ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי שמעון מירוסלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמעון מרילס
לידה 1758
ה'תקי"ט
פטירה 1849 (בגיל 91 בערך)
ט"ו בתשרי ה'תר"י
מקום קבורה ירוסלב
השתייכות חסידות
רבותיו רבי אלימלך מליז'ענסק, החוזה מלובלין
תלמידיו רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי
חיבוריו תורת שמעון 

רבי שמעון מרילס או מרילוס, ידוע גם כרבי שמעון מירוסלב – רבי שמעון יערסלובר; ה'תקי"טט"ו בתשרי ה'תר"י, 17581849) הוא מייסד חסידות ירוסלב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בלוקוב לרב ישראל לייב (אלבוים), בנו של רבי יעקב קופל ליקובר, ולאסתר עטל לבית וייסבלום. בילדותו עבר אביו ליוזפוב, ורבי שמעון גדל והתחנך אצל סבו הרב יעקב קופל לוקובר (בן העיר לוקוב).

סבו, רבי יעקב קופל, התפרנס מפונדק ובית מזיגה בבעלותו שהופעלו על ידי אחרים, והוא עסק בלימוד תורה. שמו נודע באזור כתלמיד חכם ובעל חסד. היה מהמתנגדים לתנועת החסידות, ומסופר שהבעל שם טוב ניסה למשוך את הרב יעקב קופל לחסידות אך ללא הצלחה[דרוש מקור][א]. הוצעו לו משרות רבנות בכמה מקומות בהם קהילת אמסטרדם אך הוא דחה את כולם[דרוש מקור].

בנערותו נמשך רבי שמעון אחר בן-דודו החוזה מלובלין (אם החוזה הייתה אחותו של אביו, הרב ישראל לייב) על אף התנגדותו של אביו וסבו, והפך לחסיד. יחד עם החוזה מלובלין היה נוסע לרבי אלימלך מליז'נסק. בעקבות כך נקלע למתיחות עם אביו והם התדיינו בדין תורה בפני רבי יוסף שאול נתנזון. אביו ציווה עליו שאם לא יאמר אחריו קדיש בלי 'ויצמח פורקניה' כמנהג החסידים, עדיף שלא יאמר קדיש כלל[ב].

לאחר נישואיו התגורר רבי שמעון אצל חמיו בירוסלב.

קרא לעצמו "מרילס" על שם אביו, בנוטריקון: מרבי ישראל לייבס.

ראשון רבותיו היה רבי אלימלך מליז'נסק. כשרבי יעקב יצחק הורוביץ, ה"חוזה", החל לנהל עדה, הצטרף אליו רבי שמעון למרות שהיה זה בחיי רבי אלימלך, ואת ה"חוזה" ראה כל ימיו כרבו המובהק. במקביל, קיבל גם את מרות רבי מנחם מנדל מרימנוב, שהתגורר בסמיכות לירוסלב, וזאת בהוראת ה"חוזה".

אחר פטירתם של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב בשנת תקע"ה, נסע פעמים רבות לרבי נפתלי מרופשיץ (שהיה צעיר ממנו בשנה אחת), אחרי פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז המשיך לנסוע לחתנו רבי אשר ישעיה מרופשיץ שמילא את מקומו, ואחריו לבנו רבי מנשה מרופשיץ על אף שהיה צעיר ממנו בכ-40 שנה. כמו כן נסע גם אל רבי צבי הירש מרימנוב ואל רבי צבי הירש מזידיטשוב, שהחל להנהיג עדה אחרי פטירת ה"חוזה".

בזיקנותו נסע רבות אל רבי שלום רוקח מבעלז, ומסופר כי כשהגיע פעם לרבי שלום והוא כבן תשעים, אמר לו רבי שלום כי בגיל כזה צריך לשבת בבית, אך הוא השיב לו "בבית מתעפשים"[דרוש מקור]. בחצר בעלז היה לו מעמד חשוב, ואצל חסידי בעלז השתמרו דברי תורה וסיפורים רבים ממנו.

