התמקדות (פסיכולוגיה)
התמקדות (באנגלית: Focusing) היא תהליך פסיכותרפויטי של התכוונות פנימה, שפותח על ידי הפסיכותרפיסט יוג'ין ג'נדלין. ניתן להשתמש בהתמקדות בכל סוג של סיטואציה טיפולית, כולל מפגשי עמיתים. הדבר כרוך בהחזקת סוג מסוים של תשומת לב פתוחה, חסרת שיפוט, לידע פנימי שנחווה אך עדיין אינו מוגדר במילים. התמקדות יכולה, בין היתר, להבהיר לאדם מה הוא מרגיש או רוצה, להשיג תובנות חדשות לגבי מצבו, ולעורר שינוי או ריפוי.[1] התמקדות נבדלת משיטות אחרות של מודעות פנימית בשלוש איכויות: משהו שנקרא "תחושה מורגשת" ("felt sense"), איכות של תשומת לב שיש בה קבלה שמתוך מעורבות, וטכניקה מבוססת מחקר המאפשרת שינוי.[2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1953, ערך יוג'ין גנדלין מחקר בן 15 שנים באוניברסיטת שיקגו, בו חקר וניתח מה גרם לפסיכותרפיה להצליח או להיכשל. מסקנתו הייתה שלא הטכניקה של המטפל היא הקובעת את הצלחת הפסיכותרפיה, אלא אופן התנהלותו של המטופל והתהליך הפנימי הקיים אצל המטופל במהלך הפגישות הטיפוליות. ג'נדלין מצא שללא יוצא מן הכלל, המטופל שהטיפול בו זכה להצלחה הוא מטופל אשר מתמקד באופן אינטואיטיבי פנימה תוך מודעות גופנית פנימית מאוד עדינה ומעורפלת - או "תחושה מורגשת" - המכילה מידע שאם מפנים אליו תשומת לב או מתמקדים בו, מחזיק את המפתח לפתרון בעיות שהמטופל חווה.[3]
"התמקדות" היא תהליך ומיומנות ניתנת ללמידה שפותחה על ידי גנדלין, אשר יוצרת מחדש התנהגות מוצלחת זו של המטופל, באופן הניתן ללמידה על ידי מטופלים אחרים.[3] ג'נדלין פירט את הטכניקות בספרו "התמקדות" אשר מיועד לקהל הרחב. הספר מציג מבנים של שיחה ומתאר את ששת השלבים של התמקדות וכיצד יש לבצעם. ג'נדלין הצהיר: "לא המצאתי את ההתמקדות. פשוט עשיתי כמה צעדים שעוזרים לאנשים למצוא את ההתמקדות."[4]
בתהליך ההתמקדות המתמקד מפנה את תשומת ליבו פנימה. הוא קשוב למה שנמצא בפנים ומנהל שיחה פנימית עם התחושה המורגשת, ממקום של הקשבה אוהדת, קבלה וסקרנות. ההתמקדות מתחילה בהגדלת המודעות לגוף. במהלך השהייה עם התחושה שעולה בגוף, ושתחילה אינה ברורה, קיימת השתנות של התחושה ועולים ומתהווים תחושות פיזיות, דמויים, זיכרונות, מחשבות ורגשות. המתמקד מפנה שאלות פנימה ושוהה עם מה שעולה.[5] ההקשבה הסבלנית והמקבלת חיונית עבור התפתחות התהליך, מהווה כמעין מרחב בטוח עבור החוויה הפנימית ומאפשר לה להתקיים ולהתפתח. כאשר מדובר בהתמקדות שבנוכחות "ממקד" קיים תהליך כפול של הקשבה באיכות זו - הן של המתמקד הקשוב לחוויה הפנימית שלו והן של הממקד שמאפשר עבור המתמקד קיומו של מרחב בטוח ומקבל. בנוכחות מסוג זה יש איכות מרפאת. לעיתים קרובות עולות במהלך התהליך חוויות רגשיות ותחושתיות בעוצמה הולכת גוברת. הממקד עוזר למתמקד להכיל את החוויה שעולה, לשהות איתה ולהצליח להחזיק במבט המתבונן בשקט סקרנות חמלה ורכות במה שעולה. באופן הנוכחות של הממקד עם המתמקד הוא גם מדגים ומלמד את המתמקד להיות עם החוויה הפנימית שלו באותה איכות אמפתית.[6] הנוכחות המלאה של הממקד מאפשרת למתמקד לחוש שהוא אינו לבד בתהליך שהוא עובר. הממקד קשוב לתוכן ולאופן בו הוא עולה, משקף אותו ומאפשר למתמקד לדייק את תחושותיו. המתמקד שומע את השיקוף של מה שאמר ויכול לבדוק אם השיקוף מדייק את חווייתו הפנימית ולהמשיך לדייקה במילים ולעיתים אף בתנועה. ברגעי עמימות שמובלעת בתוכם תחושה של עוד משהו שנמצא שם הממקד מאפשר השתהות עם התחושה המורגשת.[7]
