ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:נושאי כליו של השולחן-ערוך

נושאי כליו של השולחן-ערוך הוא שמם הקיבוצי של מפרשיו של ספר שולחן ערוך שחיבר רבי יוסף קארו. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר שולחן ערוך; עתים מורחב המושג גם לכלל המפרשים של הספר, ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר למעשה גם חולקים בחיבורם על השולחן ערוך או שדנים נגד דבריו. נושאי הכלים של השולחן-ערוך מהווים יסוד לפסיקה ההלכתית המקובלת כיום. לעיתים גם נושאי הכלים של הספר ארבעה טורים נחשבים כנושאי כלים של השולחן-ערוך.

הסיבות להופעת החיבורים הרבים על "שולחן ערוך"

שתי סיבות עיקריות להופעת חיבורים אלו היו:

• חשיבותו של הספר "שולחן ערוך" - הספר נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות. לכך תרמו הן היקף השיטות שנפרסו בחיבור בית יוסף, והן הסדר הייחודי של הספר. רבי יוסף קארו סידר את הלכותיו לפי נושאים, בעקבות הסידור שערך רבי יעקב בן אשר בספרו ארבעה טורים, לעומת חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם לפי הסדר המופיע בתלמוד, כגון הרי"ף. ממילא, טבעי הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה.
• היעדר המקורות בספר הרמב″ם - הרמב"ם לא ציין מקורות להלכותיו, דבר שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם במקום שבו לכאורה הדברים נסתרים מדברי הגמרא או שנראה שסותר את עצמו. נושאי הכלים שלו וכן נושאי כלי השולחן ערוך, מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של הרמב"ם בכל הלכה.

רשימת נושאי הכלים על ה"שולחן ערוך"

להלן רשימה חיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על שולחן ערוך ונדפסים בהוצאות הרגילות של הספר, עם הסבר קצר עליהם. התואר "נושאי כלים" מזוהה בעיקר עם פירושים המודפסים "על הדף" סביב השולחן-ערוך במהדורותיו השונות, אך בהרחבתו הוא מתייחס גם לכאלו המודפסים בכרך השולחן-ערוך בסופו, או אף כספרים נפרדים.

הגהות הרמ"א

1572

ערך מורחב – הגהות הרמ"א

"הגהות הרמ"א", או "המפה", הוא חיבורו החשוב והמפורסם ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" על-פי מנהגי ופסיקות עדות אשכנז. חיבור זה התקבל בקהילות אשכנז כפסקי ההלכה החשובים ביותר, וכל אחרוני אשכנז התייחסו אליו, ונהגו על פיו.

שמו של הספר קשור באנלוגיה לשם "שולחן ערוך": הוא כתוספת של מפת שולחן לשולחן (ערוך). הספר אינו מודפס לבדו אלא כמעין הגהות ועריכה בתוך השולחן ערוך.

הגהות הרמ"א נחשבים כגוף חיבור השולחן-ערוך, ולאו דווקא בכלל נושאי הכלים שלו.

סמ"ע

1614 "ספר מאירת עיניים" (הידוע בשמו המקוצר" "סמ"ע") הוא חיבור מרבי יהושע פלק כץ על שולחן ערוך חלק חושן משפט. הספר הוא החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" שנכתבה על ידי המחבר. מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד-ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט.

חלקת מחוקק

1658 הספר "חלקת מחוקק" (מוכר בשמו המקוצר: "חַ"מ") הוא פירוש על שולחן ערוך חלק אבן העזר, מרבי משה לימא. ר"מ לימא לא הספיק לסיים את פירושו על כל אבן העזר והגיע רק עד סימן קכ"ט. הוא הוצא לאור לאחר פטירתו והוא מודפס ביחד עם פירושו של רבי שמואל מפיורדא, "בית שמואל" ("ב"ש), בשם המשותף "אפי רברבי".

