ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יונה גירונדי
| לידה | 1210 |
|---|---|
| פטירה |
1263 (בגיל 53 בערך) כ"ח בחשוון ה'כ"ד |
| רבותיו | רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר); האחים רבי משה מאיוורא ורבי שמואל מאיוורא; הרמב"ן |
| תלמידיו | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א). |
| חיבוריו | "עליות דרבנו יונה" על מסכת בבא בתרא, פירוש על הרי"ף על מספר מסכתות (בידינו נשאר רק החיבור על מסכת ברכות, פירוש על ספר משלי, פירוש על מסכת אבות, ספר מוסר כללי בשם "שערי צדק" (בידינו נשאר רק חלק בשם "שערי תשובה", וכן החלק שערי עבודה[1]), ספר היראה - מוסר |
רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".
בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.[2] בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
התנגדותו לספרי הרמב"ם[עריכת קוד מקור]
היה ממתנגדי הרמב"ם ויחד עם רבו החרימו את ספרי הרמב"ם דבר שגרם לפולמוס קשה בעם היהודי באותה תקופה בו השתתפו בין היתר הרד"ק, הרמב"ן ועוד מגדולי הדור. אחת מההשלכות הקשות של הפולמוס היא שרפת ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים. דבר זה אף הוביל מאוחר יותר לשרפת התלמוד ולגזרות קשות על יהודי צרפת. מקובל כי לאחר שראה רבנו יונה את תוצאות המחלוקת התחרט על מעשיו ו"חזר בתשובה", וכחלק מתשובתו כתב את ספר שערי תשובה וכן שהיה בכוונתו לעלות לא"י לקברו של הרמב"ם כדי לבקש ממנו מחילה. אולם יש המפקפקים באמינות מסורת זו[3].
יצירתו התורנית[עריכת קוד מקור]
רבנו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות. אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם "עליות דרבנו יונה". בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש"עלה בידנו", הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור.
כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר"י. הרשב"א והרא"ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות.
חיבר ספר מוסר כללי הנקרא "שערי צדק" אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר "שערי תשובה", (ישנם עוד חיבורים שנטען שהם מהווים חלק מ"שערי צדק", ראה שערי תשובה). חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהינו פירוש ארוך יחסית לפירושי רש"י ורמב"ם.
בספר "חידושי גיטין המיוחסים לריטב"א" מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין (זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין).
נפטר בטולדו בכ"ח בחשוון בשנת ה'כ"ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא[4] כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם).
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יונה גירונדי על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו[עריכת קוד מקור]
- תנ"ך
- דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי (מיוחס)
- פירוש על משלי
- משנה ותלמוד
- פירוש על מסכת אבות
- פירוש תלמידי רבינו יונה (תר"י) על הרי"ף מסכת ברכות
- עליות דרבנו יונה - על מסכת בבא בתרא
- חידושי תר"י (תר"י) על מסכת סנהדרין
- חידושי תר"י (תר"י) על מסכת עבודה זרה
- הלכה ומוסר
- ספר היראה - ספר הלכה ומוסר[5]
- סדר פסח
- שערי תשובה - ביאור והרחבה בנושאי חזרה בתשובה
- יסוד התשובה
- שערי העבודה (מיוחס)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב חיים סופר (הנין), "בענין ספרים המיוחסים אל החסיד רבינו יונה גירונדי", בתוך: מנוחת שלום, ירושלים תשס"ב, חלק ה', עמ' קס"ב-קס"ד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספריו
- שמואל ירושלמי (מהדיר), דרשות ופירושי רבינו יונה גירונדי (מיוחס לו), הוצאת וגשל, ירושלים תש"מ, באתר אוצר החכמה
- פירוש על משלי, באתר דעת
- ספר היראה
- שערי תשובה
, באתר דעת - יסוד התשובה, באתר היברובוקס
- עליות דרבינו יונה על מסכת בבא בתרא, באתר היברובוקס
- פירוש רבינו יונה על מסכת אבות, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- חידושי רבינו יונה על מסכת סנהדרין, ירושלים שנת תשט"ו (1955), באתר היברובוקס
- חידושי תלמידי רבינו יונה על מסכת עבודה זרה, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ככול הנראה; התגלה בשנים האחרונות מכתב יד ויש המפקפקים על ייחוס הספר לרבנו יונה.
- ^ שו"ת רשב"ש, סימן רצ"א.
- ^ מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי יונה גירונדי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ קרקוב תרנה, עמ' 99.
- ^ על שאלת ייחוסו של הספר לרבנו יונה, ראו: מרדכי מנחם הוניג, ירושתנו, בני ברק ה'תשס"ז, עמ' קצ"ח-ר"א.
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
קטגוריה:רבנים: ראשונים קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:פרשני הרי"ף קטגוריה:פרשני מסכת אבות קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה קטגוריה:תלמידי הרמב"ן קטגוריה:פרשני המקרא קטגוריה:ילידי 1210 קטגוריה:נפטרים ב-1263