ורדה גנוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורדה גנוסר
לידה 22 בפברואר 1943 (בת 81)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ורדה דוּאֶר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון א' לאמנויות תל אביב, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורדה גנוסר (נולדה ב-22 בפברואר 1943) היא משוררת, עורכת ואוצרת ישראלית. יוזמת הקמת "משכן האמנים" בהרצליה. ממייסדות איגוד כללי של סופרים בישראל.

ילדות ובגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה גנוסר (לבית דוּאֶר) נולדה תל אביב. ילדותה עברה עליה בתל אביב וביפו. סיימה את בית הספר היסודי "שבי ציון" ותיכון א' לאמנויות תל אביב. לאחר שירותה הצבאי, למדה באוניברסיטת תל אביב, בחוגים לספרות ופילוסופיה. במסגרת הלימודים הצטרפה לקבוצת הדרמה הראשונה שייסדו הבמאים נולה צ'לטון ופיטר פריי. ב-1985 חזרה אל עולם התיאטרון, כאשר שמשה כעוזר לבמאי שמואל בונים בהצגה "בית ספר לריקודים" מאת נתן זך, שהועלתה בתיאטרון הקאמרי. בשנת 1968 למדה בבית הספר הגבוה לציור, ובהמשך השתלמה בסדנאות האמנים בעבודות הדפס שונות.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריה הראשונים של ורדה התפרסמו בשנת 1961, בגיל 18, בכתב העת "קשת" בעריכתו של אהרן אמיר. על במה זו המשיכה לפרסם עד לסגירתו בשנת 2008. במהלך השנים פרסמה שישה ספרי שירה: "שמועות מארץ מרחק" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971), "מגע מקום" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981), "צורת האש" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989) - על ספר זה זכתה בפרס קוגל לשירה, "נשימ-מה" (2000) ו"צל צופה" (הוצאת הקבה"מ, 2008). לרגל השקת הספר "צל הצופה", הולחנו כמה מהשירים המופיעים בו על ידי רועי ירקוני בביצוע יעל קראוס. בחודש ספטמבר 2012 הלחין ירקוני את שירה של גנוסר ,"בועז", שבוצע על ידי קרני פוסטל. בשנת 2008 ראה אור ספר נוסף, "יומן יוחנן" - מסה ושירים על דמותו ותקופתו של רבי יוחנן.

בשנת 2012 ראה אור ספר-אמן "כתיבת הארץ" בשיתוף דורית פלדמן. שנה לאחר מכן, פורסם בגרמניה "ישראל- נורמליות של מדינה", אלבום שירים וצילומים בעברית ובגרמנית עם הצלמת מיכאלה ובר (הוצאת HENTICH&HENTRICH).

שיריה של גנוסר התפרסמו במספר אנתולוגיות: "אדמה אדמתי" ("ספרית פועלים", 1985), אנתולוגיה לשירי תל אביב (הוצאת "ידיעות אחרונות"), "האבנים זוכרות" (אנתולוגיה באנגלית בעריכת המשורר משה דור), "שלום" (אנתולוגיה באנגלית בעריכת משה דור וברברה גולדברג), קובץ שירים בצרפתית בתרגום מארי לוי, אנתולוגיה לשירי אהבה (בעריכת משה דור, הוצאת "טובי", 2008). שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית וערבית.

השתתפה בפסטיבלים לשירה. בשנת 1986, השתתפה בפסטיבל השירה בסלובניה כנציגת פא"ן הישראלי, ב-2002 בפסטיבל השירה בליאון, ספרד. כמו כן השתתפה בפסטיבלי השירה בכפר מע'אר בגליל העליון. ב-1988 יצגה כמשוררת את ישראל במסע של נציגי תרבות, שהופיעו על במות שונות ברחבי רוסיה, לרגל חמישים שנה למדינה. יזמה וניהלה שני פסטיבלי שירה בהרצליה.

עורכת ספרי שירה ומנחה ערבי ספרות.

בשנת 2001 הוענק לה פרס ראש הממשלה ליצירה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19841994 שימשה כמזכ"ל "אגודת הסופרים העברים", ומזכ"ל מרכז פא"ן בישראל. במסגרת התפקיד יזמה והגשימה את הפעלתן של דירות אירוח ליצירה ברחבי הארץ, אשר עמדו לרשות הסופרים בכפר תבור, ירושלים, נהריה, ערד וטבריה. יזמה את הפעלתו מחדש של פרויקט "סופר מורה".

