ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2024
| יוני | ||
|---|---|---|
| 1 ביוני 2024 |  יעקב לידסקי (1868 – 1921) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות המודרנית של ספרות יידיש. כבנו של מפיץ סופרות סת"ם גדול ברוסיה, לידסקי צבר ניסיון בסחר במוצרי דפוס במוסקבה. בעקבות גירוש מוסקבה נסע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ושם נמנה עם המו"לים הראשונים של ספרי יידיש באמריקה. ב-1899 שב למולדתו והתיישב בעיר ורשה כנציג הוצאות הספרים היהודיות האמריקניות ברוסיה. ב-1900 ייסד את הוצאת הספרים "פּרוֹגרֶס" ('קִדמה'), הנחשבת להוצאת הספרים הראשונה שעסקה בספרות יידיש מודרנית. ההוצאה פרחה יחד עם הגידול הכללי בביקוש לספרים ביידיש מצד קהל קוראים רחב והייתה להוצאת הספרים היהודית המובילה ברוסיה. ב-1911 היה לידסקי בין חמשת המו"לים שייסדו את התאחדות ההוצאה-לאור היידית–עברית "צֶנטרָל", שהייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה והפיצה את ספריה ברחבי העולם. ב-1915 ייסד בוורשה הוצאת ספרים בשם "יודיש", שהייתה ההוצאה היידית הפעילה ביותר בעיר בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה רכש את בית הדפוס והוצאת הספרים הווילנאיים הוותיקים רוזנקרנץ ושריפטזצר, והוא נפטר ב-1921 בעת ששהה שם לטיפול בעסקי ההוצאה החדשה. על פי תיאוריהם של בני זמנו, לידסקי לא היה לא אינטלקטואל ואיש ספר, אך היה מו"ל נדיב וסוחר הגון ומוצלח למדי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 ביוני 2024 |  המצור על אנטיוכיה (1097–1098) וכיבושה על ידי הצלבנים היה אחד האירועים החשובים במסגרת מסע הצלב הראשון. המערכה על אנטיוכיה נחלקה לשני שלבים עיקריים: השלב הראשון נמשך מ-21 באוקטובר 1097 עד 2 ביוני 1098 ובסופו נכבשה העיר בידי הצלבנים. בשלב השני התהפכו היוצרות, וצבא מוסלמי צר על העיר, במאמץ לכבוש אותה מחדש מידי הצלבנים. שלב זה ארך מ-7 ביוני 1098 עד 28 ביוני, ובסופו הביסו הצלבנים את הקואליציה המוסלמית ושמרו על שליטתם באנטיוכיה. בתום הלחימה סביב העיר הפכה אנטיוכיה לבירת נסיכות אנטיוכיה הצלבנית. הניצחון הצלבני במערכה שבר את יכולתם של השליטים המוסלמים בסוריה להתנגד להמשך התקדמות מסע הצלב והדרך לארץ ישראל ולירושלים נפתחה בפני הצלבנים. המצור, שנחשב לאחד הקשים ביותר של התקופה, היה גם המבחן הקשה ביותר שעמד בפני הצבא הצלבני במהלך מסע הצלב הראשון. הצלבנים לא הצליחו להבקיע את ביצורי אנטיוכיה ונאלצו להתמודד עם מזג אוויר קיצוני ומחסור במזון, קשיים שהעמידו בסימן שאלה את עצם קיומו של הצבא הצלבני. חוסר יכולתם של הצלבנים להכריע את המגינים מחד, וכשלונם של מגיני העיר והשליטים המוסלמים של סוריה להסיר את המצור מאידך, דחף את הלוחמים בצבאות היריבים למעשים קיצוניים. ככל שהתארך המצור כך גברה רמת האלימות והאכזריות, שהגיעה לשיא עם כיבוש העיר בטבח חסר אבחנה של חיל המצב וחלק מהתושבים. לאחר הניצחון הצלבני על הצבא המוסלמי, שצר על חומות העיר, החל תהליך, שפרופסור יהושע פראוור כותב עליו: "ייתכן שקשה לבני תמותה לעמוד במתחו של מבחן שנמשך שלוש שנים ללא הפוגה... ההשתהות סביב אנטיוכיה הייתה פשיטת רגל מוסרית של שכבת המנהיגות". |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 ביוני 2024 |  ג'פרסון דייוויס היה מנהיג מדינות הדרום (נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה, שנקראה בקיצור "הקונפדרציה") במלחמת האזרחים האמריקנית, בשנים 1861–1865. קודם לכן היה איש צבא ופוליטיקאי שפעל במסגרת ארצות הברית. כחבר המפלגה הדמוקרטית הוא ייצג את מיסיסיפי בסנאט ובבית הנבחרים של ארצות הברית, בתקופה שקדמה להעברת נאמנותו אל הקונפדרציה. בשנים 1853–1857 כיהן כמזכיר המלחמה בממשלו של נשיא ארצות הברית, פרנקלין פירס. דייוויס השתתף במלחמת ארצות הברית–מקסיקו (1846–1848), כקצין בדרגת קולונל ברגימנט מתנדבים. לפני מלחמת האזרחים ניהל מטע כותנה גדול במיסיסיפי ובבעלותו היו 113 עבדים. אף על פי שדייוויס הטיף נגד פרישת הדרום ב-1858, הוא האמין שזכותן של המדינות לפרוש מהאיחוד. היסטוריונים רבים מייחסים כמה מחולשותיה של הקונפדרציה למנהיגותו הקלוקלת של דייוויס. התעסקותו בפרטים, רתיעתו מהאצלת סמכויות, חוסר המשיכה הציבורית שלו, סכסוכים עם מושלי מדינות וגנרלים רבי עוצמה, משוא פנים כלפי ידידים ותיקים, חוסר היכולת להתמודד עם אנשים שלא הסכימו עמו, הזנחת הצרכים האזרחיים לטובת הצבאיים, והתעלמות מדעת הקהל, כל אלו פעלו נגדו. לאחר נפילתו בשבי ב-1865, הואשם דייוויס בבגידה ונכלא בפורט מונרו שבהמפטון, וירג'יניה. הוא לא הועמד למשפט ושוחרר לאחר שנתיים. דייוויס כתב ספר זיכרונות, "עלייתה ונפילתה של ממשלת הקונפדרציה", שהושלם ב-1881. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 ביוני 2024 |  העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת. השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!". זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 ביוני 2024 |  קרב מידוויי (בהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה. בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו. חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 ביוני 2024 |  מוות בוונציה היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים במאה ה-20, תומאס מאן. הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּסטָאב פוֹן אַשֶׁנבַּאך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַאדְז'וּ, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. מוות בוונציה נחשבת ליצירת מופת בולטת שנהנתה מפופולריות רבה ולאחת מפסגות יצירתו של מאן. היצירה שנכתבה בצעירותו של מאן, לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חושפת את הקשר הסמוי והמסוכן בין האסתטיות והברבריות, זיקה שעשויה להביא את התרבות למצבים קיצוניים. אותה סגידה ליופי שאשנבאך מקדיש לה את חייו מדי יום ביומו ושהתגלגלה לאחר שמלאו לו חמישים בפרץ תשוקה הומוארוטית, הביאה אותו לסימאון מפני אסון הטבע המתרחש ולמותו שלו. יש הרואים ביצירה זו, בניתוח ממרחק השנים (וכך גם מאן בעצמו ראה בערוב ימיו), סוג של חזון או נבואה לזיקה שנתגלתה לימים כמאפיין מובהק של הפאשיזם והנאציזם בשנות ה-30 וה-40, ושל תרבות המערב בעשרות השנים האחרונות, בה הונהגו קידוש וסגידה ליופי הגופני תוך אובדן מוחלט של ערכים אחרים. הנובלה זכתה לעיבודים רבים, לאופרה, סרטים וסדרת טלוויזיה ופרשנים מסוימים מצאו בתוכנה רמזים לחלקים נסתרים מאישיות הסופר, רמזים שקיבלו אישוש כשפורסמו יומני הסופר עשרים שנה לאחר מותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 ביוני 