טורי זהב (ט"ז)

1667 "טורי זהב" (נכתב ונהגה לרוב בראשי תיבות: "טַ"ז"; נכתב לעיתים גם "טו"ז") הוא פירוש על שולחן-ערוך מרבי דוד הלוי סגל שמטרתו, לפי דברי המחבר, הייתה כדי להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו נקרא בעבר, על ידי המדפיסים, גם "מגן דוד" (בהתאמה עם מגן אברהם אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם "טורי זהב" הוא משחק מילים על הביטוי "תורי זהב" (שיר השירים, א', י"א). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא לתרץ וליישב את דברי ספר ה"טורים" מקושיות ה"בית יוסף". בשונה מנושאי כלים אחרים על השולחן-ערוך, "טורי זהב" נכתב על כל השולחן-ערוך ולא רק על חלקים מסוימים. החיבור זכה להשגות מצד רבי שבתי הכהן (הש"ך) שאיתו הט"ז החליף מספר ספרי השגות (על השגות הש"ך השיב הט"ז בחיבור בשם "דף אחרון". כמו כן כתב הגהות על הש"ך בשם "הגהות הט"ז" ו"זהב מזוקק"). שיטתו של הט"ז בהלכה התקבלה על ידי רבני גרמניה. בפולין, כנס ועד ארבע ארצות משנת 1683, החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נהייתה מכרעת. כך גם במחלוקות עם רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן-אברהם") במשך הזמן חדלו מלפסוק על פי ה"טורי-זהב", והיו אף שנטו לפסוק באופן די עקבי כ"מגן-אברהם".

שפתי כהן (ש"ך)

1622 "שפתי כהן" (נכתב ונהגה לרוב בראשי תיבות: "שַׁ"ך") הוא פירוש על שולחן-ערוך, חלק יורה דעה וחלק חושן משפט, מרבי שבתי כהן. חיבורו המפורסם ביותר הוא על יורה דעה, אותו הוא פרסם בקרקוב בשנת ה'ת"ו (1646), בגיל 24. באותה שנה יצא לאור בלובלין גם הספר "טורי זהב" על חלק "יורה דעה" מאת רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), שהיה פוסק זקן ומפורסם, וחתנו של רבי יואל סירקיש (ה"ב"ח"). הש"ך השיג על ספרו השגות בשם "נקודות הכסף", שעל חלקן השיב הט"ז ב"דף אחרון", ועל תשובות אלו ענה הש"ך בחריפות ב"קונטרס אחרון" (ה"דף" וה"קונטרס" נדפסו בסוף הכרך הראשון של חלק יו"ד, במהדורות המורחבות של השולחן-ערוך).

מגן אברהם

1682 "מגן אברהם" (נכתב בראשי תיבות: "מג"א") הוא פירוש מרבי אברהם אבלי הלוי גומבינר המתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו מאד קצרים, עם הרבה הפניית לעיין במקומות אחרות בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם "פרי מגדים" של רבי יוסף תאומים, "בגדי ישע" של הרב ישעיהו וינר מפראג, "יד אפרים", "לבושי שרד" ו"אשל אברהם". בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעות של הרב שמואל דיין בספרי "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל.

המחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו, כיצד יקרא לספרו? כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו שהדפיס את הבאור יחד עם ביאורו של ר' דוד בעל הט"ז החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, או בשל רצונו לכבד את אביו, או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של ר' אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ר"ת של השם המקורי. וחיבורו של רבי דוד מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ר"ת של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה, בשל כך שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה שנדפס כחמשים שנה קודם לפירושו על אורח חיים קרוי כך.

מחצית השקל

החיבור "מגן אברהם" כתוב לרוב בלשון קצרה ולפעמים אף חתומה. רבי שמואל קעלין חיבר על ה"מגן אברהם" פירוש שבא להרחיב ולבאר את דבריו, תוך ציון מקורות דבריו ופסקיו. לחיבור הוא קרא "מחצית השקל" (בראשי תיבות: "מחה"ש"), כאשר "שקל" מרמז לשם המחבר.