קיבל גם מרבי משה לייב מסאסוב, רבי משה מפשווארסק, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי חיים מקוסוב, רבי חיים מצאנז, רבי שלום מקאמינקא, ורבי יששכר דב אב"ד סקוהל (חמיו של רבי שלום מבעלז).

אדמו"רותו[עריכת קוד מקור]

אחרי פטירת הנועם אלימלך מינו תלמידיו את רבי שמעון לאדמו"ר מבלי לשאול את פיו, מחשש שיסרב.

יחסים טובים שררו בינו לבין רבני העיר: רבי יהודה הלר-ולרשטיין, רבי נפתלי הירץ חריף ורבי יעקב יצחק הורביץ בעל "באר יצחק". "דיין הגדול" בעיר היה רבי אריה לייבוש הורביץ, אחי רבי אליעזר בעל ה"נועם מגדים".

מעורב היה בענייני הציבור שבעיר, וטיפל אישית בקיומם של המוסדות, כגון מקווה כהלכה ושחיטה כשרה. כשבאו לבניין בית הכנסת הגדול, ונערכה מגבית מקיפה, נטל רבי שמעון חלק פעיל, למרות שהיה לו קלויז משלו. כמו כן שימש כיושב ראש ועדה מיוחדת בת שבעה חברים מנכבדי העיר, שקמה ביום ט' בשבט תקצ"ד, במטרה לגייס כספים, כדי שגם ילדי העניים יוכלו לשכור ממלאי מקום ולהיפטר מהשירות בצבא אוסטריה.

כותב הפתקאות (הגבאי) אצל רבי שמעון היה מנחם מנדל (מענדיש) טאושטיין.

בין תלמידיו המפורסמים נמנה רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי, שהיה תחילה משמשו, ולבסוף הסמיכו להנהגה. ממנו הסתעפו דורות של רבנים ואדמו"רים עד לשואה. כמו כן ידוע שרבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ורבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, באו ללמוד אצלו כמה פעמים. רבי יוסף באב"ד מטרנופול, בעל "מנחת חינוך", נסע אליו פעמיים.

רבי שמעון הלך לעולמו ביום הראשון של סוכות ה'תר"י. נקבר בבית העלמין בפרבר פלקין המרוחק כשמונה ק"מ מירוסלב. על קברו נבנה אוהל (קבר) רחב ובו נטמנו בנו ממלא מקומו רבי בונם מנדל ואשתו, וחתנו רבי קהת היילפרין ואשתו.

יהודי העיר היו פוקדים את המקום בעיקר בימי הרחמים והסליחות. האוהל נהרס בידי פורעים בימי השואה ובמשך תקופה ארוכה לא היה ידוע מקומו בבית העלמין החרב. בכ"ח באדר ה'תש"ע נחנך מחדש האוהל על ידי אגודת אהלי צדיקים.[1]

הנהגותיו[עריכת קוד מקור]

רבי שמעון, בהוראת רבו, נהג לנסוע לאדמו"רים רבים. גם בזיקנותו המופלגת, (נפטר בגיל 91) היה נוסע לאדמו"רים חדשים הצעירים ממנו בעשרות שנים, והכניע את עצמו כלפיהם. הוא אף תלה בכך את סוד אריכות ימיו.

היה נוהג לערוך טיש בסעודת מלווה מלכה, בשעות מאוחרות ביותר, לעיתים אף ביום ראשון בצהריים.

  • אחיו משה - השתייך לתנועת החסידות, והתגורר בליז'נסק. על מצבתו צוין כי הוא אחיו של רבי שמעון.
  • אחיו הרב יעקב קופל - גר באולינאב.

