וינצס ויטקאוסקס
.jpg) | |
| וינצס ויטקאוסקס | |
| לידה |
4 באוקטובר 1890 וילקובישק, פולין הקונגרסאית |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1965 (בגיל 74) קובנה, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
בית הקברות פטרשיונאי  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השכלה |
Alekseev military school |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית.png){kind=small} צבא ליטא הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1916–1954 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרולס לייטננט |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הצבא | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה המלחמה הליטאית-סובייטית המלחמה הפולנית-ליטאית מרד קלייפדה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
וינצס ויטקאוסקס (בליטאית: Vincas Vitkauskas; 4 באוקטובר 1890 – 3 במרץ 1965) היה גנרל ליטאי אשר לחם במלחמות העצמאות של ליטא, וכיהן כמפקד צבא ליטא האחרון לפני הסיפוח הסובייטי ב-1940. לאחר מכן הצטרף לצבא האדום ושרת בו בדרגת גנרל לייטננט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויטקאוסקס נולד ב-4 באוקטובר 1890 בוילקובישק. בילדותו נסע אביו לארצות הברית ועבד ככורה פחם בפנסילבניה במטרה לחסוך כסף עבור המשפחה. כעבור שבע שנים האב חזר לפולין, ובכסף שחסך קנה קרקע עבור המשפחה. לאחר סיום לימודיו החל ויטקטאוסקס לעבוד בחווה המשפחתית. במהלך מהפכת 1905 הוא סייע בהברחת נשק ותעמולה מחתרתית לתוך גבולות רוסיה. ב-1908 הוא החל לעבוד כמורה. ב-1914 הוא הוציא תעודת בגרות, והחל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה.
ב-1916 הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית. הוא עבר הכשרה צבאית ובמרץ 1917 נשלח להילחם בחזית רומניה. הוא סיים את המלחמה כמפקד פלוגה בדרגת לוטננט. בפברואר 1918 הוא עזב את הצבא, ובספטמבר של אותה שנה חזר לליטא שהכריזה בינתיים על עצמאות. מיד עם חזרתו לארץ, הוא מונה למושל האזרחי של מחוז וילקובישק. ב-1 בפברואר 1919 הוא התגייס לצבא ליטא ומונה למפקד העיר ראסייניאי. הוא הגן על העיר במהלך הקרבות כנגד הברמונטיאנים - שבויי מלחמה רוסים לשעבר, שהתמרדו כנגד השלטון הליטאי. הוא הגן על העיר בהצלחה, אולם בסוף מאי של אותה שנה, נפל אחיו, ששרת בצבא האדום ולחם כנגד ליטא, בשבי הליטאי והוצא להורג. בשל כך, הוטלה בספק נאמנותו של ויטקאוסקס והוא הורד לדרגת מפקד פלוגה. ב-10 ביולי הוא הפך למפקד גדוד.
הוא פיקד בהצלחה על הגדוד שלו במהלך המלחמה הפולנית-ליטאית. עם זאת, בשל דעותיו הפרו-סובייטיות, ב-2 באוגוסט 1921 הוא חזר להיות מפקד פלוגה. הוא החל ללמוד בקורס קצינים, אולם בינואר 1923 נשלח לקלייפדה - עיר בעלת אוכלוסייה ליטאית שנמצאה תחת שלטון צבאי זמני של צרפת. יחד עם מספר קצינים ליטאים נוספים, הוביל ויטקסאוסקס מרד של אזרחי העיר נגד הצרפתים. המרד הוכתר בהצלחה, הצרפתים עזבו את העיר, ו-ויטקסאוסקס מונה למפקד הזמני שלה. בנובמבר 1923 סופחה העיר לליטא באופן רשמי ותפקיד המושל הצבאי בוטל. בינואר 1924 הוא מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-3. בספטמבר, הוא החל במקביל בלימודי משפטים באוניברסיטת ליטא. בפברואר 1925 הוא מונה למפקד רגימנט הרלגים ה-9.