באר הגולה

1671 חיבורו המפורסם של רבי משה רבקש הוא ה"באר הגולה", חיבור המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומטרתו לציין את מקורותיו של השולחן ערוך, מדברי הגמרא והראשונים. המהדורה הראשונה של ה"שולחן ערוך" עם ה"באר הגולה", יצאה לאור על ידי ד"ר אפרים בואינו ויעקב קאסטילו, על חשבונם, באמשטרדם בין השנים ה'תכ"א-ה'תכ"ו (1661-1666). הקשר בין רבי משה הליטאי והמדפיסים ההולנדיים התאפשר בעקבות שהותו של רבי משה למשך זמן מה ברוטרדם, וכמסופר לעיל. המדפיסים ביקשו ממנו להגיה את ה"שולחן ערוך" שבהוצאתם, ותוך כדי עבודתו חיבר את חיבורו. החל מהוצאה זו חזר ונדפס החיבור בשולי רוב המהדורות של ה"שולחן ערוך". הסכמות של גדולי הדור על החיבור נדפסו ב"ישורון". בין נותני ההסכמות נמנים רבי גרשון אשכנזי מחבר שו"ת עבודת הגרשוני, רבני ועד ארבע ארצות, רבני אמשטרדם ורבני ליוורנו.

פרי חדש

1695 "פרי חדש" הוא חיבור מרבי חזקיה די סילוה על שולחן-ערוך, חלקים אורח חיים ויורה דעה, ופירוש לתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם. החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, רבי דוד, לאחר פטירתו. חלק גדול מהספר על חלק אורח חיים נקבר עמו בטעות ביחד עם כתבי קבלה שלו.

ספרו מתאפיין בגישה מקורית ביותר, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים, חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת.

בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. אמנם תלמידו של הפרי חדש, ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים והיה שם רב במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו.

בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפסו ליקוטים מדבריו ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה. רבי חיים בן עטר כתב את ספרו "פרי תואר" ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה.

בית שמואל

1702 בית שמואל באתר ויקיטקסט "בית שמואל" הוא חיבורו המפורסם של רבי שמואל מפיורדא, על שולחן ערוך חלק אבן העזר. את החיבור הוא כתב בעודו מכהן כרב בשידלוב, פולין. הוא סיים את החיבור (במהדורה קמא) בשנת ה'תמ"ט (1689). לאחר מכן כיהן לזמן קצר כרב בקהילת פיורדא. באותו זמן סודר החיבור מחדש (מהדורה בתרא) על ידי רבנים נוספים, בשנת ה'תנ"ד (1694).

הספר "בית שמואל" הוא אחד החיבורים הבודדים שנכתבו על שולחן ערוך חלק אבן העזר, אשר מחמת היותו כה נזנח החליט רבי שמואל לפרשו ו"לגאלו", בקראו על כך את הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"; היינו אבן העזר, אשר אותה זנחו ה"בונים" - תלמידי החכמים, תהיה לראש הפינה ולמרכז העיסוק הלימודי. החיבור מודפס יחד עם פירושו של רבי משה לימא "חלקת מחוקק", בשם המשותף "אפי רברבי".

דגול מרבבה

1713 "דגול מרבבה" הוא חיבורו של רבי יחזקאל לנדא על שולחן-ערוך, והוא מכיל הערות והגהות על דברי השולחן-ערוך והנושאי-כלים שלפניו.

באר היטב

1723

ערך מורחב – באר היטב

"באר היטב" הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות. ה"באר היטב" המוכר לנו חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין (המכונה בפוסקים "מהרי"ט"), והושלם על ידי ר' זכריה מנדל בן אריה לייב מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה). הספר משלים ונסמך על ספר קדום יותר בעל שם דומה של רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי.

נכתבו חיבורים נוספים בשם "באר היטב", שלא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי משה פרנקפורט חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". אך חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.

הפסיקה היא לפי המנהגים ונוסח התפילה באשכנז, אך ישנם חצרות חסידיות שבהן לומדים את הבאר היטב על הסדר, ומעירים על ההבדלים בין מנהגיהם לאלו הרשומים.

פרי תואר

1743 "פרי תואר" הוא חיבורו של רבי חיים בן עטר על שולחן ערוך חלק יורה דעה (סימנים א'–קכ"ב). ספר זה אף הוא עוסק בניתוח הסוגיות התלמודיות הרלוונטיות לפסיקת ההלכה, אבל בו מתמקד הדיון בהסקת המסקנה ההלכתית המעשית, בשונה מחיבורו הקודם של ר"ח בן עטר "חפץ ה'".