רבי שמעון נישא לביילה, בת לתושב ירוסלב. ידועים עשרה מילדיהם:

  • הרב בונם מנחם מנדל מרילס (ה'תק"ע - אלול ה'תרמ"ח) - ממשיך שושלת החסידות בירוסלב.
  • הרב יצחק מרילס (ה'תקע"ה - ה'תרנ"ב) מרופשיץ - נישא לשרה בת רבי מנשה רובין מרופשיץ ובהמשך מילא את מקומו.
    • בתו נישאה לרב יעקב מרדכי ליברמן אב"ד טופורוב, נפטרה בצעירותה ורבי יצחק גידל את שתי יתומותיה כאב. חתנו אימץ את השם מרילס. בני משפחה זו נפוצו באירופה ובישראל.
  • הרב נפתלי מרילס (בערך ה'תקפ"ח - ער"ח אייר ה'תר"ן) - רבה של ליטוביסק. נולד כאשר היה אביו כבן שבעים ונקרא על שם רבי נפתלי מרופשיץ שנפטר לפני כן.
      • נכדו ר' יוסף מרילס - הדפיס את כתבי הרב נפתלי בספר 'אילה שלוחה'. בספר גם חומר רב על רבי שמעון ותולדות צאצאיו בליטוביסק.
    • בנו הרב יעקב קופל - מילא את מקומו בליטוביסק.
  • בתו - אשתו של רבי יהושע לאם מבעלז.
  • בתו שיינדל רייזל - אשתו של הרב קהת היילפרין, גם הוא כיהן[דרושה הבהרה] בירוסלב.
  • בתו - אשתו של הרב יהודה לייביש חלמר מוורשה, מנהל החשבונות של הגביר בר ברגזון.
  • בתו - אשתו של הרב אליהו צבי וובר רבה של ברזוב.
  • בתו - אשתו של רבי נתן נטע מישיניצה.
  • בתו - אשתו של הרב מרדכי הלר מירוסלב.
  • בתו פריידה - אשתו של הרב צבי וורמן, בנו של הרב אברהם דוד ורמן, רבה של בוצ'אץ'.

רבי שמעון עצמו לא העלה את תורתו על הכתב אך ליקוטים מפי שומעיו נדפסו בספר "תורת שמעון". מהדורה ראשונה ירוסלב, תרס"ח. יצא במהדורות רבות נוספות. תורגם לאנגלית ויצא במישיגן, 2000.

המשך החסידות[עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגדול רבי בונם מנחם מנדל, לאחריו כיהן רבי שמעון השני בנו של רבי בונם מנדל, נולד אחרי פטירת סבו ונקרא על שמו. חתמו את השושלת שלושת בניו של רבי שמעון השני:

  • רבי דוד (חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב), שמילא את מקומו, ואחריו בנו ר' בנימין מנחם שהוכתר לממלא מקום אביו על אף היותו בחור.
  • רבי ישראל אריה לייב (חתן רבי חיים יחיאל מדומברובה) - ניהל בית כנסת משלו בירוסלב.
  • רבי אליעזר (חתן רבי משה מקארוב ובזיווג שני חתן רבי אשר ישעיה מזלקובה) – אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין וכיהן שם כאדמו"ר מירוסלב. נספה בשואה.

ביאורים והרחבות[עריכת קוד מקור]

  1. ^ האגדה מספרת על כך שברח מהחלון של הבית בו שהה, מחשש שיושפע מהבעל שם טוב. באותה הזדמנות בירך הבעל שם טוב את כלתו שהייתה בהריון עם רבי שמעון, שבנה יגדל בחסידות.
  2. ^ מובא בשו"ת שואל ומשיב [דרוש מקור]. על פי המסופר רבי שמעון אכן קיים את הצוואה, ואחרי פטירת אביו בשנת תקע"ב אמר קדיש ללא "ויצמח", עד שאמר לו "החוזה" שאביו בעולם העליון רואה כבר את האמת ומסכים עם התנהגותו בחסידות, והוא יכול לומר "ויצמח".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]


קטגוריה:אדמו"רים קטגוריה:ילידי 1758 קטגוריה:נפטרים ב-1849