ויקטור כהן
.jpeg) | |
| לידה |
1924 (בן 100 בערך) סוריה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות | שב"כ |
ויקטור חיים כהן (נולד ב-1924) הוא בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי (1952 - 1977). משנת 1967 עד פרישתו כיהן בתפקיד ראש אגף חקירות בשב"כ. נוסף על כך, כיהן גם כיועץ משפטי של השירות והיה ראש מחלקת הפוליגרף. הביא את הפוליגרף לישראל לשימוש ביטחוני ולאחר שחרורו הקים מכון פוליגרף אזרחי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור כהן נולד בדמשק, סוריה בשנת 1924. בילדותו התגורר עם משפחתו בח'ארת אל יהוד (רובע היהודים) בדמשק. בקהילה דיברו ערבית. לעברית נחשף מלימודי תורה. בילדותו למד בבית ספר אליאנס ואחר כך קיבל מלגה ללימודים בבית הספר התיכון לאליק.
בשנים 1942 - 1949 עבד כפקיד בבנק "סוריה ולבנון" בדמשק. במקביל סיים לימודי משפטים באוניברסיטה סורית בדמשק בשפה הערבית, הוא היה הסטודנט היהודי היחיד ולמד בימי ראשון כשהבנק היה סגור.
באותן שנים גם ביקר פעמיים בישראל. כציוני היה לו קשר עם שליחים של הסוכנות היהודית ועם ההגנה גם בארץ וגם בדמשק.
לאחר קום המדינה, השלטונות הסורים החלו לרדוף אחר מי שהיה חשוד בפעילות ציונית. בשנת 1949 לאור המצב ויקטור עזב את דמשק ועלה ארצה. תחילה עבר לביירות ומשם עלה ארצה בעזרת ארגון שהפעילה שולה כהן שעזר להבריח יהודים לישראל.
כהן הוסמך כעורך דין ב-1955.
פעילות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הגיעו ארצה בגיל 25 עבד תחילה במחלקה המדינית של משרד החוץ לימים המוסד, בגיל 26 קיבל שחרור מהצבא בגלל גילו, אך בחר להתנדב לשרת בצבא ושירת בפרקליטות הצבאית בפיקוד המרכז רמלה (שם הכיר את אשתו, שרה). לאחר השירות הצבאי התקבל לעבוד בשב"כ. גמליאל כהן, חברו של ויקטור מדמשק שהגיע לארץ לפניו, המליץ עליו ללא ידיעתו. ויקטור עבד בשירות הביטחון הכללי במשך 25 שנים. תחילה כראש מחלקת חקירות ולאחר מלחמת ששת הימים, כראש אגף חקירות, עקב התגברות מטלות השב"כ. ויקטור כיהן בתפקיד ראש אגף חקירות בשב"כ עד סוף שירותו בקהילת המודיעין הישראלית. במהלך עבודתו בשירות כיהן גם כיועץ משפטי של השירות (עבודה מול הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה). במהלך שירותו ויקטור כהן סייע למוסד בבדיקת סוכנים בפוליגרף ובחקירתם כשהתבקש מהמוסד ומאמ"ן.
במסגרת תפקידו כראש אגף חקירות בשב"כ, ויקטור היה אחראי על פעילויות וחקירות רבות שחלקן נותרו עלומות עד היום. חלק מהאירועים היותר מוכרים בהם היה מעורב:
- חקירת המרגל ישראל בר שריגל עבור הרוסים.
- חשיפת האדם השלישי, אברי אלעד, שהיה משליחי המודיעין הישראלי במצרים, אשר הסגיר את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת "עסק הביש".[1]
- בשחרור החטופים באירוע חטיפת מטוס סבנה, ניהל את המשא ומתן עם המחבלים החוטפים וייעץ לגבי מועד מתאים לפעולת החילוץ בהתאם להערכתו למצבם הרגשי של החוטפים.