הספר נדפס במקור בשם פירות גִּנוֹסָר. בין חידושיו ההלכתיים הרבים כלולות השגות רבות על פסקיו של פוסק קודם, רבי חזקיה די סילוה, בספרו "פרי חדש". על כן בחר רבי חיים בן עטר להדפיס את הספר כשפסקי השולחן ערוך מופיעים במרכז העמוד, ובצדדיו שני ה"פירות": פרי חדש ופרי תואר. משערים כי כבר בעת הדפסת הספר ב-1742 היו בידי רבי חיים בן עטר חידושיו על סימנים נוספים ביורה דעה, אלו שנדפסו לאחר פטירתו בספר "ראשון לציון", אך בגלל הפלטפורמה של "פירות גנוסר", המציגה את חידושיו אל מול חידושי ה"פרי חדש", נמנע מלהדפיסם כבר אז, כי הספר פרי חדש מסתיים בסימן קכ"ב.

בהדפסת ספר זה, וגם בהדפסת הספר "אור החיים", טיפל ידידו שלמה בן יצחק אלוף, מיהודי ליוורנו, שאף גייס את המימון הדרוש להדפסתם. כתבי היד של שני הספרים נמסרו להכנה להדפסה כמעט במקביל, אך בשל סחבת שנוצרה בהדפסת הספר "אור החיים" בשל תהליכי הרישיון המייגעים שנדרשו בוונציה, נשלח כתב היד של "פרי תואר" להדפסה באמסטרדם.

כרתי ופלתי

1764 "כרתי ופלתי" הוא פירוש מרבי יהונתן אייבשיץ הנסוב על שולחן ערוך חלק יורה דעה. החיבור נכתב כהערות על השולחן-ערוך. מלבד משקלו ההלכתי, הוא נחשב גם לחיבור למדני. מפרשים ופוסקים רבים עוסקים בו ומביאים את דבריו, תוך מתן משקל רב להם. החיבור הודפס באלטונה, ה'תקכ"ג, והוא למעשה החיבור היחידי שהודפס בחיי המחבר (שנה לפני פטירתו), מתוך עשרות חיבורים שכתב. השם "כרתי ופלתי" הוא על שם הפסוק ”וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי”, בהתאם לדרשת חז"ל כי הכרתי והפלתי הוא האורים ותומים: ”כרתי - שכורתים דבריהם, פלתי - שמופלאים בדבריהם”.

מהדורה פופולרית של החיבור היא מהדורת זכרון אהרן, ירושלים ה'תשס"ו (2006), עם הערות ותיקונים, שני כרכים.

חלק מחיבורו "כרתי ופלתי" הם חידושים על הלכות נידה, שנקראו "תפארת ישראל". החידושים כתובים כהערות על סדר השולחן-ערוך. חידושים אלו נערכו וסודרו לדפוס על ידי נכד המחבר, רבי ישראל מליכטנשטט, עם קובץ הערות מאת הנכד, שנקראו בשם "תפארת ישראל". החידושים הודפסו יחד עם "כללי ספק ספיקא" מאת רבי יהונתן אייבשיץ, והודפסו לראשונה בעיר קרלסרוהה ה'תקל"ח (1778). החידושים עם "כללי ספק ספיקא" הודפסו במהדורה חדשה ומתוקנת על ידי מכון זכרון אהרן, ירושלים ה'תשע"א (2011).

ל"כרתי ופלתי" מסונף גם החיבור "ספר המדע" על הלכות ריבית, הכולל את החלק "כרתי" מר"י אייבשיץ והערות "פלתי" מרבי שמעון קרומנוי–אופנהיים. ר"ש קרומנוי נולד לרבי דוד אופנהיים בשנת ה'תקי"ג (1753) בפראג. היה תלמידם של רבי וולף בוסקוביץ ושל רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה"). שימש כדיין בעיר מולדתו פראג. נפטר בשנת ה'תרי"א (1851).

אורים ותומים

"אורים ותומים" הוא פירוש נוסף מרבי יהונתן אייבשיץ הנסוב על שולחן ערוך חלק חושן משפט. החיבור נכתב כהערות על השולחן-ערוך. מלבד משקלו ההלכתי, הוא נחשב גם לחיבור למדני בולט, ודבריו נלמדים גם על ידי לומדי מסכת נזיקין על חלקיה, בסדר לימודם את המסכת ומפרשיה. מפרשים ופוסקים רבים עוסקים בו ומביאים את דבריו, תוך מתן משקל רב להם. הספר שימש רבות את רבי יעקב לורברבוים בחיבורו "נתיבות המשפט". החיבור הוכן לדפוס על ידי המחבר, אך הודפס רק לאחר מותו, בקרלסרוהה, ה'תקל"ה–ה'תקל"ז.