"תחושה מורגשת" ו"תפנית מורגשת"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'נדלין נתן את השם "תחושה מורגשת" לתחושה הלא ברורה, הפרה-מילולית, של "משהו" – הידיעה הפנימית או המודעות שעדיין אינה מנוסחת באופן מילולי ואינה נמצאת בחשיבה המודעת – כמו אותו "משהו" שנחווה בגוף. זה לא זהה לרגש. ה"משהו" הגופני הזה עשוי להיות מודעות למצב או לפגיעה ישנה, או למשהו ש"מגיע" - אולי רעיון או תובנה. המושג, כפי שהוגדר על ידי ג'נדלין, כולל בתוכו תחושה של משהו מעורפל ולא ברור, והוא תמיד "יותר" מכל ניסיון לבטא אותו מילולית. ג'נדלין גם תיאר זאת כ"תחושה של מורכבות מרומזת, תחושה שלמה של מה שעובדים עליו".[8]
לדברי ג'נדלין, תהליך ההתמקדות הופך את התחושה המורגשת למוחשית יותר ומאפשר שמצב בו קל יותר לעבוד איתה.[3] כדי לעזור לתחושה המורגשת להתהוות וכדי לזהות במדויק את משמעותה, המתמקד מנסה מילים שעשויות לבטא אותה. ניתן לבדוק מילים אלו מול התחושה המורגשת: התחושה המורגשת לא תהדהד עם מילה או ביטוי שאינם מתארים אותה בצורה מדויקת.[3]
ג'נדלין צפה בלקוחות, סופרים ואנשים בחיים הרגילים ("מתמקדים"), מפנים את תשומת לבם לידיעה שעדיין אינה מנוסחת. כאשר נוצרת תחושה מורגשת, יהיו הפסקות ארוכות יחד עם צלילים כמו "אה...." לאחר שהאדם זיהה במדויק את התחושה המורגשת הזו במילים, יגיעו מילים חדשות ותובנות חדשות לגבי המצב. תהיה תחושה של תנועה מורגשת - "תזוזה מורגשת" - והאדם יתחיל להיות מסוגל לנוע מעבר למקום ה"תקוע", עם תובנות חדשות, ולפעמים גם עם מידע על צעדים בהם עליו לנקוט.
למידה ושימוש בהתמקדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפשר ללמוד את טכניקת ההתמקדות מאחד מכמה ספרים,[2][3] או ממאמן, מתרגל או מטפל התמקדות. הכי קל להתמקד בנוכחות "ממקד" או מאמן התמקדות - מטפל או אדם שאינו מטפל אך הוכשר בהתמקדות.[3] התרגול יכול גם להיעשות לבד ובתנאי שהאדם המתמקד יכול להחזיק בזמן ההתמקדות איכויות של הכלה ריכוז ואי שיפוטיות.[9] ספרו של ג'נדלין מפרט את ששת השלבים של התמקדות,[3] אולם הוא מדגיש שמהות ההתמקדות אינה דבקות בשלבים אלו, אלא הליכה בעקבות התהליך הטבעי.[2] כאשר האדם לומד את היסודות, הוא מסוגל לשלב את התהליך באופן טבעי יותר ויותר.
כיום מתורגלת ההתמקדות בכל רחבי העולם על ידי אלפי אנשים - הן במסגרות מקצועיות עם מאמני התמקדות, והן באופן לא רשמי בין אנשים שאינם בעלי הכשרה בהתמקדות.[10] כתהליך עצמאי, מפגש התמקדות יכול להימשך בממוצע בין כ-10 דקות לשעה - בתהליך בו מקשיבים ל"מתמקד" אשר מבטא במילים את מחשבותיו ורגשותיו והם משתקפים בחזרה על ידי ה"ממקד". באופן כללי, אם כי לא תמיד, המתמקד עוצם את עיניו על מנת להתמקד בצורה מדויקת יותר פנימה ב"תחושה המורגשת" שלו ובשינויים המתרחשים ומתפתחים ממנה.
התפתחויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1966 פרסם ג'נדלין ספר מקיף על פסיכותרפיה מכוונת התמקדות. הפסיכותרפיסט מכוון ההתמקדות מייחס חשיבות מרכזית ליכולת של המטופלים להיות מודעים לתחושה המורגשת שלהם ולמשמעות שמאחורי המילים והדימויים שלהם. הוא מעודד את המטופל להפנות תשומת לב אל תחושות ומשמעויות שעדיין לא קיבלו צורה מוגדרת. אלמנטים אחרים של התמקדות משולבים אף הם בפרקטיקת הטיפול כך שההתמקדות תישאר הבסיס של התהליך ותאפשר לתהודה פנימית ולאימות של רעיונות ותחושות ותאפשר להארות חדשות לעלות מהמטופל. בשימוש בהתמקדות בתהליך הפסיכותרפויטי המטפל לא עוסק בפרושים והעיקר אינו הניסיון להבין ולשנות אלא להיות עם החוויה שעולה, להכיל אותה ולאפשר פיתוח אמפתיה קבלה והתבוננות שקטה. להיות מיכל המאפשר תנועה פנימית המובילה לצמיחה.
