ז'יגמונד וינצה
 | |
| לידה |
1 ביולי 1874 סומבור, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1935 (בגיל 60) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Weisz Zsigmond |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| סוגה |
אופרה |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ז'יגמונד וינצה (במקור וייס,[1] בהונגרית: Vincze Zsigmond; סומבור, 1 ביולי 1874 - בודפשט, 30 ביוני 1935) היה מלחין, מנצח יהודי-הונגרי. שמו נשמר עד היום באמצעות השיר באופרטה שלו "הכלה של המבורג" : "את יפה, את יפה, הונגריה...".
יש לציין: השיר "את יפה, את יפה, הונגריה" הוא אחד הלהיטים באופרטה משנת 1920, שנכתבה על ידי ז'יגמונד וינצה (מוזיקה) וארנה קוליני (מילים), שניהם יהודים. האופרטה לא הייתה מעוררת עניין רב כל כך, אלמלא כללה את השיר "את יפה, את יפה, הונגריה", שהיה אחד השירים הפטריוטיים ביותר של התקופה. מאוחר יותר, בתקופת השלטון הימני-קיצוני פשיסטי של מפלגת צלב החץ הוא לא הושמע בגלל שני מחבריו היהודים, ואחרי המלחמה, בתקופת השלטון הקומוניסטי לא הושמע בגלל תוכנו ה"לאומני", ורק לאחר חילופי השלטון בשנת 1990 הותר שוב להאזין לו בהונגריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד וייס נולד במשפחה יהודית, אביו היה שאנדור וייס, סוחר תבואה, ואמו מגדולנה פרנק. הוא הלחין כבר כנער. הוא הפך לתלמידם של המוזיקאים קארוי אגהאזי, אימרה בלוביץ' ויוז'ף ואלדאואר בבית הספר למוזיקה של אגודת חובבי המוזיקה בבודפשט. בעונת 1894–1895, ארתור ניקיש שכר אותו ככנר בתזמורת בית האופרה של בודפשט. לאחר מכן הוא סייר ברחבי הונגריה עם זמר האופרה (בס) היהודי דוד ניי כמלווה של ניי בפסנתר. משנת 1898 היה וינצה המנצח בלהקת התיאטרון של יאנוש קומיאטי, משנת 1901 בלהקת התיאטרון של איגנץ קרצ'אני. בשנת 1903 הוזמן לתיאטרון קיראי שנפתח באותה השנה ועד מותו היה המנצח והמעבד של התיאטרון. בתפקידו האחרון הוא עזר להבאתו לבמה של האופרטה "האביר יאנוש" של המלחין פונגראץ קצ'ו. הוא ניצח על האופרטה הזו כשלוש מאות פעמים. בין השנים 1928–1930 חתם חוזה בסגד, אך לאחר מכן שב לתיאטרון קיראי. ב-31 בינואר 1904 נשא לאישה את השחקנית מריה קוליני מסגד, שהוריה היו השחקנים מרטון קוליני ואנה בירו.[2]
ב-31 בינואר 1922 הוצגה האופרטה של וינצה "הכלה של המבורג" ב"תיאטרון העירוני" (ששמו היום תיאטרון ארקל). האופרטה שלו, שלא חסרו בה הצלילים האירדנטיים, אבל הפינלה של המערכה הראשונה, עם הלהיט "את יפה, את יפה, הונגריה" הפך לשיר פופולרי מאוד רק הרבה אחרי מותו של וינצה. השימוש ברגשות הפטריוטיים לא נמנע עקב מוצאם היהודי של המחברים (תמלילן: ארנו קוליני) (אך זה לא הציל את קוליני מגירושו וממותו בשואה).
הניסיון האופראי היחיד של וינצה הוצג ב-29 במרץ 1924 בשם "החזק יותר". דרמה מוזיקלית של מערכה אחת (!). זה היה ניסיון לא מוצלח ומאוחר להעלות את המוזיקה העממית לרמה גבוהה יותר. היצירה השיגה רק שש הופעות בחמישה שבועות ואז נעלמה לצמיתות מהרפרטואר.[3]
יצירותיו נשכחו היום, אם כי וינצה היה אחד מיוצרי האופרטה שהוכשרו היטב לז'אנר. כמה מיצירותיו, עוד בחייו, הגיעו גם לבמות זרות. הכלה של המבורג חודשה מספר פעמים בתיאטרון ארקל עד שנת 1939. מספר הקלטות פטיפון נשמרו, בהן השתתף כמלווה בפסנתר בז'אנרים שונים.[4]
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נשיקה אסורה (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון קיראי, 8 באוקטובר 1909 )
- קולונל לימונדה (מחזמר בשלוש מערכות, תיאטרון קיראי, 5 בספטמבר 1912 )
- דודה ליני (פארסה מוזיקלית בשלוש מערכות, תיאטרון הונגרי, 2 במאי 1914 )
- הרוזנת הצוענייה (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון קיראי, 13 במרץ 1920 )
- הכלה של המבורג (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון ארקל, 31 בינואר 1922). )
- ה"גרדיאן" (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון ארקל, 15 בפברואר 1923 )
- החזק יותר (דרמה מוזיקלית במערכה אחת, בית האופרה של בודפשט, 29 במרץ 1924)
- נשף אנה (אופרטה בשלוש מערכות, תוך שימוש ביצירותיו של רוברט פולקמן, תיאטרון קיראי, 30 בספטמבר 1925)
- מיאמי (מעבודותיו של ויקטור יעקובי, תיאטרון האופרטה של בודפשט, 27 בנובמבר 1925)
- ברבור הזהב (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון קיראי, 15 בינואר 1927)
- קיש וקיש (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון ארקל, 22 בינואר 1927)
- הטלה זהוב השיער (סגד, 15 בנובמבר 1929)
- תפיסת הוסארים (אופרטה בשלוש מערכות, תיאטרון האופרטה של בודפשט, 4 באפריל 1930)
- יותר טוב מאשר בבית (תיאטרון האופרטה של קיץ, 1930)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוקהאוז רימן - לקסיקון מוזיקלי. בודפשט, 1985. הוצאת מוזיקה מסת"ב 963-330-540-3
- ג'רג' שאנדור גאל - וילמוש שומוג'י : ספר האופרטות. סיפור הרומן של האופרטה. בודפשט, 1976. עמודים 567–568. ISBN 9633301378
- קלרה מולנאר: האופרה העממית - תיאטרון ארקל. 1911–1951 . בודפשט, 1998. המוזיאון הלאומי והמכון להיסטוריה של התיאטרון.ISBN 963900051X
- מיקלוש סבו: מה שלומך, הונגריה? (1984)
- לקסיקון המשחק ההונגרי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'יגמונד וינצה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 86460/1891. Névváltoztatási kimutatások 1891. év 10. oldal 7. sor
- ^ A házasságkötés bejegyezve a szegedi állami házassági akv. 65/1904. folyószáma alatt.
- ^ A hetvenötéves Magyar Állami Operaház. 1884–1959. Budapest, 1959. Magyar Állami Operaház. 170. l.
- ^ Gramofon online