ויקטור קוזן

ויקטור קוזן
Victor Cousin

ויקטור קוזן סביב 1850
לידה	28 בנובמבר 1792 פריז
פטירה	14 בינואר 1867 (בגיל 74) קאן
מקום קבורה	פר לשז
מקום לימודים	תיכון שארלמיין, Pensionnat normal
מוסדות	סורבון
תחומי עניין	היסטוריה של הפילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, ביוגרף, היסטוריון של הפילוסופיה, סופר, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, מתרגם, היסטוריון
מדינה	צרפת
יצירות ידועות	On the True, the Beautiful, and the Good, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	מפקד בלגיון הכבוד קונקור ז'נרל עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
חתימה

וִיקְטוֹר קוּזֶן (בצרפתית: Victor Cousin‏; 28 בנובמבר 1792 – 14 בינואר 1867) היה פילוסוף צרפתי. הוא היה המייסד של "אקלקטיות", אסכולה שלמשך תקופה קצרה הייתה בעלת השפעה רבה בצרפת, ושילבה אלמנטים של אידיאליזם גרמני וריאליזם סקוטי של השכל הישר . כמנהל ההוראה הציבורית במשך יותר מעשור, לקוזן הייתה גם השפעה חשובה על מדיניות החינוך הצרפתית.

ביוגרפיה

הוא למד בליסה שרלמן מ-1802 עד 1810, שם זכה בפרס ראשון בתחרות נאום בלטינית בין בית הספר התיכונים של צרפת. מהליסה הוא סיים את לימודיו באקול נורמל סופרייר ולמד שם פילוסופיה אצל פייר לרומיגייר . הוא הושפע גם מפייר-פול רואייה-קולר (1763–1845). ב-1815 הוא קיבל משרת הוראה באקול נורמל סופרייר, אבל פוטר ב-1821 בשל דעותיו הפוליטיות יחד עם פרנסואה גיזו, וב-1824 הושלך לכלא לשישה חודשים. קוזן וגיזו הוחזרו למשרותיהם ב-1828, וב-1840 הוא מונה לשר החנוך בממשלתו של אדולף טייר.

בשנת 1815 התמסר קוזן ללימודי התרבות הגרמנית ולמד את יצירותיהם של עמנואל קאנט ופרידריך היינריך יעקבי. ב-1817 הוא פגש את פרידריך שלגל בפרנקפורט, שהכיר לו את הנטיות ההתפתחותיות של הפילוסופיה הגרמנית מאז קאנט. באותה שנה פגש בהיידלברג את גאורג וילהלם פרידריך הגל, איתו התיידד. בשנת 1818 הוא ביקר את פרידריך וילהלם שלינג במינכן.

בשנות ה-20 של המאה ה-19 היה קוזן עורך של יצירותיהם של פרוקלוס ורנה דקארט.

יחד עם תאופיל גוטייה, מוזכר ויקטור קוזן כאחד מאלה שיכלו לטבוע את המוטו אמנות למען האמנות (בצרפתית: "l'art pour l'art").

לזכותו של קוזן זוקפים את ההישג ההיסטורי של הנגשת הפילוסופיה של הגל לראשונה לקהל גדול יותר בצרפת.

בנוסף, קוזן היה אחד ממייסדי תחיית המחלוקת בנושא בעיית האוניברסלים , שהתגברה במאות ה-19 וה-20, לצד ז'אן-ברתלמי אוראו וקארל פון פראנטל . הפילוסוף היווני פטרוס וראיילאס-ארמניס היה תלמידו של קוזן.

מאז 1832 היה חבר זר באקדמיה הפרוסית למדעים ומ-1833 באקדמיה הבווארית למדעים . בשנת 1835 הוא נבחר לעמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו . ב-1851 התקבל לאקדמיה למדעים של גטינגן וב-1855 לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויקטור קוזן בוויקישיתוף

• ויקטור קוזן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ויקטור קוזן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ויקטור קוזן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• Works by or about Victor Cousin at Internet Archive
• Works by Victor Cousin at LibriVox (public domain audiobooks)
• Victor Cousin at Find a Grave