ולטר בונדי
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1880 פראג  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1940 (בגיל 59) טולון, צרפת |
| שם לידה |
Walter Bondy |
  | |
ולטר בונדי (בגרמנית: Walter Bondy; 28 בדצמבר 1880 – 17 בספטמבר 1940) היה צייר יהודי גרמני, בעל גלריה, אספן ומבקר אמנות, חבר בזצסיון בברלין. נודע במיוחד בזכות ציור הנוף וחיי הטבע שלו.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולטר בונדי הגיע ממשפחה תעשייתית יהודית אוסטרית עם שורשים בפראג[2] וגדל בווינה. אביו אוטו בונדי (1844–1928) התחתן עם יולי קסירר (1860–1914), בתו של היזם מרקוס קסירר, שהגיעה משם בשנת 1878 מברסלאו.[3] ולטר היה הבן הבכור של המשפחה והיו לו ארבעה אחים.
לאחר לידתו של ולטר עברו בני הזוג מפראג לווינה בשנת 1880. בשנת 1882 ייסד אוטו בונדי את מפעל הכבלים שנקרא על שמו בפנצינג שליד וינה, שנמצא בווינה-מיידלינג משנת 1904, וזמן קצר לאחר מכן נודע בשם Kabelfabrik und Drahtindustrie AG Wien (KDAG). אחיינו הוגו קסירר הגיע אליו לאחר סיום לימודיו, לפני שהפך לשותף במפעל הכבלים קסירר ושות'.[4] אוטו בונדי היה בעל אוסף אמנות שכלל בשנת 1902 למעלה מ-70 ציורים ופסלים מודרניים בעיקר.
בסביבות 1900 נסע ולטר בונדי לברלין ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות. בשנת 1902 התגורר במינכן, ולאחר מכן שהה בין 1903 ל-1914 בפריז. הוא היה חבר בחוג האמנים הידוע סביב קפה דו דום. בונדי בילה את קיץ 1908 במולן על הסן. שם הוא קנה שני ציורים של וינסנט ואן גוך מבעל פאב: דיוקן של בתו של בעל הבית אדלין רבוק והציור האחרון כביכול מאת ואן גוך, בית העירייה של אוברס ב-14 ביולי. הוא מכר את שני הציורים זמן קצר לאחר מכן.
בשנים 1911 ו-1913 הציג אצל בן דודו, סוחר האמנות פאול קסירר, בברלין. בתו רחל אנדרה נולדה בפריז בשנת 1912. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ולטר בונדי התחתן עם אם בתו, והמשפחה עברה לברלין.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבד בונדי גם במשרה חלקית בסחר באמנות עם בן דודו אריך קסירר, שהיה בעל חנות עתיקות קטנה ליד ליצופלאץ בברלין בסביבות 1923. הוא הפך למומחה בהדפסי עץ ופורצלן סיני. הוא כתב גם כמה ביקורות אמנות במגזין "Kunst und Künstler", שפרסם דודנו ברונו קסירר. ולטר בונדי התגורר לסירוגין בדירתו המפוארת בברלין ובפריז.
באמצע שנת 1927 הקים ולטר בונדי את המגזין השבועי "Die Kunstauktion" בברלין, מגזין שקדם ל "Weltkunst", והיה העורך שלו עד יולי 1929.
בסתיו 1931, בגלל האנטישמיות הגוברת בגרמניה, הוא העביר את מגוריו לסנרי-סור-מר בדרום צרפת, משנת 1933/34 התגורר שם לצמיתות. בקיץ 1932 פגש בונדי את קמיל ברטרון, שהייתה צעירה ממנו ב-30 שנה. יחד הם פתחו סטודיו לצילום. השניים צילמו רבים מהמהגרים הגרמנים והאוסטרים הידועים שהיו בסנרי והסביבה בין השנים 1933–1939. חלק מהתמונות הללו נמצאות בספרייה המקומית.
בסוף 1934, נסעו קמיל וולטר יחד לווינה וב־1935 לפראג, שם צייר ולטר דיוקן של אשתו המנוחה של בן דודו הרברט בונדי פון בונדרופ. בשנת 1937 התחתנו קמיל וולטר.
לאחר שהכוחות הגרמניים פלשו לצרפת בשנת 1940, ולטר בונדי, שהיה סוכרתי מאז ילדותו, כבר לא השתמש בזריקות האינסולין שלו באופן קבוע. הוא חלה ומת ב-17 בנובמבר 1940.
כ-300 תמונותיו של ולטר בונדי, שעברו מברלין לווינה בשנת 1934, אוחסנו לראשונה במפעל הכבלים. לאחר ה"אנשלוס" הם הועברו לאחותו אדית ואלר. ציורים אלה אבדו מאז 1938.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
גן -
מרפסת -
פדיקור -
רחוב -
כפר -
נשים בשדה -
קופסת כובעים -
טבע דומם עם פמוטים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kunsthandel Widder - Walter Bondy, www.kunsthandelwidder.com
- ^ Tano Bojankin: Kabel, Kupfer, Kunst. Walter Bondy und sein familiäres Umfeld. Katalog 2008.
- ^ Sigrid Bauschinger: Die Cassirers. Unternehmer, Kunsthändler, Philosophen. C.H.Beck, München 2015; S. 447
- ^ Sigrid Bauschinger: Die Cassirers. Unternehmer, Kunsthändler, Philosophen. C.H.Beck, München 2015; S. 20