התמכרות פסיכולוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התמכרות פסיכולוגית הוא הכינוי הנפוץ בספרות המקצועית של תחום מדעי המוח ומדע הנוירופסיכולוגיה לתאר כל התמכרות שאיננה התמכרות פיזיולוגית. בשביל להבין את המונח לאשורו נדרש קודם כל לדעת מהי התמכרות פיזיולוגית:

התמכרות פיזיולוגית נוצרת כאשר אדם צורך באופן עקבי מולקולה מסוימת אשר גורמת לעומס מערכתי על קולטנים הקולטים אותה במערכת העצבים המרכזית וכמנגנון התמודדות עם העומס, מוחו מייצר קולטנים נוספים עבורה - מה שמוליד בסופו של דבר[1] תחושה נפשית של צורך הולך וגדל בסם, אך ספציפית על בסיס זה של ריבוי קולטנים.

התמכרות פסיכולוגית לחומר מסוים היא כל התמכרות אשר לפי שעה, קיים קונצנזוס בקרב מדעני מוח כי היא אמנם נפשית-תחושתית אבל אין לה בסיס של ריבוי קולטנים בשל עומס; אין זה אומר שאכן מבחינה מציאותית אין לה בסיס נוירוביולוגי כזה אלא שלפי שעה בסיס כזה לא תועד במידה מספקת במחקר המדעי.

כמו כן, התמכרות פסיכולוגית איננה מוגבלת רק לחומרים, אלא גם למוצרים מוגמרים (כגון אוכל עתיר מונוסודיום גלוטמט) ומצבים מסוימים (כגון הימורים).

ההתמכרות הפסיכולוגית גורמת לאדם לכמיהה עזה, כזו שקשה להתנגד לה למושא ההתמכרות הספציפי ואף במקרים חריפים לתלות יומית בו (במקרים חריפים כאלה האדם חש אי נחת, כעס ואף עשוי לגלות אלימות אם לא תבוא ההתמכרות על סיפוקה). בכל הקשור למזונות, אין בהכרח מדובר בהפרעת אכילה (שכן הפרעות אכילה הן כלליות ולא ספציפיות).

סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים נפוצים של התמכרויות פסיכולוגיות שתועדו או שקיומם הוצע בספרות הנוירופסיכולוגית: התמכרות לעישון כפעולה בפני עצמה, התמכרות לצריכת קנאביס, התמכרות לצריכת קולה (כולל קולה נטולת קפאין), התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות להימורים, התמכרות לטלפון סלולרי ועוד.

הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמכרות פסיכולוגית עשויה להיות בעייתית מאוד גם היא משום שהיא גורמת לאדם לתלות (לעיתים קשה מאד) בדבר מסוים ולהקדשת משאבים רבים עבורו, כמו זמן חיים שיכול ללכת על מטלות השרדותיות או הכרחיות יותר, כסף, התנהגות כפייתית (האדם מרגיש שהצורך נכפה עליו), ניכור חברתי והתמודדות עם תסמיני גמילה ועוד.

הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות ניתן במידה רבה על ידי פסיכולוגים שהתמחו לאחר הכשרתם הכללית בפסיכולוגיה, בטיפול בהתמכרות ובפרט בסוג הספציפי של ההתמכרות, כמו גם על ידי פסיכיאטרים. אם כי קיימים ציבורים מקצועיים נוספים העוסקים בטיפול בהתמכרויות (בפרט מסוגים ספציפיים) או אנשים המסייעים לצוות המטפל התומכים במטופל גם הם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The physiology of behavior, Niel R Carlson, 11edition.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוקף תהליכים ביופיזיים שאינם מובנים ושהמחקר אודותם בחיתוליו,
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.