וימפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וימפי
Wimpy
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־94 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה יוהנסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה מסעדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים המבורגר עריכת הנתון בוויקינתונים
 
wimpy.uk.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וימפיאנגלית: Wimpy) היא רשת מסעדות מזון מהיר, המתמחה בהמבורגרים, צ'יפס וארוחות בוקר, מרכז הרשת היה בארצות הברית ואחר כך עבר לבריטניה. כיום ממוקם בדרום אפריקה. בשיאה הפעילה הרשת כ-1,500 מסעדות ברחבי העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת נוסדה בשנת 1934 על ידי אדוארד גולד הסניף הראשון נפתח בבלומינגטון שבאינדיאנה בשם וימפי גריל (Wimpy Grills) מקור השם בדמות מסדרת פופאי בשנת 1936. לאחר פתיחת מספר סניפים במערב התיכון נפתח סניף של הרשת בשיקגו משם גם נוהלה הרשת. בשנת 1947 הפעילה הרשת 26 סניפים באזור שיקגו. הרשת הצטמקה בהדרגה ונעלמה מארצות הברית לאחר מותו של המייסד בשנת 1977, בה פעלו 7 מסעדות.

בשנת 1954 קנתה חברת J. Lyons and Co את הזיכיון להפעלת מסעדות וימפי בבריטניה, שבשנים הבאות צמחה הרשת והקימה סניפים במספר מדינות - צרפת, אירלנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בשיאה פעלו ברחבי העולם 1,500 מסעדות וימפי. מאמצע שנות ה-70 הרשת בבריטניה סבלה מתחרות קשה של רשתות מקדונלד'ס וברגר קינג ומספר הסניפים הצטמצם עד ל-67 בשנת 2009 לעומת 500 בשנות ה-70.

לדרום אפריקה נכנסה רשת וימפי ב-1967 ובשנת 2011 פעלו בדרום אפריקה 509 מסעדות וימפי - המספר הגדול ביותר של זכייני וימפי.

וימפי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוחות בסניף וימפי בישראל בשנת 1969 (צילום מתוך אוסף דן הדני)

וימפי נכנסה לישראל ב-1966, כאשר חברת "ליונס" ( J. Lyons and Co ) הבריטית הקימה את חברת "וימפי (ישראל) בע"מ" בשותפות עם בוריס קישון, תעשיין ויזם יליד רומניה. קישון היה מהנדס מזון, שעלה לישראל בתחילת שנות ה-50, אך אחר כך עבר לאנגליה שם עבד כמנהל מפעל ובהמשך היה שותף להקמת מספר מפעלים[1]. החברה החלה לפעול עם פתיחת שני סניפים, הראשון בתחנת הדלק סונול בזכרון יעקב והשני בכיכר פריז בחיפה[2]. החברה חתמה על הסכם עם חברת סונול להקמת סניפים נוספים בתחנות הדלק של החברה[3]. שאר הסניפים בישראל פעלו בשיטת הזכיינות, כאשר וימפי מספקת להם את הבשר[4].מחיר כריך ההמבורגר של וימפי באותה עת היה לירה אחת[5].

באפריל 1969 קיימה וימפי את הכנס העולמי שלה בישראל, בו הציגה מזנון נייד שפותח בישראל לצורך שיווק לזכייני החברה ברחבי העולם[6]. ביוני 1969 הפעילה הרשת כבר 30 סניפים בישראל[7], וחברת "ליונס" רכשה את מלוא הבעלות על "וימפי ישראל" מידי בוריס קישון[8].

בשנת 1970 חנכה החברה את מפעל "כתר" למוצרי בשר בחיפה, בשותפות עם החברה הישראלית לקרור והספקה[9]. באותה שנה "וימפי ישראל" פתחה מזנון ראשון בטהראן שבאיראן[10]. על פי ההיסטריון תום שגב, מסעדות וימפי סימלו פתיחות של ישראל להשפעות מערביות:

'וימפי' פתחה בארץ עוד ועוד סניפים , חברה בריטית לממכר המבורגרים שלא הצטיינו אמנם באיכותם, אך יחד עם משקה ה'סנפרש' גם הם כמו שייכו את ישראל אל העולם הגדול.