בשנת 1994 פרשה יחד עם עמיתים אחרים מאגודת הסופרים והשתתפה ביסודו של "ארגון הסופרים בישראל", המשתף בהנהלתו סופרים יהודים וערבים. ורדה, החברה בהנהלת האיגוד מיום הקמתו, שימשה כעורכת אורחת בכתב העת "גג" היוצא מטעמו וכיום חברת מערכת. חברה ב"דרך אברהם" – קבוצת שיח בין יהודים וערבים מחוגי הסופיות כמו כן, שימשה במשך שנים ארוכות כחברה בחבר הנאמנים למנוי שופטים בפרס ראש הממשלה לספרות.

משכן האמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 יזמה ורדה גינוסר את הרעיון להקמתו של משכן האמנים בהרצליה וליוותה את הקמתו מן השלבים הראשונים של השיפוץ ועד הפעלתו. גינוסר, הקימה במשכן גלריה לאמנות, ובית אירוח ליוצרים וליצירה. במסגרת זו אצרה מאות תערוכות אמנות, ופרסמה עשרות מאמרים על התערוכות שאצרה, במשכן ומחוצה לו. במשך 19 שנות ניהולה במשכן, התקיימו עשרות רבות של אירועי תרבות, ספרות, סימפוזיונים והשקות ספרים. בין הפרויקטים הרבים שיזמה ניתן למנות את: פרויקט "קובה-כאן", אמנים קובנים בארץ ישראל ובמקביל אמנים ישראלים בהוואנה, קובה, במסגרתה אצרה תערוכה משותפת לפיליפ רנצר ולאמן הקובני קאצ'ו בתל אביב. בשנת 2003 היא הייתה אוצרת של תערוכת דויד לוייתן.

ביאנלה לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנוסר אצרה תערוכה של קבוצת אמנים ישראלים בביאנלה בהוואנה, קובה וכן תערוכה של אמנים קובנים בהרצליה. במסגרת הביאנלה השנייה בהרצליה, אצרה תערוכה בעיר נצרת - המיצג "אררט אקספרס", של האמן בני אפרת.

בשנת 2013 אצרה תערוכה קבוצתית גדולה בפסטיבל האמנות "ארט-13" ברמת השרון. בשנה זו, אצרה תערוכה קבוצתית נוספת בגלריה "תירוש" בהרצליה. ב-2014 אצרה תערוכה קבוצתית ב"בית האמנים" בתל אביב.

יוזמות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות לימודיה בבית מדרש "אלול" (19921994), יזמה ורדה את הקמתם של שני בתי מדרש ליוצרים - חוגי עיון יצירתי במקורות היהדות שפעלו כ - 16 שנה. כמו כן, הקימה קבוצת יוצרים ללימוד בשיתוף "מכון שכטר". הקבוצה למדה בהנחיית מרצי המכון ובתום תקופת הלימודים התקיימה התערוכה הקבוצתית, "כסוי וגלוי" ומופע במשכנות שאננים.

בשנת 1995 יזמה את הקמתה של עמותת "צפונות תרבות" התומכת באמצעות תרומות מקונצרטים במוזיקאים, בה היא חברה מיום הקמתה. שנה לאחר מכן, יזמה את הקמתה של העמותה "אפשר אחרת", השמה למטרה לפעול בתחומי התרבות והחברה כגשר בין ישראלים וערבים.

בשנת 2013 הקימה את "נתיבות תרבות", מסגרת לאירועי תרבות ואמנות. במסגרת זו מתקיימת סדנא של אנשי רוח ואמנות בשיתוף מכון "אלול", ירושלים.

חברות בוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורדה גנוסר שימשה כחברה בדירקטוריון של תיאטרון אנסמבל הרצליה מיום הקמתו ועד נעילתו. הייתה חברת דירקטוריון בתאגיד העירוני של הרצליה עד 2012 וחברה בוועדת השמות העירונית ובוועדת הנצחה 2002–2012. בשנים 2009–2012 שמשה כיו"ר ועדת פיסול עירונית בהרצליה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שמועות מארץ מרחק" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971)
  • "מגע מקום" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981)
  • "צורת האש" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989)
  • "נשימ-מה" (2000)
  • "צל צופה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008)
  • "יומן יוחנן" (2008)
  • "כתיבת הארץ" (בשיתוף דורית פלדמן, 2012)
  • "ישראל- נורמליות של מדינה" (2013, HENTICH&HENTRICH)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורדה גנוסר בוויקישיתוף