- אחד מהבוחנים שאישרו את קבלתו של אלי כהן לשרת ביחידה המבצעית של אגף המודיעין.[1]
- חקר את מרדכי קדר שנאשם ברצח המפעיל שלו בבואנוס איירס.[1][2]
- פרשת יוסל'ה שוחמכר - לאחר ששירותי הביטחון והמוסד גילו ועצרו את הגיורת, רות בן דוד. ויקטור כהן, שהיה גם חוקר בכיר וגם דובר צרפתית טס לצרפת וחקר אותה. מחקירת הגיורת נודע על מקום הימצאו של הילד. את החיפושים ניהל ראש המוסד, איסר הראל, אשר שהה כל אותו זמן בשגרירות בפריז.[3][4][5]
- בחטיפת הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 התלווה לראש המוסד, צבי זמיר בשליחות ראש הממשלה גולדה מאיר, אבל הגרמנים דחו הצעתם לעזור ולהסתייע בניסיונם לטיפול באירוע. בעת ניסיון החילוץ הכושל נכח בשדה התעופה.[6]
- בפרשת תפיסת אמל"ח ברכבו של הארכיבישוף הילריון קפוצ'י בחקירה אחד על אחד הילריון שינה גרסה והודה בפניו כי האמחל"ח הוסלק ברכבו בידיעתו ואישורו.[7]
- בדק את א"ח (אדיר חבאני) בפוליגרף בו יצא דובר אמת לגבי א"ק ורצח תאיר ראדה.[8]
פוליגרף[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1959 במהלך שירותו בשב"כ השתלם בשיקגו ארצות הברית כחצי שנה בפוליגרף אצל ג'ון ריד מומחה עולמי. מאבות הפוליגרף ומפתח Reid technique (אנ').[9][10][11]
בשנת 1966 קיבל תעודת חבר מן המנין באגודה האמריקאית לפוליגרף. מ-1961 ועד שחרורו ב-1977 היה אחראי על מעבדת הפוליגראף בשב"כ.[12]
לאחר שסיים את עבודתו בשירות, בשנת 1977 הקים יחד עם צבי אהרוני את המכון הישראלי לפוליגרף.
בזכות מומחיותו ערך אלפי חקירות בישראל ומחוצה לה עבור גורמים שונים במגוון רב של נושאים. בנו אודי שגם הוא התמחה בתחום בארצות הברית ממשיך את פעילות המכון. ויקטור ממשיך לעבוד במכון באופן חלקי גם בשנות ה־90 לחייו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקטור גר בתל אביב, היה נשוי לשרה (לבית אפרתי) כ־67 שנים, עד לפטירתה ב-2021. אב לשלושה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים לפיד, לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי-מבט מפנים, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2017, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תביאו לי את ויקטור - סרט. תחקיר ובימוי: מיקה אדלר. עריכה ובימוי: אורי הראל. אולפני הרצליה
- הפיגוע במלון סבוי, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- סרט, סבנה (2015). ויקטור כהן כמרואיין.
- האתר של המכון הישראלי לפוליגרף.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יוסף ארגמן, מלחמת הצללים 25 פרשיות מודיעין, ישראל: הוצאת משרד הביטחון, 2007
- ^
רונן ברגמן, מותו של "האסיר X", באתר "ידיעות אחרונות", 2 בפברואר 2021
- ^ עדינה דישי, ממדינת אויב לביטחון ישראל, באתר מאגר סיפורי מורשת אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי, 4 בנובמבר 2015
- ^ איל לוי, בשבילם הוא נשאר יוסל'ה, באתר מעריב, 18/10/2005
- ^ פורום: בחדרי חרדים - ותיקי המוסד מתרפקים על סיפור יוסלה שוכמכ – בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il
- ^ יוסי מלמן, "באחד הימים הגעתי למינכן וראיתי כמה השחרור היה יכול להיות פשוט", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2022
- ^ שלמה הררי, רוני שקד, השב"כ בעקבות קפוצ'י, ישראל: הוצאת ידיעות אחרונות, 2003
- ^ אילנה ראדה, אילנה ראדה: חקירה מושחתת, באתר ערוץ 7, 2017-10-29
- ^ John E. Reid & Associates, about, REID, 2022
- ^ Tuvya T. Amsel, Polygraph abroad Israel, APA Magazine, 2015, 48(6)
- ^ צפריר עפרוני, מבצע בלזם – תיחקור העולים ממדינות מזרח אירופה, באתר אופ-אד- מאחורי הדברים ומה שבינהם, 21 בנובמבר 2017
- ^ כתבה על הפוליגרף של אורי אבנרי, 1978