תום שגב, "1967: והארץ שינתה את פניה"

את הרשת בישראל ניהל יואל קרוס עולה חדש מדרום אפריקה[11]. קרוס מינה את אלי טיסונה לסגנו. לאחר שקרוס נפטר באופן פתאומי, ומספר מזנונים של הרשת הוצתו[12]., החליטה חברת "ליונס" למכור את "וימפי ישראל" לאלי טיסונה וקבוצה של משקיעים שארגן ב-1974[13]. טיסונה החל לרכוש בשר לרשת מרחמים אהרוני וטוביה אושרי אנשי "כנופיית הכרם". טיסונה העיד אחר כך, בשנת 1978, בפרשת רשימת ה-11, וטען כי לא היו שותפים ברשת אלא רק ספקים[14]. לעומת זאת ספק הבשר הקודם של "וימפי" העיד שבשנת 1972 רחמים אהרוני איים עליו לאחר שהרשת הפסיקה ללא כל הודעה מוקדמת את ההתקשרות עמו[15]. מספר שנים לאחר שטיסונה רכש את הרשת היא הפסיקה לפעול[8].

ב-1977 נעצר אלי טיסונה בחשד ששיחד את מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, כדי לקבל אישר להקמת חנות בשר ומזנון וימפי בתוך המרכול של עובדי התעשייה האווירית[16]. טיסונה נידון לשלושה חודשי מאסר ב-1981[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וימפי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המיליונר הקלפן, "העולם הזה", גיליון 1852 מ-28 בפברואר 1973, עמוד 25
    המיליונר הקלפן - המשך, "העולם הזה", גיליון 1852 מ-28 בפברואר 1973, עמוד 28
  2. ^ שני וימפי בר נפתחים בישראל, מעריב, 19 באוקטובר 1966
  3. ^ אנו מברכים את חברת וימפי עם תחילת פעולותיה בארץ - בברכת עלו והצליחו - סונול ישראל, מעריב, 19 באוקטובר 1966
  4. ^ וימפי סובב עולם, על המשמר, 13 ביוני 1968
  5. ^ ההמבורגר בעקבות הסטייק, דבר, 27 באוקטובר 1966
  6. ^ מזנוני "וימפי" - ליצוא , למרחב, 14 באפריל 1969
    תיכנון ישראלי ל"וימפי", על המשמר, 14 באפריל 1969
  7. ^ 4 סניפי WIMPY חדשים, מעריב, 18 ביוני 1969
  8. ^ 1 2 לאה נאור, טיסונה: "השתלטות באמצעים בלתי הוגנים", כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1983
  9. ^ נחנר מפעל למוצרי בשר, למרחב, 13 ביולי 1970
    נחנך מפעל "כתר" למוצרי בשר בחיפה, דבר, 15 ביולי 1970
  10. ^ "וימפי־ישראל" פותחת מזנון במרכז טהראן, מעריב, 27 ביולי 1970
  11. ^ לא על הלחם לבדו, מעריב, 5 בינואר 1971
  12. ^ מזללת וימפי הוצתה בירושלים, מעריב, 20 ביוני 1974
    שריפה במסעדת "וימפי" בתל אביב, דבר, 31 במרץ 1971
    הוצת "וימפי" ליד קולנוע "קסם" בר"ג, מעריב, 16 במרץ 1970
    נשרפה מסעדת "וימפי" ביפו, מעריב, 8 ביוני 1969
    שלושה אנשים נחנקו למוות בדליקה במסעדה, דבר, 15 באוגוסט 1973
  13. ^ טיסונה קונה את וימפי-ישראל, "העולם הזה", גיליון 1974 מ-2 ביולי 1975, עמוד 15
  14. ^ אלי טיסונה העיד על עסקי הוימפי, דבר, 27 בדצמבר 1978
    במשפט "הארץ" - מזרחי : אושרי מכחיש כל קשר לפשע: "אני פנסיונר", דבר, 5 בדצמבר 1978
  15. ^ סוחר בשר: יעצו לי לא לבוא בעיצות עם עסקי אושרי ואהרוני, דבר, 23 בנובמבר 1978
  16. ^ אבי רז, אחד מבעלי "וימפי" חשוד ששיחד את מזכיר עובדי התעשיה האוירית, מעריב, 23 באוקטובר 1977
    עסקי־הבשר של התעשייה האווירית ־ במשפט בצלאל מזרחי "הארץ", דבר, 4 בינואר 1979
  17. ^ איה אורנשטיין, מזכיר ועד עובדי התעשיה האווירית בעבר הורשע בקבלת שוחד, מעריב, 3 בפברואר 1981