מהדורה פופולרית של החיבור היא מהדורת זכרון אהרן, ירושלים ה'תשס"ג (2003), עם הערות ותיקונים, שני כרכים.

פרי מגדים

1792

ערך מורחב – פרי מגדים

"פרי מגדים" הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והחשובים שנדפסו על השולחן ערוך.

חיבור זה אף היווה מקור לפסקי הלכה רבים, והפוסקים האחרונים כדוגמת המשנה ברורה ועוד, הסתמכו עליו רבות בפסיקותיהם.

ה"פרי מגדים", כשאר ספרי המחבר, מוכר בעיקר בשל חדירתו לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים מפותלים שלהם התנגד נחרצות. את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, ובהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.

עיקר החיבור מתמקד בביאור חיבוריהם של מפרשי השולחן ערוך המודפסים משני עבריו, במהדורות המצויות. חיבור הפרי מגדים קיים על חלק אורח חיים ובאופן חלקי על חלק יורה דעה: החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. הפירוש על חלק על יורה דעה כולל שני חלקים: "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת" על סדר הש"ך.

בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.

על ה'פרי מגדים' נכתבו ספרי פירושים וקיצורים שונים, בעיקר בשל קושי בהבנת דבריו שנכתבו לעיתים בקיצור רב, ובראשי תיבות שאינם נפוצים, וכן מחמת סגנון ההתנסחות הייחודי, המקשה על הבנת הדברים.

ביאור הגר"א

1797 הגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה (שקדם לו) המציין לדברי הפוסקים הראשונים מהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגיית התלמוד לפירושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, תלמוד ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות חדשה בסוגית הגמרא, לדעות אלו.

הביאור מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים הוא רק מציין מראה מקום. משום כך קשה לעיתים לפענח את כוונתו. בשל כך נכתבו עליו פירושים רבים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים דמשק אליעזר על כל אורח חיים, מאת הרב אליעזר לנדא (וילנה תרכ"ח), באר אליהו על תחילת חושן משפט (שני כרכים) מאת הרב קוק, ברכת אליהו על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת הרב ברוך רקובר, וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבידה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור, ועוד. כמו כן יצא לאור ספר פסקי הגר"א להוציא את ההוראות למעשה מתוך ביאור הגר"א.

קצות החושן

1812 "קצות המשפט" (בעגה הלמדנית הוא מוכר בשמו המקוצר "קצות", או "קְצוֹיס" ו"קְצֵייס") הוא חיבור על שולחן ערוך חלק חושן משפט מרבי אריה לייב הלר. החיבור נכתב כהערות על השולחן-ערוך, והוא נחשב לביאור חריף ועמוק, והתקבל כספר יסוד בעולם התורני, בעיקר בתחום דיני ממונות. התייחסותו הרבה של רבי יעקב לורברבוים תרמה רבות לפרסום ה"קצות החושן". עם זאת, לפי סיפורו של רבי ברוך אפשטיין, ה"קצות" התקבל בחיבה רבה יותר בקהל הלומדים. הוא מספר שבעת פגישה ביניהם שאל ר"י לורברבוים את רא"ל הלר כיצד זכה לכך שספרו יתחבב כל כך על הלומדים. רא"ל הלר השיב בשאלה, כיצד עורך הוא את ספרו, ור"י לורברבוים ענה שבהשכימו בבוקר הוא לומד עניין חדש במקום שבו הפסיק אתמול, ומחדש בו את חידושיו. השיב רא"ל הלר: זהו ההבדל בינינו. אני, כשאני משכים ללמוד, אני חוזר ומעיין במה שכתבתי אתמול, ומחפש מה צריך להוציא מהספר ואיך לתקן ולשפר את סגנונו, וכך נותרים רק החידושים המעולים, והם כתובים בסגנון נהיר. לפי סיפור אחר, אחיו ר' יהודה הוא זה שקיצר את הספר בצורה משמעותית לפני ההדפסה. כך או כך, בהקדמת הספר הוא מעיד על עצמו שאכן לפני ההדפסה קיצר את הספר והסיר ממנו דברים רבים המופיעים בספר "אורים ותומים", שהקדים אותו במעט.

