השפעת כתבי הקודש על עיצוב הלאומיות האמריקנית
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
לכתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה), או בשמם המקובל בארה"ב הבייבל The Bible, היתה השפעה מכרעת על עיצוב הלאומיות אמריקנית. חשיבותם של כתבי הקודש בארה"ב היתה גדולה מיום ייסודן של המושבות הבריטיות באמריקה, ועד לעומק המאה ה-19. במשך 150 שנות התקופה הקולוניאלית רוב החינוך היה ביתי, כאשר עיקר הלימוד היה לקרוא ולפרש את הבייבל. [1] מושבות ניו אינגלנד הוקמו כמושבות פוריטניות, עם להט דתי בייבליסטי. המאפיין העיקרי של הדת הפוריטנית בניו-אינגלנד היתה מחויבות עמוקה לבייבל מצד אחד, וזכותו של כל איש לפרש את הבייבל כרצונו מצד אחר. [2][3]
אהבתם ומחויבותם של האמריקנים לבייבל בתקופה הקולוניאלית באה לידי ביטוי בשמות פרטיים ובשמות מקומות, וכמובן בעצם נוכחותו של בייבל בכל בית, כאשר במקרים רבים מדובר בספר היחיד בבית. [4]
יסודות הדמוקרטיה האמריקנית נעוצים במידה לא מבוטלת בעיירות של ניו אינגלנד. במרכז העיירה היה "בית המפגש הקהילתי" Congregational Meetinghouse. כך כונתה בתקופה הקולוניאלית הכנסיה הפוריטנית. בכל עיירה היה לפחות מרכז אחד כזה. שם התקיימו כינוסי הקהילה. המטיפים היו מלומדים, ולימדו גם בייבל וגם מדעים. הציבור כולו היה משכיל, על מנת שיוכל לקרוא בבייבל. [5]
התקופה אחרי המהפכה התאפיינה בהתעוררות דתית משמעותית, וביצירת כיתות דתיות חדשות. הסטוריונים שעוסקים בדת ברפובליקה הצעירה, כמו מרק נול, טוענים שבראשית המאה ה-19 נוצרה בארה"ב סינטזה תרבותית בין פרוטסטנטיזם אבנגליסטי, ורפובליקניזם, כאשר כל הכיתות הדתיות, היו שותפות להדגשת סמכותו של הבייבל. סינטזה זו, של "רפובליקליזם אבנגליסטי", התבססה במידה רבה על כך, שרוב האמריקנים האמינו שאדם צריך לסמוך על שכלו ועל כח שיפוטו. עבור אמריקנים רבים תובנה זו התפתחה במידה רבה כתוצאה מהמקובל בנצרות האמריקנית, שכל אדם יכול וצריך לפרש את הבייבל כראות עיניו. [6] בשנים שאחרי המהפכה, מדינות הדרום נעשו יותר דתיות ממדינות הצפון, ונוצרה "חגורת הבייבל". בדרום התערבו מטיפים מתודיסטים ובפטיסטים צעירים בהווי העממי, בעיקר דרך קשרים חברתיים שיצרו בעיקר עם נשות האיכרים. המטיפים והנשים תמכו אלה באלה. כריסטין הירמן אומרת, שהכיתות הדתיות האבנגליסטיות צמחו בעיקר הודות לאותם מפגשים בלתי אמצעיים בבתי האיכרים. החוט המקשר בין העולם החילוני לעולם הדת היה הזכות והחובה של כל אחד לפרש את הבייבל כהבנתו. [7]
במהלך המהפכה האמריקנית ובעקבותיה, התפתחה זהות לאומית אמריקנית. [8] זהות לאומית זו לא היתה דבר מובן מאליו, נוכח זהות מגובשת של כל אחת מהמדינות (וירג'יניה, מסצ'וסטס, וכו'), ועוד יותר מכך, נוכח השוני בין מדינות הצפון והדרום. ארה"ב נולדה כרפובליקה, שהתפתחה עד מהרה למדינה דמוקרטית. התפתחות שרחוקה מלהיות מובנת מאליה נוכח ההבדלים הנזכרים, ובמיוחד נוכח תופעת העבדות. [9] מכנה משותף לכל מדינות הברית היה זיקה חזקה במיוחד לבייבל, שהיה כאמור נפוץ ופופולרי במיוחד בכל מדינות הברית באותן השנים.
