ולטר אופי
 | |
| לידה |
25 במרץ 1882 אויפן, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1930 (בגיל 47) דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות של דיסלדורף |
  | |
ולטר הוגו אוֹפֵי (בגרמנית: Walter Ophey; 25 במרץ 1882 – 11 בינואר 1930) היה צייר ומעצב גרפי גרמני, בסגנון האקספרסיוניזם.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולטר אופי נולד ב־25 במרץ 1882 בעיר יופן (Eupen) (בהווה בבלגיה) ללואיז הייבר ולרואה החשבון אמיל אופי. אביו נפטר בדצמבר 1888 ואמו חזרה לעבוד והעבירה שיעורי מוזיקה. הוא למד אצל הפסל קרל קראוס (1859–1906) בשנת 1900 הוא למד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף, אצל פריץ רובר ווילי ספאץ (1861-1931).[2]
בשנת 1912 הצטרף אופי לקבוצת זונדרבונד עם ציירים אחרים מדיסלדורף, יוליוס ברץ, מקס קלרנבך, אוגוסט דויסר, וילהלם שמור והאחים קרלי סון-רטל, (אנ') אוטו סון-רטל (אנ') ואלפרד סון-רטל (אנ').[3]
ב־12 בפברואר 1917, ולטר אופי התחתן עם ברנהרדין בורנמן (1879–1968).
בשנת 1919 הוא היה חבר מייסד בעמותת האמנות הצעירה של ריינלנד (דאס ג'ונגה ריינלנד) לצד ורנר הייזר, היינריך נאון, ארתור קאופמן, קרלו מנסה, והאדריכל וילהלם קרייז.[4]
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו האמנותית של אופי מתחילה בצבעי המים "סיפור פנטסטי", היצירה המוקדמת והמשומרת ביותר, משנת 1894. מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-19 נערכו הרישומים הראשונים של אזור יופן. בפרט בעמק וסדרה ובכפרים קטנים בין אאכן ליופן, הוא מצא מוטיבים לתמונותיו, בהם השתמש עד לסביבות 1906.
עם הציור Beim Brandts Jupp, מוטיב החורש, טען אופי כי השיג את פריצתו האמנותית באביב 1905. התמונה המרובעת מציגה שני גזעי ערבה ועץ ערבה שלישי בצד ימין במרכז התמונה, שגזעו נוטה לכיוון ימין בתמונה. לראשונה אופי תיאר את המוטיב שלו באור שמש, והמריחה של הצבע הופכת את הציור לחופשי ואינטנסיבי יותר מאשר בעבודות הקודמות. אופי כינה את הציור על שם מסעדה המוצגת ברקע.
מבחינת המוטיבים, הטכניקה והצבע בעבודותיו, אופי היה הצייר הראשון של דיסלדורף שהשתחרר מהמודל הוותיק של ציור הנוף ההולנדי.
שלב של הציור באוויר הפתוח החל בשנת 1908, והתמונה "שמש אביבית" משנת 1908 היא אחת התמונות החדשניות ביותר של שנת 1908 בסגנון עבודה זה – צבעיה בהירים במיוחד וסגנון הציור הוא פוינטליסטי.
שיאו של שלב אמנותי זה התפתח במסעו הראשון לאיטליה בשנת 1910.
שנה קודם לכן, במהלך שהותו בחוף בלגיה, התלונן אופי כי "לימודיו הם כובעים" מכיוון שאין בהם אור, "האדם חייב לשהות כאן הרבה זמן לצייר את כל זה היטב." ציור השמן "פוזיטאנו בשמש", שאופי ראה בהן את אחת מיצירותיו החשובות ביותר – הוא מעולם לא מכר אותו, אך הוצג בתערוכות יחיד בגלריית פלכטיים – מראה את הנוף ללא שינוי כמעט של מפרץ פוזיטאנו עם נוף של כפר הדייגים המדורג וכנסייתו עם כיפת הקרמיקה הירוקה והצהובה. אופי בנה "את כל צבעי התמונה על גוני לבן ושחור, חום, אדום-חום וצהוב-ירוק הבהיר בלבן."
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכת האמנות "וולטר אופי, הצג את צבעיך!" הוצגה בשנים 2018–2019 במוזיאון קונסטפלאסט, ובשנת 2019–2020 בוירצבורג.[5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "So farbenfroh – und merkwürdig – malte Walter Ophey"
- ^ Walter Ophey, www.rheinische-geschichte.lvr.de (בגרמנית)
- ^ Selz, Peter (1957). German Expressionist Painting. Berkeley, California: University of California Press. p. 246
- ^ Johanna Ey, Mutter der rheinischen Avantgarde. Eine regionale Kunstgeschichte, www.rheinische-art.de
- ^ Walter Ophey at Museum Kunstpalast – Events on artnet, www.artnet.com