אבני מילואים

"אבני מילואים" הוא חיבור על שולחן ערוך חלק אבן העזר, מרבי אריה לייב הלר, אותו הוא חיבר לעת זקנתו. החיבור יצא לאור רק לאחר מותו.

לבושי שרד

1813 "לבושי שרד" הוא חיבור על שולחן-ערוך מרבי דוד שלמה אייבשיץ. החיבור במקורו נכתב על הלכות שמיטת ושבירת העצמות, ריאה, דיני יורה דעה (והשם "שרד" מרמז על נושאים אלו, בראשי תיבות). הוא שלח את החיבור לתלמידו רבי יהודה ליב מרגליות מבודזאנוב, שידפיסו במאהלוב, שם הוא הודפס כשנתיים לפני פטירתו (ה'תקע"ב). רד"ש אייבשיץ הזהיר את תלמידו כי לא יכתוב את שמו על החיבור. הספר נתקבל בקרב גדולי ההוראה, עד שהיו רבים שנמנעו להסמיך להוראה תלמידים שלא היו בקיאים גם בספר "לבושי שרד".

הוא שלח להדפסה גם את ההגהות שכתב על גיליון השולחן ערוך שלו, אלא שההגהות נדפסו רק בשנת ה'תקע"ח לאחר פטירתו. ההגהות שנכתבו על כל חלקי השולחן ערוך, כונו כשם הספר "לבושי שרד", ובתוך שנים ספורות נדפסו בארבעה עשרה ונקבעו על גיליון השולחן ערוך ברוב מהדורותיו.

שערי תשובה

ערך מורחב – שערי תשובה (אורח חיים)

"שערי תשובה" הוא חיבור על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב (בעיקר) על ידי רבי חיים מרדכי מרגליות מדובנו, והודפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת ה'תק"פ.

הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי השו"תים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לשולחן ערוך אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמו לו, במיוחד לא בבית יוסף. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי קבלה ותלמידי האר"י, וכן כולל מחידושי המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.

בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי חיים מרדכי מרגליות נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחייו, יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס.

הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט, שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, בחיבור בשם "פתחי תשובה".

דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר משנה ברורה שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו ולחיבור שולחן ערוך עצמו.

נתיבות המשפט

1832 "נתיבות המשפט" (בעגה הלמדנית הוא מוכר בשמו המקוצר "נתיבות", או "נֶסִיבֶס") הוא חיבור על שולחן ערוך חלק חושן משפט מרבי יעקב לורברבוים. הספר נחשב שספר יסוד בעולם התורני בתחום דיני ממונות. לאחר שפרסם את "נתיבות המשפט" בו הוא משיג על דברי הספר קצות החושן, פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".

חוות דעת

1832 "חוות דעת" (נכתב בראשי תיבות "חו"ד" או "חוו"ד") הוא חיבור על שולחן ערוך חלק יורה דעה מרבי יעקב לורברבוים. החיבור נכתב כהערות על השולחן ערוך. הוא מכיל שני חלקים: "ביאורים": הערות הלכתיות-למדניות הכתובות בהרחבה, ו"חידושים": הערות הלכתיות קצרות, שחלק מהן הן סיכום ומסקנות של ה"ביאורים". בחלק גדול ממהדורות השולחן-ערוך הוא מודפס עם השולחן-ערוך, בסוף הכרך. בחלק מהמהדורות מהמאה ה-21 (כמו מהדורת "שולחן מלכים") הוא מופיע יחד עם נושאי הכלים ש"על הדף".

גיליון מהרש"א

1852 "גיליון מהרש"א" הוא חיבורו של רבי שלמה איגר שהודפס במהדורות השולחן-ערוך, על פי הגהותיו והערותיו של ר"ש איגר שנרשמו על דפי השולחן-ערוך שהיה ברשותו.