בדצמבר 1926 אירעה בליטא הפיכה צבאית שהעלתה לשלטון את אנטאנס סמטונה. ויטקסאוסקס נותר בתפקיד מפקד רגימנט הרגלים ה-9, אולם הממשלה החדשה לא האמינה והחלה לאסוף מידע עליו. ב-4 במאי 1927 הוא התפטר מרצונו מהתפקיד. חוסר האמון של השלטון כלפיו התפוגג בהדרגה, וב-1 ביולי 1930 הוא מונה למפקד כוחות הרגלים. במהלך השנים הבאות הוא עבר קורסים נוספים במדינות רבות באירופה, וב-4 באפריל 1939 מונה למפקד הדיוויזיה ה-1. באוקטובר 1939 חתמה ליטא על הסכם עם ברית המועצות על פיו הוחזרה וילנה לידי ליטא, ובתמורה הציבו הסובייטים כוח צבאי בארץ. ב-28 באוקטובר נכנסה הדיוויזיה בפיקודו של ויטקסאוסקס לווילנה. לימים טען ויטקסאוסקס שהיה זה היום המאושר בחייו. ב-17 בנובמבר 1939 הוצע לו להפוך לשר ההגנה בממשלתו של אנטנאס מרקיס, אולם הוא סרב. ב-22 באפריל 1940 הוא מונה למפקד צבא ליטא.
הסובייטים הלכו והגבירו את דרישותיהם כלפי ליטא, והיה ברור שכיבוש המדינה הוא רק עניין של זמן. למרות שהיו לממשלה ולצבא ליטא מספר חודשים להתכונן ולהכין תוכנית חירום למקרה של פלישה, מעט מאוד נעשה. ב-14 ביוני 1940 הגישו הסובייטים אולטימטום אחרון לליטאים: לפרק את ממשלת ליטא ולהחליפה בממשלה פרו-סובייטית, ולקבל חסות סובייטית על המדינה. מרקיס הפך לנשיא החדש, ומינה את יוסטאס פאלצקיס לראש הממשלה החדש. פאלצקיס מינה את ויטקסאוסקס לשר ההגנה שלו. ממשלת ליטא וצבא ליטא המשיכו לתפקד להלכה, אולם בפועל החלה הארץ לעבור סובייטיזציה מואצת, והחל תהליך פירוקו של הצבא הליטאי. ב-12 ביולי הוא פוטר באופן רשמי מתפקיד מפקד הצבא הליטאי, ולא מונה לו מחליף. ב-14 ביולי, ויטקסאוסקס נבחר לחבר בסיימאס - הפרלמנט הליטאי, שגם הוא נעדר סמכות באותה תקופה. במסגרת כל תפקידיו, הוא פעל בשיתוף פעולה עם הסובייטים לשילוב מלא של ליטא בברית המועצות.
ב-17 באוגוסט 1940 פורק הצבא הליטאי באופן רשמי, והפך להיות "הקורפוס ה-29". ב-27 באוגוסט פורק משרד ההגנה הליטאי, ו-ויטקסאוסקס מונה ליו"ר הוועדה שעסקה בפירוק הצבא הליטאי. למשך תקופה קצרה הוא שימש כמפקד הקורפוס ה-29. ב-23 בפברואר 1941 הוא נשבע אמונים לצבא האדום ונכנס לשירות בדרגת גנרל לייטננט. ב-15 ביוני 1941, שבוע בלבד לפני מבצע ברברוסה, הוא נשלח למוסקבה במטרה להשלים את הכשרתו הצבאית. במקביל, הוא הפך לחבר בסובייט העליון.
ב-1946 הוא חזר לליטא ולימד באוניברסיטת קובנה עד 1950. לאחר מכן לימד במכון הפוליטכני של קובנה עד 1954, אז פרש מהצבא. ב-1955 הוא הפך לחבר בסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. ב-1963 הוא פרש מהחיים הציבוריים. הוא נפטר בקובנה ב-3 במרץ 1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וינצס ויטקאוסקס באנציקלופדיה הליטאית האוניברסלית