ויצ'יבקה

**ויצ'יבקה** (כפר)
	יהודים בויצ'יבקה בתחילת שנות ה-30
מדינה	אוקראינה
תאריך ייסוד	1553
שטח	1.39664 קמ"ר
גובה	151 מטרים
קואורדינטות	51°49′03″N 26°17′30″E / 51.8175°N 26.291666666667°E
אזור זמן	UTC+2

וִיצִ'יבְקָה (באוקראינית: Вичівка) הוא כפר זעיר במחוז רובנו שבאוקראינה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית. הכפר ויצ'יבקה סמוך לעיירה האוקראינית סרניק.

הכפר שוכן בין שדות חקלאיים וחורשות, בסמוך לגבול עם בלארוס. כמו כפרים רבים אחרים במזרח אירופה, ויצ'יבקה מתאפיין בגגות רעפים ובבנייה בעלת שימוש דומיננטי של עץ, וכזו שבה המבנים מרוחקים מטרים רבים אחד ממשנהו.

תולדות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר מוזכר לראשונה בשנת 1553 בספר "סקירת היערות".^[1] בעת ההיא שימש הכפר כמגורי איכרים שעיבדו את אדמותיהם של בעלי אחוזות אמידים שהתגוררו בפינסק ובברסט.

השלטון על הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון שעל הכפר ויצ'יבקה, ועל חבל הארץ בו נמצא, התחלף פעמים רבות בכל תקופת קיומו של הכפר. הוא סופח לפולין בשנת 1569 כחלק מאיחוד לובלין. בשנת 1795 סופח לרוסיה כחלק מחלוקת פולין.

לאחר מכן, סופח שוב לפולין בשנת 1918 כחלק מהקמת הרפובליקה הפולנית השנייה. בשנת 1939 סופח לרוסיה פעם נוספת כחלק מהסכם ריבנטרופ מולוטוב. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש על ידי גרמניה הנאצית (1941), שוחרר על ידי רוסיה, וסופח אליה שוב (1944). בשנת 1991 סופח לאוקראינה בעקבות נפילת ברית המועצות.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיירה סרניק השכנה התקיימה לאורך דורות קהילה יהודית גדולה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסרניק כ-1,100 יהודים. לעומת זאת, בכפר ויצ'יבקה התגוררו בעת ההיא משפחות יהודיות אחדות. למרות הריחוק מהקהילה היהודית, המשפחות הללו שימרו אורח חיים יהודי אדוק. עיקר פרנסתן היו מטעי פירות, שבפירותיהם סחרו בסרניק. אמצעי התחבורה העיקרי שהיה ברשותן היה חמור או סוס הרתומים לעגלה. בית הכנסת של יהודי ויצ'יבקה בתקופה של טרום מלחמת העולם השנייה היה בבית משפחת רובינשטיין וכלל שני ספרי תורה. השפה הדבורה בכפר הייתה רוסית, אך המשפחות היהודיות תקשרו ביניהן גם ביידיש.

בתקופת הכיבוש הגרמני על הכפר במלחמת העולם השנייה, הייתה על יהודי האזור חובת ענידת טלאי צהוב. בתחילת שנת 1942 נשלחו כל המשפחות היהודיות של ויצ'יבקה לגטו שבעיירה סרניק. ב-8 בספטמבר 1942 התארגנה בריחה המונית מהגטו. כ-500 יהודים נמלטו מהגטו בשעת לילה, מתוכם כ-200 נורו למוות בשעת הבריחה. הניצולים ברחו מזרחה ליערות, שם חברו לקבוצות פרטיזנים. כל 550 היהודים שנותרו בגטו מצאו למחרת את מותם בבורות המוות.

כיום לא קיימת קהילה יהודית בויצ'יבקה, והיא נכחדה בכללותה.