ז'אן דה דונואה
 | |
| לידה |
23 בנובמבר 1402 ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1468 (בגיל 66) ממלכת צרפת |
| שם לידה |
Jean |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Basilica of Our Lady, Cléry |
| תפקיד |
Grand Chamberlain of France (21 ביולי 1439) |
| בן או בת זוג |
|
  | |
ז'אן מאורליאן, רוזן דונואה (; 23 בנובמבר 1402 - 24 בנובמבר 1468) הידוע בתור "ז'אן דה דונואה", היה בן אצולה ומצביא צרפתי. הוא היה בנו הלא חוקי של לואי הראשון, דוכס אורליאן - בנו של שארל החמישי, מלך צרפת, וכונה לפיכך "הממזר מאורליאן" (בצרפתית: bâtard d'Orléans). הוא התפרסם בעיקר במהלך מלחמת מאה השנים, אשר בה לחם במספר קרבות חשובים לצדה של ז'אן ד'ארק. ב-1439 הוא מונה בידי אחיו שארל הראשון, דוכס אורליאן לרוזן דונואה. בהמשך הוא מונה גם לרוזן לונגוויל בידי שארל השביעי, מלך צרפת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן נולד ב-23 בנובמבר 1402, כבנו הלא-חוקי של לואי הראשון, דוכס אורליאן - בנו של שארל החמישי, מלך צרפת מפילגשו מרגרט ד'אנגיאן. בשנת 1407 נרצח לואי. שמונה שנים לאחר מכן, אחיו למחצה, שארל הראשון, דוכס אורליאן נפל בשבי בקרב אז'נקור ונותר בשבי האנגלי במשך עשרים וחמש שנים. בשל כך, ז'אן נותר הזכר היחיד מבית אורליאן והפך למנהיג הבית למרות מעמדו כממזר.
במהלך מלחמת האזרחים בצרפת בתקופת שארל השישי, תמך ז'אן בסיעת ארמניאק וב-1418 נפל בשבי הבורגונדים. הוא שוחרר שנתיים לאחר מכן, והצטרף לצבא הצרפתי כחלק מהכוח שבפיקוד הדופין שארל ולחם במלחמת מאה השנים. הוא הגן על אורליאן במהלך המצור על אורליאן, ובעזרתה של ז'אן ד'ארק גרש את האנגלים מהעיר. לאחר מכן הוא לחם ביחד עם ז'אן ד'ארק במערכת הלואר והשתתף בהכתרתו של הדופין שארל כשארל השביעי, מלך צרפת.
ב-1436 הוא השתתף בלכידת פריז וב-1439 העניק לו שארל הראשון, דוכס אורליאן את התואר רוזן דונואה שארל השביעי מינה אותו לרוזן לונגוויל. בשלבים האחרונים של מלחמת מאה השנים הוא השתתף בכיבוש גואן ונורמנדי. ב-1440 הוא השתתף במרד הפרגואריה נגד שארל השביעי, וב-1465 הפך למנהיג הברית למען הציבור אשר התנגדה לשלטונו הריכוזי של לואי האחד עשר, מלך צרפת. בשני המקרים, הוא התפייס בסופו של דבר עם המלך. הוא נפטר ב-24 בנובמבר 1468.