פתחי תשובה

1868 "פתחי תשובה" הוא חיבורו של רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט על שולחן-ערוך, חלקים יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. החיבור אינו כולל את חלק אורח חיים, שכן על חלק זה כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה". החיבור מכיל ליקוט של פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת הערוכים לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב. הספר נחשב לאחד מספרי ההלכה היסודיים, ובמהדורות השולחן-ערוך המצויות הוא מודפס מתחת דברי השולחן-ערוך. בחלק גדול מבחינות ההסמכה לרבנות הוא חומר חובה למבחן, לצד נושאי הכלים הבסיסיים כמו "טורי זהב".

בנוסף חיבר גם ספר בשם "נחלת צבי" על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.

משנה ברורה

1933

ערך מורחב – משנה ברורה

"משנה ברורה" הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של החזון איש: ”ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית”. וכך גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק כותב עליו 'הלכה כמותו בכל מקום'.

נושאי כלים נוספים

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו.

קיימים נושאי-כלים נוספים שאינם נחשבים כנושאי-כלים מובהקים ובולטים, אך הדפסתם בתוך כרכי השולחן-ערוך, בדף יחד עם דברי השולחן-ערוך, או בסוף הכרך, מחשיבים אותם במידה מסוימת כנושאי-כלים, וכן גם חיבורים שחוברו בנפרד על דברי השולחן-ערוך, כמו: "אמרי ברוך" - לרבי ברוך תאומים פרנקל; "אשל אברהם", מרבי אברהם אופנהיים; "בית הלל", מרבי הלל הירץ; "חידושי הגרשוני", מרבי גרשון אשכנזי; "יד אברהם", מרבי אברהם משכיל לאיתן, "יד אפרים", מרבי אפרים זלמן מרגליות; "כף החיים", מרבי יעקב חיים סופר; "נחלת צבי", מרבי אברהם צבי הירש אייזנשטט; "תורת השלמים" (על הלכות נידה), מרבי יעקב ריישר.

• לבושי שרד - לרבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקא ובסוף ימיו בצפת.
• לבושי שרד תנינא - לרבי דוד שלמה אייבשיץ.
• לקט הקמח - לרבי משה חאגיז.
• נמוקי הרי"ב - לרבי יהודה בכרך.
• סדרי טהרה _{(על הלכות נידה)} לרבי אלחנן אשכנזי.
• ספר המדע _{(על הלכות רבית)} לרבי יהונתן אייבשיץ.
• עקרי דינים (עקרי הד"ט) - לרבי דניאל טירני.
• צבי לצדיק - לרבי צבי הירש קלישר.
• קנין דעה - לרבי מאיר פוזנר.
• ראשי בשמים _{(עד סימן קי)} לרבי דוד משרקי.
• שבט יהודה - לרבי יהודה עייאש.
• שלחן גבוה - לרבי יוסף מולכו.
• שערי דעה - לרבי אלעזר לעוו.
• כסף הקדשים
• אמרי ברוך

בחלק מהמהדורות נוספו גם חידושי ההפלאה, קונטרס הספיקות, משובב נתיבות, לוח סימנים מבעל הסמ"ע, משכנות יעקב, נחלת צבי מבעל ה"פתחי תשובה" ו"פרי מגדים" לרב שמואל בן אלכסנדר.

ספרים בולטים נוספים הם: אורים ותומים, שער משפט, משפט שלום ואולם המשפט.

, חידושי חתם סופר, חכמת שלמה)

---

מבין הספרים שנכתבו על כל חלקי השולחן ערוך:

ספרים שנכתבו על חלקים מתוך השולחן ערוך:

• ברכי יוסף (להחיד"א - רבי יוסף חיים אזולאי), וכף החיים (הרב יעקב חיים סופר שעלה מבגדד לארץ ישראל, חי וחיבר ספרו בבית מדרש שושנים לדוד בשכונת בית ישראל בירושלים) שחוברו ארבעתם על או"ח ויו"ד, ושפתי כהן (הרב שבתי כהן) שחובר על יו"ד וחו"מ.

ראו גם

• רשימת ערכים של נושאי הכלים של שולחן-ערוך
• נושאי כליו של הרמב"ם

קישורים חיצוניים

• מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:נושאי כליו של השולחן-ערוך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"