וייט מודל M
.jpg) | |
| White Model M, נוהג בדגם ג'ורג' רובינזון (George Robinson) נהגו האישי של הנשיא ויליאם הווארד טאפט | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | White Model M 40 torpedo |
| יצרן | White Motor Company (אנ')[1] |
| שנות ייצור | 1906–1910 |
| הרכבה |
 ארצות הברית |
| בסיס גלגלים | 122 אינץ' (3,098 מ"מ) |
| מפרט טכני | |
| מנוע | 2 צילינדרים, המפיק 40 כ"ס (מנוע קיטור) |
וייט מודל M (ב-אנגלית: White Model M) היא מכונית מפוארת בסגנון מכונית עידן פליז המונעת באמצעות מנוע קיטור מתוצרת White Motor Company (אנ') אשר יוצרה בין השנים 1906–1910 ב-ארצות הברית. נשיא ארצות הברית ויליאם הווארד טאפט רכש יחידה בשנת 1909[2][3]
היצרנית "White Motor Company"[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת "וייט מוטור" הייתה חברה אמריקאית לייצור משאיות, אוטובוסים וטרקטורים חקלאיים משנת 1900 ועד 1980. החברה ייצרה גם אופניים, גלגיליות, מחרטות אוטומטיות ומכונות תפירה. לפני מלחמת העולם השנייה, החברה התבססה בקליבלנד, אוהיו.
בסוף המאה ה-19 בנו של מייסד החברה, רולין וייט (Rollin H. White) התחיל לבנות מכוניות קיטור. הקבוצה הראשונה של חמישים מכוניות הושלמו באוקטובר 1900, אבל לא נמכרו לציבור עד אפריל 1901, כדי לבדוק ולבחון את הרכבים ביסודיות.
בשנת 1905 היה צורך להפריד את מחלקת הרכב מחברת האם שלה כדי להתאים את צמיחת העסק ולהפריד ביניהם פיזית. ב-4 ביולי 1905 הושקה מכונית קיטור שהייתה מכונית מרוץ, בשם "Whistling Billy".
בשנת 1907 "ספינת קיטור לבנה" (White steamer) הייתה אחת הרכבים הראשונים בבית הלבן, כאשר הנשיא תאודור רוזוולט, הנשיא ה-26 של ארצות הברית, אפשר להשירות החשאי של ארצות הברית להשתמש במכונית שמאחורי עגלתו.
דגמי "וייט מודל M" נבנו בין השנים 1906–1910.
הנשיא טאפט רכש את מכונית הקיטור ""וייט מודל M"" בשנת 1909[4][5]
מכונית הקיטור האחרונה נבנתה בינואר 1911, כאשר עברה החברה לכלי רכב המונעים בבנזין. החברה בנתה כ-10,000 מכוניות קיטור.
"וייט מודל M"[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכוניות "וייט מודל M" היו מכוניות מתוחכמות מכניות. היצרן השתמש בגנרטור קיטור רכוב במרכז המכונית, המנוע הורכב מתחת למכסה המנוע.
- מחיר דגם ה-"וייט מודל M" עמד על 4,000 דולר (שנת 1909, ארצות הברית)
- מכונית פתוחה
- 7 מושבים
- מנוע קיטור קדמי
- מערכת היגוי - מימין
- טווח נסיעה - כ-150 ק"מ
- 4 צמיגיים סימטריים
- צמיג רזרבי
4 המכוניות של נשיא ארצות הברית "טאפט"[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיאי ארצות הברית החלו את השימוש במכוניות בראשית המאה ה-20, כאשר הנשיא ויליאם הווארד טאפט רכש ארבע מכוניות והסב את אורוות הבית הלבן למוסך.
הנשיא טאפט רכש צי של ארבע מכוניות: שתי מכוניות מפוארות מתוצרת יצרנית הרכב האמריקאית "Pierce-Arrow Motor Car Company" (אנ'), מכונית חשמלית מתוצרת יצרנית המכוניות החשמליות "Baker Motor Vehicle Company" (אנ') ומכונית קיטור "וייט מודל M" מתוצרת כלי הרכב "White Motor Company" (אנ')[6]
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
"וייט מודל M" -
"וייט מודל M"
-
מכוניותיו של הנשיא ויליאם הווארד טאפט, שנת 1910
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היסטוריה - White Motor Company web.archive.org/web/20111025001120
- ^ "וייט מודל M" heritagemuseumsandgardens.org/automobile/1909-white-steamer
- ^ "וייט מודל M" historicvehicle.org/national-historic-vehicle-register/vehicles/1909-white-model-m-steam-car
- ^ מכוניות הנשיאים / ראו "וייט מודל M", שנת 1909 Presidential Car 1907 steam-powered manufactured by White
- ^ "וייט מודל M" historicvehicle.org/car-matters-1909-white-model-m-steam-car
- ^ מכוניתו של הנשיא טאפט virtualsteamcarmuseum.org/makers/white_steam_car_president_taft