התאונה במפעל התעשייה הצבאית בנוף ים

התאונה במפעל התעשייה הצבאית בנוף ים
תאריך 30 ביולי 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°11′41″N 34°48′29″E / 32.194735097222°N 34.808055555556°E / 32.194735097222; 34.808055555556
הרוגים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 46 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התאונה במפעל התעשייה הצבאית בנוף ים התרחשה ב-30 ביולי 1992, כאשר עשרות טונות של חומרי נפץ שהיו מאוחסנים במפעל התפוצצו. בתאונה נהרגו שני אנשים: משה רז וגרשון מצליח, נפצעו 46 ונגרמו נזקים כבדים למפעל ולסביבתו.

התאונה אירעה בשעה 08:00 בבוקר במפעל התעשייה הצבאית שמצפון לשכונת נוף ים שבצפון-מערב הרצליה. אז התרחשו שתי התפוצצויות של חומרי נפץ, שהיו מאוחסנים במחסנים תת-קרקעיים (בונקרים) במפעל. בסך הכל התפוצצו במפעל עשרות עד מאה טונות של חומרי נפץ. ההתפוצצויות היו עזות והורגשו בכל אזור המרכז, מחדרה ועד חולון. פטריית עשן גדולה התנשאה גבוה מעל האתר ונראתה למרחוק. רבים חששו שהתרחשה מתקפת טילי סקאד עיראקיים כבמלחמת המפרץ, שנה וחצי לפני כן.

ההתפוצצויות החריבו את מרבית המבנים בשטח המפעל. גג מחסן חומרי הנפץ הועף, וגושי בטון ואבנים ממנו הומטרו למרחק רב. גלי ההדף ומטר האבנים גרמו נזקים רבים למבנים שביישובים הסמוכים למפעל. ההדף גרם להתנפצות זכוכיות חלונות במרחק רב מאתר התאונה ואף בתל אביב. אחסנת חומרי הנפץ שהתפוצצו במחסנים תת-קרקעיים הקטינה את היקף הנזקים, שערכם הוערך בעשרות מיליוני דולר.

מרבית הנפגעים בתאונה ושני ההרוגים היו עובדי המפעל. יתר הפצועים היו אזרחים מהיישובים הסמוכים.

בעקבות התאונה הצטמצמה העבודה במפעל, עד שנסגר סופית בשנת 1997 ומאז המקום נטוש (ב-22 ביוני 2023 אירע פיצוץ במתקן הנטוש, ככל הנראה של שאריות חומרי נפץ שנשארו במקום מתחת לאדמה[1]).

ועדת חקירה שבדקה את נוהלי האחסון של אבק שרפה גולמי במפעל העלתה שנוהלי האחסון של אבק שרפה גולמי במפעל לא תאמו את כללי הבטיחות הסבירים, ואפילו לא את היתרי הבנייה. עקב סגירת מפעל אחר של התעשייה הצבאית ביבנה, הצטברה כמות רבה של אבק שרפה גולמי במפעל בנוף ים ומשום כך היא אוחסנה לא רק בבונקרים שיועדו לצורך זה, אלא גם במרפסות של הבונקרים.[2]

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הוגש כתב אישום נגד ארבעה מנהלים בתעשייה הצבאית: חיים קוסטינר מחיפה, שהיה מנהל קבוצת התחמושת במפעל; אבי כהן מנתניה, שהיה מנהל המפעל; יוסף סיני מתל אביב, שהיה ראש מינהל הבטיחות ויעקב ונטורה מנתניה, שהיה ממונה על הבטיחות. נטען נגדם כי היו מודעים לכך שבמפעל אוחסנו מאות טונות של אבק שרפה בתנאי הזנחה שהעלו את הסיכון להתלקחות והתפוצצות, אך לא פעלו לשפר את המצב.[3] בשנה שלאחר מכן הורשעו כל החמישה על פי הודאתם במסגרת עסקת טיעון בעבירה לפי סעיף 338(3) לחוק העונשין - רשלנות בחומר מתלקח ונפיץ, ונגזר עליהם עונש של עבודות שירות.[4] שניים מהמורשעים, קוסטינר וונטורה, ערערו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להרשיעם במקום להסתפק בענישה ללא הרשעה, אך ערעורם נדחה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]