ז'יגמונד קוויטנר
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1857 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 1918 (בגיל 61) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הטכנית של מינכן |
| יצירות ידועות |
ארמון גרשם |
| צאצאים |
ארוין קוויטנר |
  | |
ז'יגמונד קוויטנר מִוואגפלבה (בהונגרית: Vágfalvi Quittner Zsigmond; פשט, 13 בפברואר 1857[1] – וינה, 25 באוקטובר 1918) היה אדריכל יהודי-הונגרי, שקיבל תואר אצולה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד קוויטנר נולד במשפחה יהודית כבנם של יאקאב קוויטנר (1814–1887)[2] יצרן לבד ושל שרולטה פוקס (1821–1901).[3] הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה הטכנית של מינכן. משנת 1880 קיבל הזמנות רבות בבודפשט. בנייניו אקלקטיים, כמו גם עבודות אר נובו טיפוסיות, אולי הידועה שבהן היא ארמון גרשם, הידוע גם בשם פנינת סגנון האר נובו. הוא התבקש לתכנן את המטה של חברת הביטוח האנגלית גרשם (Gresham) כארכיטקט בעל השם בתקופתו. הבניין הושלם בשנת 1907 על פי תוכניות שנעשו במשותף עם האחים ואגו (יוז'ף ואגו ולאסלו ואגו). הבניין הוא אתר מורשת עולמית מאז 1987. תפקידו של קוויטנר בחיים הציבוריים גם הוא היה משמעותי: הוא היה חבר ב"מועצת העבודות הציבורית של בודפשט", ב"מועצה הלאומית לבנייה ציבורית", ונשיא "איגוד האדריכלים ההונגרים". ב-13 בנובמבר 1904 הוענק לו תואר אצולה עם קידומת לשמו ""ואגפלבי – Vágfalvi כלומר מהיישוב ואגפלבה.
למרות מותו בווינה הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה מינקה וייס (1866–1938), בתם של הסיטונאי מור וייס ושל ארנסטינה בלום, אותו נשא קוויטנר בבודפשט ב-6 בינואר 1887.[4]
ילדיהם:
- ארווין קוויטנר (1891–1945) אדריכל.
- לוראנד קוויטנר (1893–1945) מהנדס מכונות.
- מריאן קוויטנר (1894–?)
עבודותיו העיקריות בבודפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- VII., Erzsébet körút. 7. (1886) בית דויטש
- VIII., József körút. 71-73. (1889) בית קראיל
- V., Alkotmány utca 16. (1888–90) המטה של מכון פנסיון העיתונים ההונגרי לשעבר, כיום בניין מגורים
- V., Alkotmány utca 18. (1894–96) ארמון ברודי
- XIV., תערוכת המילניום, ביתן לתעשיית הסוכר, כיכר הגיבורים, 1896
- V., Aulich utca 7. (1902) בית מגורים באר נובו
- V., Károlyi utca 9. (1884) נמצא בית הדירות של ארני אולמן, בית הקפה צנטרל פועל במקום.
- V., Markó utca 22–24. (1879, 1889–90) התחנה המרכזית של מתנדבי איגוד הצלה בבודפשט, כיום המטה של ארגון ההצלה של בודפשט של שירות ההצלה הלאומי
- V., Széchenyi István tér 3–4. (1905) המטה של בנק המסחרי ההונגרי לשעבר של פשט, המשמש כיום את משרד הפנים
- V., Széchenyi István tér 5–6. (1905–1907) אנדרטה, ארמון גרשם (משתף פעולה עם האדריכל יוז'ף ואגו)
- שדרת אנדראשי 7. (1882) בניין מגורים נאו-רנסאנסי
- שדרת אנדראשי 12. (1884) דמות מונומנטלית, ארמון קראוס
- רחוב לנדוואי 24. (1893) היסטוריה של וילה עם סנדור פלנר
- בולוואר טרז 1–3. (1894) היסטורי של בתי מגורים
- סמטת וארושליגטי פאשור 9–11 (1887) בית הבראה לשעבר (לימים בית החולים אוטו קורווין)
- בולוואר ארז'בט 44–46. (1892) בניין דירות של קארוי באומגרטן
- רחוב בצ'י 1–3. (1910–1912) לשעבר ביטוח פניקס[5]
- XIII., רחוב סאבולץ' (1910), בית חולים לילדים של וייס אליס שנבנה על ידי הקרן לזכר אשתו של מנפרד וייס[6]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ארמון קראוס, 1884 -
בית דויטש -
בית קראיל -
בית קראיל, מרפסת סגורה -
ארמון ברודי -
וילה ברחוב לנדבאי -
תערוכת המילניום, ביתן תעשיית הסוכר, כיכר הגיבורים, 1896 -
-
בנק המסחרי ההונגרי לשעבר של פשט, כיום בניין משרד הפנים -
בניין המשרדים פניקס
._-_Budapest,_Erzs%C3%A9bet_k%C3%B6r%C3%BAt,_7.JPG)
,_Lendvay_street,_2018_Ter%C3%A9zv%C3%A1ros.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיגמונד קוויטנר. אינדקס ביוגרפי הונגרי. המוזיאון הספרותי פטפי.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. ז'יגמונד קוויטנר.
- לקסיקון יהודי הונגרי עמוד 728. גישה מקוונת
- מעצב הפנינה בסגנון אר נובו. mazsike.hu
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerző, 2005.
- Fővárosi almanach, lexikon és útmutató. A székesfővárosi tisztviselői kar közreműködésével szerk. és kiadja Guthi Imre. 1916–1918. Ötödik kiadás. Budapest, Légrády Testvérek, 1916.
- Művészeti lexikon I–IV. Főszerk. Zádor Anna, Genthon István. 3. kiad. Budapest: Akadémiai. 1981–1983.
- Kempelen Béla: Magyar nemes családok I–XI. Budapest, Grill Károly Könyvkiadóvállalata, 1911–1932.
- Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai; (hely nélkül): Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Budapest, 1938–1939, Budai-Bernwaliner József ny.
- Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 112/1857. folyószáma alatt".
- ^ "Quittner Jakab gyászjelentése (1887)".
- ^ "Fuchs Sarolta gyászjelentése (1901)".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 6/1887. folyószáma alatt".
- ^ A Főnix-székház
- ^ pesti Zsidó Kórház