2024 |  הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי. כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 ביוני 2024 |  מרכז הכרמל שבחיפה, הוא אזור מגורים, תרבות ופנאי על רכס הכרמל. עד אמצע המאה ה-19 לא שימש רכס הכרמל למגורים, פרט למגורים ארעיים של רועים ומתבודדים, משום שהיה מרוחק מאזור החוף ומחיפה העתיקה מוקפת החומה. הבעלות על אדמות רכס הכרמל התחלקה בין המדינה, המסדר הכרמליתי, ותושבי הכפר הערבי א-טירה (במקום בו כיום נמצאת העיר טירת כרמל). על ההר התפרסה דרך משובשת אחת הידועה בשם "הדרך העליונה" (בניגוד ל"דרך התחתונה" הנקראת כיום "דרך ההגנה"). במהלך המאה ה-19 רכש המסדר הכרמליתי נחלות בסטלה מאריס ובוואדי שיח. התיישבות הגרמנים הטמפלרים על הכרמל בסוף המאה ה-19 סימנה את תחילת פיתוח המקום. קניית אדמות האזור על ידי חברת הכשרת הישוב, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הביאה לפיתוח האזור כשכונה יהודית מוקפת גנים, כפי שהיא מוכרת כיום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 ביוני 2024 |  מרחב-זמן הוא המרחב הארבעה-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים. לעיתים נקרא גם מרחב מינקובסקי, על שם המתמטיקאי הרמן מינקובסקי, שהציע ב-1907 את הרעיון והמודל המתמטי הראשון של מרחב-זמן. המרחב-זמן הוא אחד הביטויים הבולטים להבדל בין התפיסה המכנית קלאסית, הרואה בזמן ובמרחב ממדים נפרדים ובלתי תלויים, לבין התפיסה היחסותית, הרואה בזמן ובמרחב גדלים הקשורים זה בזה, ותלויים בתנועה היחסית של הצופה והאובייקט הנצפה, ובהשפעת שדות גרביטציה. השימוש במודל המרחב-זמן איפשר את המעבר מהייצוג הסטטי והרגעי של אירועים, המאפיין את המרחב התלת-ממדי, לייצוג משוכלל יותר, המעניק תיאור רציף ושלם של היקום המתפתח. מעבר לכך, הגאומטריה והמטריקה של המרחב-זמן היוו כלי מרכזי להבנת, הפשטת והעברת רעיונות יסוד בתורת היחסות הפרטית והכללית, כמו גם לפיתוחם של הללו ושל תאוריות אחרות העוסקות ברמת המיקרו והמקרו של היקום. רעיון המרחב-זמן לא רק הצליח להמחיש את קביעותיה של תורת היחסות, ובייחוד את ההשקפה שמרחב וזמן הם שתי פנים של ישות אחת, אלא גם שינה את ההשקפה על היקום בהעניקו לזירת האירועים עצמה גוף ו'חיים'; תחת מרחב סטטי, שהוא המקום בו דברים נמצאים, ואשר 'אינו עושה כלום', נעשה מעבר לזירה דינמית יותר: מרחב-זמן המנחה את תנועת החומר והאנרגיה, שתצורתו נקבעת על ידי החומר והאנרגיה, ואשר לפי הקוסמולוגיה בת ימינו נוצר במפץ הגדול. במהלך המאה העשרים, עם השתרשות תורת היחסות, חדר מושג המרחב-זמן לתחומים שונים של הפיזיקה, ואף החל לשמש כשם כללי למארג היקום או ה'עולם שלנו'.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 ביוני 2024 |  דו-קרב (או דוקרב) הוא עימות, לרוב מזוין ובדרך כלל בין שני אנשים, שנועד להשיג הכרעה בנושא שבמחלוקת. בדרך כלל המונח מתייחס לקרב פנים אל פנים המאורגן מראש ומתנהל בהסכמה, ועל פי כללים שנקבעו בין שני מתמודדים, תוך שימוש בנשק קר או בנשק חם ולעיתים באמנויות לחימה ללא נשק. בהשאלה מתייחס המונח לקונפליקט בין כוחות מנוגדים או תחרות עזה בין יריבים. לאורך ההיסטוריה שימש דו-קרב כאמצעי להכרעת סכסוכים וחילוקי דעות. קרב אלופים, שהוא צורה מסוימת של דו-קרב דוגמת הקרב בין דוד וגוליית, שימש להכרעת סכסוך גדול בין שני