ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:ישיבת בית ישראל ותמכין דאורייתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישיבת בית ישראל ותמכין דאורייתא פעלה בעיירה סירט (סערט) והוקמה על ידי רבי ברוך הגר (מקור ברוך) רב העיירה והאדמו"ר מסערט ויז'ניץ.

רבי ברוך הגר, מייסד הישיבה

ברומניה לא היו קיימים ישיבות כמעט עד לתקופת מלחמת העולם הראשונה. מעט לפני כן החלו לקום בה ישיבות, בעיקר על ידי אדמו"רים חסידיים. אחת הישיבות הבולטות והראשונות ברומניה הייתה "ישיבת בית ישראל" בויז'ניציה, שהוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה על ידי רבי ישראל הגר (אהבת ישראל) ובניו. אחרי מלחמת העולם הראשונה נפתחה הישיבה מחדש על ידי בנו של רבי ישראל, רבי אליעזר הגר (דמשק אליעזר), ובניו האחרים הקימו ישיבות בעריהם, רבי מנחם מנדל הגר (וישווה) בווישווה ורבי ברוך הגר (מקור ברוך) בסערט שבבוקובינה.

בעיירה סערט פעלה כבר בשנים לפני כן ישיבה מקומית בשם "ישיבת תמכין דאורייתא", אך היא נסגרה וחדלה מלהתקיים לפני בואו של רבי ברוך לכהן כרב המקום. עם בואו בשנת תרצ"ה, החליט לחדש את הישיבה וקרא לה על שם אביו, "ישיבת בית ישראל ותמכין דאורייתא".

אופי הישיבה[עריכת קוד מקור]

הישיבה התנהלה על ידי הרב, רבי ברוך הגר, בדרך החסידות הויז'ניצאית. כראש הישיבה ומנהלה הרוחני שימש הרב יעקב דוד ויז'ניצר, תלמיד ישיבת חכמי לובלין. תוכנית הלימודים בישיבה כללה גפ"ת, פוסקים ונ"ך.

בישיבה היה "בית מלון" - פנימייה ללינה, ו"בית תבשיל" - מטבח וחדר אוכל לסעודות התלמידים, המספיקים לכ-50 בחורים.

בשנת תרצ"ח הקים הרב הגר מגמת לימוד מקצוע בישיבה. ב"קול קורא" שפרסם באותה תקופה הסביר את הצורך של מגמה כזו בכך שהנוער היהודי בבוקובינה נמצא במצב שמקורות הפרנסה סתומים בפניו, ולכן אין לו אפשרות לבוא וללמוד בישיבות. בישיבה שלו, כתב, יוכל כל תלמיד להשתלם במקצוע - בקורסים לנגרות, חייטות, פחחות ועוד, בתקופה של שלוש שנים, יחד עם חצי יום לימוד של תורת ישראל. "באופן שכזה ניתנה היכולת לצבור היהודי הרחב לחנך את בניהם בדרך התורה וכאחת ליצור עבורם מקור-מחיה. ככה נפתחים שערי הישיבה לכל הנוער היהודי אשר ברצונו ללמד מקצוע ולא יכול לכן ללמד בישיבה. ככה נאחדו יחד תורה ודרך ארץ אשר לדאבוננו, נחשבים לחלק מאתנו כאלו מתנגדים זה לזה."

מקורות מימון ותקצוב[עריכת קוד מקור]

הישיבה הוציא לאור לוח המודיע את זמני כניסת ויציאת השבת, וכן מאמרים והלכות שונות, והוא חולק לתורמי הישיבה. כן קיבלה הישיבה תרומה מיוחדת מעיזבונו של פרופסור ולדימיר חבקין, שהקדיש את הונו לתמיכה בישיבות ובפרט בישיבות המשלבות לימודי מקצוע.

סגירת הישיבה[עריכת קוד מקור]

בשנת ת"ש, עם כיבוש אוקראינה על ידי הסובייטים נסגרה הישיבה בסערט. חלק מתלמידיה עלו ארצה. הרב ברוך הגר הקים לאחר השואה את ישיבת סערט בחיפה, בשם "ישיבת יחל ישראל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]