מספר עיבודים פותחו לתהליך ההתמקדות המקורי בן ששת השלבים של ג'נדלין. הפופולרי והנפוץ מבניהם הוא התהליך שאן וייזר קורנל מלמדת, הנקרא התמקדות ביחסים פנימיים[11]. וייזר קורנל מדברת על קבלה רדיקלית ל כל מה שעולה בתוכנו ועל עצמי שבנוכחות-שנמצא עם התחושה המורגשת מבלי להיות מזוהה איתה לגמרי.[12]
התפתחויות אחרות בהתמקדות כוללות התמקדות הנעשית לבד באמצעות יומן או ספר סקיצות. בתהליכי התמקדות עם ילדים ניתן להשתמש ברישום וציור. ההתמקדות עם ילדים מאפשרת להם פיתוח מודעות עצמית, קבלה עצמית והתבוננות מהצד על רגשותיהם מבלי שיציפו אותם.[13] התפתחות נוספת היא התמקדות בתנועה במהלכה משלבים בתהליך ההתמקדות ההזמנה לאפשר ביטוי תנועתי של התחושה המורגשת.[14] התמקדות מתרחשת גם בתחומים אחרים מלבד בטיפול. תשומת לב לתחושה המורגשת מתרחשת באופן טבעי בתהליכים שונים בהם מתפתח משהו חדש: למשל בתהליך יצירתי, בלמידה, בחשיבה ובקבלת החלטות.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gendlin, Eugene (1978). Focusing. New York, NY: Bantam Dell.
- Cornell, Ann Weiser (1996). The power of focusing: a practical guide to emotional self-healing. Oakland, CA: New Harbinger Publications. OCLC 34828579.
- Rome, David (1978). Your Body Knows the Answer. Boston, MA: Shambhala Publications.
- Madison, Greg, ed. (2014). Emerging practice in focusing-oriented psychotherapy: innovative theory and applications. Foreword by Mary Hendricks-Gendlin. London; Philadelphia: Jessica Kingsley Publishers. OCLC 866622379.
- Madison, Greg (ed.). Theory and practice of focusing-oriented psychotherapy: beyond the talking cure. Foreword by Eugene Gendlin. London: Jessica Kingsley Publishers. ISBN 9781849053242. OCLC 864418245.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cornell, Ann Weiser; McGavin, Barbara (2002). The focusing student's and companion's manual. Vol. 1 (1st ed.). Berkeley, CA: Calluna Press. ISBN 0972105808. OCLC 50431925.
- ^ 1 2 3 Cornell, Ann Weiser; McGavin, Barbara (2005). The radical acceptance of everything: living a focusing life. Berkeley, CA: Calluna Press. p. 13. ISBN 0972105832. OCLC 63119783.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Gendlin, Eugene T (1982). Focusing (2nd ed.). New York: Bantam Books. ISBN 0553278339. OCLC 41016737.
- ^ Gendlin, Eugene T. (1981). Focusing (2nd, new rev. instructions ed.). New York: Bantam Books. ISBN 9780553278330.
- ^ אן וייזר קורנל, כוחה של ההתמקדות, אור עם
- ^ laury rappaport, focusing-oriented art therapy, jkp
- ^ The small steps of the therapy process: How they come and how to help them come, focusing.org
- ^ "What matters most in psychotherapy is 'feeling' in the sense of being unclear and sensing an implicit complexity, a wholistic sense of what one is working on. This can be very quietly sensed, or it may be very emotional, but that is not the crucial question at all." Cited from: Gendlin, Eugene T (1978). "Befindlichkeit: Heidegger and the philosophy of psychology" (PDF). Review of Existential Psychology and Psychiatry. 16 (1–3): 43–71. OCLC 6903565. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-02-13.
- ^ Kay Hoffmann, Solo Focusing, British Focusing Association, 2016-02-08 (באנגלית בריטית)
- ^ "Certified focusing professional search". Focusing Institute. נבדק ב-13 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hicks, Angela (2007). "Examining four styles of Focusing: the similarities and differences" (PDF). British Focusing Association. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2013. נבדק ב-13 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דני שראל, פסיכותרפיה באוריינטציה התמקדותית: על "התמקדות" (FOCUSING), באתר פסיכולוגיה עברית
- ^ marta stapert and erik verliefde, focusing with children, pccs books
- ^ The Wholebody Focusing Story, Part 1 – Wholebody Focusing, wholebodyfocusing.com
- ^ Gendlin, Eugene T (1996). Focusing-oriented psychotherapy: a manual of the experiential method. New York: Guilford Press. ISBN 0898624797. OCLC 34121030.
