ז'רווה-פרנסואה קופרן

זֶ'רְוֵוה-פְרַנְסוּאָה קוּפְּרֶן (בצרפתית: Gervais-François Couperin;‏ 22 במאי 1759 – 11 במרץ 1826) היה מלחין, נגן עוגב וצ'מבלו צרפתי משלהי תקופת הבארוק וראשית התקופות הקלאסיות. הוא היה בן למשפחת קופרן, משפחה של מוזיקאים, שהבולטים שבהם היו לואי קופרן ופרנסואה קופרן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו אחיו פייר-לואי, הוא למד אצל אביו ארמן-לואי קופרן. בשנת 1789, החליף ז'רווה-פרנסואה את אביו כנגן עוגב בכנסיית סנט-שאפל. ז'רווה-פרנסואה ירש את אחיו פייר-לואי קופרן כנגן עוגב בקתדרלת נוטרדאם, תפקיד בו כיהן עד המהפכה הצרפתית. מאוחר יותר הוא היה נגן עוגב בכנסיית סן ז'רווה (אנ') ובכנסיית סן-מרי (אנ') (1818–1826).

הוא נישא להלן תרז פרה (Hélène Thérèse Frey), זמרת, איתה נולדה להם בת, סלסט-תרז (Céleste-Thérèse)‏ (1795–1860), אף היא נגנית עוגב.^[1]

ז'רווה-פרנסואה קופרן מת בפריז ב-11 במרץ 1826 בגיל 66.

Rondo en ré majeur pour clavecin ou piano-forte (1782)
Deux Sonates Op. 1, pour le clavecin et le piano-forte avec accompagnement de violon et violoncelle ad libitum (1788)
Ah ! Ça ira !, variations pour le clavecin (1790)
Ouvertures d'Iphigénie et de Démophon pour le piano-forte et violon ad libitum (1797)
Les Incroyables et Les Merveilleuses pour pianoforte (1797)
Premier Recueil contenant six Romances, avec accompagnement de piano-forte ou harpe (1799)
Louis XVIII ou le Retour du bonheur en France (1816)^[2]
De nombreuses pièces pour orgue, à destination liturgique (offertoires, versets du Gloria, récits, duetti, etc)