צבאות. דו-קרב במסגרת משפט האל שימש להכרעות בסכסוכים משפטיים. דו-קרב נערך על מנת להוכיח נחישות ונכונות להקריב חיים על מנת להגן על הכבוד, ומסתיים כאשר אחד הצדדים הגיע לידי סיפוקו או כאשר לפחות אחד מהצדדים נהרג. בצורה זו הדו-קרב נערך בין שני לוחמים גברים, בדרך כלל מהמעמדות הגבוהים, ושימש להכרעת סכסוכים אישיים, משפטיים ופוליטיים. שורשיו נעוצים בקוד האבירות של מעמד האבירים בימי הביניים ובמורשת של הטורנירים והיה חלק מהמערכת החברתית ובעיקר הצבאית, עד לתחילת המאה העשרים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 11 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 12 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 13 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 14 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 15 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 16 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 17 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 18 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 ביוני 2024 |  פסק דין אדוארדס נגד אגילארד הוא פסק דין של בית המשפט העליון של ארצות הברית משנת 1987, שבו נקבע שחוק של מדינת לואיזיאנה, אשר מחייב בתי ספר ציבוריים שמלמדים את תורת האבולוציה ללמד גם תאוריות בריאתניות, אינו חוקתי, משום שהוא מפר את האיסור בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית על קידום דת באמצעות המדינה. חשיבותו של פסק הדין היא בקביעה שהתכלית של חיוב לימודי בריאתנות אינה חילונית או מדעית, אלא קידום אמונה דתית ומניעת לימודי אבולוציה. בית המשפט דחה את טענת המשיבים, שתכלית החוק היא חילונית – לקדם חופש אקדמי. עם זאת, נקבע בהחלטה שהמדינה יכולה לחייב לימוד של מגוון תאוריות לגבי מקור האנושות, כל עוד המטרה אינה לקדם דת כזו או אחרת. הפסיקה מוזכרת לעיתים קרובות כאירוע משמעותי ב"מלחמת התרבות" בארצות הברית, שבמסגרתה המחלוקת לגבי לימודי ביולוגיה בבתי ספר הייתה נושא משמעותי החל משנות ה-20 של המאה ה-20. דעת הרוב בפסק הדין נכתבה על ידי השופט ויליאם ברנן. חמישה שופטים הצטרפו לפסיקתו, והשופט ביירון וייט הסכים עם המסקנה מבלי להסכים עם הנימוקים. שני שופטים, נשיא בית המשפט ויליאם רנקוויסט והשופט אנטונין סקאליה, התנגדו לדעת הרוב בנימוק שיש לקבל את התכלית המוצהרת של החוק, קידום החופש האקדמי, כביטוי כן של כוונת המחוקק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 20 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 21 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 22 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 23 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 24 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 25 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 26 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 27 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 28 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 29 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 ביוני 2024 | תבנית:ערך מומלץ 30 ביוני 2024 | עריכה - תבנית - שיחה |
| ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||