל שיוציא את בתה אירנה בעגלה מכוסה. מספר ימים לאחר הבריחה הגיעה זופיה, ולקחה את אירנה. זופיה הובילה את אירנה שהתחזתה לנוצרייה לדירת מסתור. בדירה התגוררו גוסטב, דודה של אירנה, מרים דודתה ושני ילדיהם. לאחר כמה ימים הצטרפה גם טובה אמה של אירנה. הבעיה העיקרית של זופיה, מעבר לסכנה היומיומית, הייתה אספקת אוכל ל-8 אנשים. מאחר שרשמית התגוררו בבית רק היא ובתה. זופיה לא יכלה להכניס סלים מלאים באוכל מבלי לעורר את חשדם של השכנים. זופיה, אמה ואחיה נאלצו להביא אוכל לדירה בכמויות קטנות בכל פעם. זופיה דאגה להעסיק את שלושת הילדים שהתחבאו בדירתה ולשם כך הביאה להם ספרים שהשיגה ולימדה את אירנה לסרוג[2].
כאשר הופיעו הגרמנים, כנראה בעקבות הלשנה, זופיה מיהרה להסתיר את היהודים מאחורי הקיר, כך שהגרמנים לא מצאו כלום ועזבו את הדירה. אפרים, הילד הצעיר ביותר אשר הסתתר בדירת המסתור, חלה בדלקת ריאות. זופיה הצליחה להביא רופא בכיר מבית החולים המרכזי בוורשה שיבדוק אותו, אך זה לא עזר, והוא נפטר. זופיה דאגה להוציא את גופתו מהדירה, ולפי בקשת אמו, קברה אותו בקבר זמני בחצר. זופיה שיתפה פעולה עם המחתרת הפולנית, ובעזרת קשריה הצליחה להבריח יהודים מחוץ לפולין. זופיה גם סייעה בהסתרת יהודים רבים נוספים כמו ליליאן שטרן, שהסתתרה תקופה קצרה באותה דירת מחבוא עם אירנה ומשפחתה, וזוג רופאי שיניים ואישה נוספת.[1]
במהלך אוגוסט 1944 הרוסים פלשו לוורשה, והמחתרת הפולנית החלה במרד ורשה. פולין הופגזה מכל כיוון, ודירת המסתור, שבה הסתתרו היהודים במשך שנה וחצי תחת חסותה של זופיה, נהרסה. תושבי הבניין תפסו מחסה במרתף הבניין במשך מספר ימים, אך לאחר מכן כל אחד הלך לדרכו[1].
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שדירתה נהרסה, זופיה יצאה מוורשה לאחת העיירות הקרובות. אמה אלכסנדרה ובתה פונו לעיירה אחרת מחוץ לוורשה. זופיה לא ראתה אותן במשך 4 חודשים. כעבור 4 חודשים עברה זופיה ללודז' על מנת למצוא עבודה, ושם פגשה את היהודים אשר הסתירה בדירת המסתור במהלך המלחמה. אמה ובתה נשארו להתגורר בכפר בעוד שהיא נשארה בלודז' כדי לעבוד. בעקבות האווירה הקשה בפולין, האנטישמיות המתגברת והשלטון הקומוניסטי הנוקשה החליטה זופיה לעלות לישראל. היא ובתה עלו לארץ בשנת 1949 והתיישבו בחיפה. באותה השנה עלו לארץ גם טובה מכנבאום ובתה אירנה, אותן הצילה במהלך המלחמה. זופיה התגוררה רוב חייה בחיפה ובשנותיה האחרונות עברה להתגורר בתל אביב כדי להיות בקרבת נכדותיה. היא נפטרה בשנת 2006.[3]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זופיה אבני הוכרה ב-25 בדצמבר 1984, על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם. טקס נטיעת העץ לכבודה התקיים ב-12 באוגוסט 1985, בירושלים בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. בשנת 2005 קיבלה את אות יקירת העיר תל אביב-יפו[4]. זופיה מונצחת באבן זיכרון בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה[5] שהוקם בשכונת רמת אלון בחיפה[2]. אלכסנדרה ויצ'ורק ובנה אנטוני וצ'ורק, אמה ואחיה של זופיה, הוכרו גם הם כחסידי אומות עולם, על עזרתם לזופיה במאמצי ההצלה ומתן מסתור לפליטים יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה[1]. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של זופיה, ואותר קברה בחלקת חסידי אומות העולם בקריית שאול. על המצבה נכתב: "כמו היית כף יד בתוך אגרוף הזעם"..[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיק ארכיון יד ושם מספר M.31.2/3119 של זופיה מרטה אבני
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 33.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 יד ושם, Avni Zofia (Wieczorek), The Righteous Among the Nations Database
- ^ 1 2 גדעון רפאל בן מיכאל, מעשי ההצלה של חסידי אומות העולם תושבי חיפה, ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה, 2007
- ^ 1 2 אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר רשת 13, 7/4/2021
- ^ עיריית תל אביב, יקירי העיר בשנים 1976–2006, באתר תל אביב יפו
- ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות, 2.4.2020