בתקופה זו מתפתח ברחבי ארה"ב ביה"ס הציבורי, ומעכשיו הם קולטים גם את רוב ילדי המעמד הבינוני. הקריאה נעשתה מן הבייבל, שסיפק גם את תוכן הלימוד המרכזי. עד מהרה הוקמו גם בתי"ס של יום א', זאת במאמץ לצמצם יציאתם לתרבות רעה של ילדי העניים. קסטל מציין הבדל גדול בין ארה"ב לאנגליה: חינוך לעניים היה מאד מקובל בארה"ב, בניגוד לאנגליה. הפעילים ביותר בשטח היו הקווייקרים, שהיו הפעילים גם בארגונים נגד העבדות, והקימו בין השאר בתי"ס לשחורים משוחררים. בתה"ס של יום א' חילקו לילדים ארוחות, ביגוד וספרי בייבל. [10] ספרי הלימוד הבסיסיים ברפה"צ (רפובליקה הצעירה), Spellers & Readers, משתמשים בבייבל לקריאה בסיסית, ועיקרם הוקדש ליחסי האל עם העולם, עם האדם ועם הילד עצמו. בספרי הלימוד המשיכו לשלב קטעי בייבל, וספורים מהבייבל, במשך כל המאה ה- 19. אף לא אחד מספרי הלימוד יכול להיות מוגדר כחילוני. נוכחות האל היא מוחשית מאד בעולם, והשגחתו הברוכה על היחידים ועל האומה כולה, נמצאת בכל ספרי הלימוד בכל המאה ה- 19. [11] ספרי הלימוד ניסו לשכנע שכל יציאה כנגד הבייבל מערערת את הסדר החברתי. דאיזם ואתאיזם הוצגו בספרי הלימוד כלא הגיוניים ולא מוסריים. הספרים "מגייסים" את האישים המפורסמים, שהיו נוצרים נאמנים ומוצהרים, החל בניוטון ובג'ון לוק, עם דגש על ג'ורג' וושינגטון, שתמיד חש בנוכחות האל, שהדריכו בדרכו. [11]
האבות המייסדים היו בייבליסטים מובהקים, הכירו "בדת בייבל" אמריקנית, ובחשיבותה לעיצוב האומה.
בנאום הפרידה של ג'ורג' וושינגטון מהאומה, בסיום נשיאותו, מתייחס וושינגטון למעשה "לדת הבייבל" האמריקנית. הנשיא היוצא מתייחס לסכנות הפנימיות המאתגרות את הברית, אך טוען שניתן להתגבר עליהם, במידה רבה בזכות המשותף. הוא טוען שלמעט הבדלים דקים יש לכולם את אותה הדת. דת זו עומדת ביסוד הרפובליקה, וארה"ב כאומה העומדת על יסודות אלה, עתידה לתת לעולם השראה לדרכי המוסר והחסד. [12]
ג'ון אדמס הכיר היטב את הבייבל, והוקירו מאד. בצעירותו, כ-15 שנים לפני המהפכה, כתב אדמס ביומנו, שאם חברה מאמצת את הבייבל כבסיס החוק והמוסר, אזי כל חבריה יהיו בעלי מצפון, ועושים מעשי חסד איש לרעהו. בזקנתו, בשנת 1807, שנים אחדות אחרי שכבר לא כיהן כנשיא, כתב אדמס לידידו בנימין רש, שהבייבל מכיל את הפילוסופיה העמוקה ביותר, את המוסריות הגבוהה ביותר, ואת המדיניות המעודנת ביותר עלי אדמות. זה הספר הרפובליקני ביותר בעולם. האיסורים על זנות וניאוף, ועל תאווה אסורה לנשים, הם הדרך היחידה לדעתו לשימור הרפובליקה. [13]
תומס ג'פרסון נחשב לאבי רעיון הפרדת הדת מהמדינה. רעיון ההפרדה ממחיש את השפעתו של הבייבל על עיצוב הלאומיות האמריקנית, כגורם דתי משותף לכולם מצד אחד, מה שיצר בפועל הגבלת הכח הפוליטי של ממסד דתי זה או אחר. כמושל וירג'יניה, ג'פרסון יזם את חוק ההפרדה בוירג'יניה. שאר מדינות הברית הלכו בעקבות וירג'יניה. גם התיקון הראשון בחוקה אימץ את הרעיון. הסיבה שג'פרסון נקט ביוזמה לא היתה אנטי דתית, אלא כדי שלא תהיה עדיפות "לכנסית מדינה" (הכנסיה האנגליקנית בוירג'יניה) על פני כנסיות אחרות. החוק זכה לתמיכה של כל הכיתות הדתיות. [14]
ג'פרסון גם ערך מחדש את "הברית החדשה". הרעיון קינן במוחו זמן רב. את הדחיפה הסופית קיבל כנראה מידידו צ'רלס תומסון, מי שהיה מזכיר הקונגרס הקונטיננטלי מיום היווסדו, 1774, עד לפיזורו עם אישור החוקה, 1789 (את שארית חייו הקדיש תומסון לחקר הבייבל). תומסון, שהוציא ב- 1808 פירוש לבייבל, שלח לג'פרסון בשנת 1815 תמצית שהוא ערך לארבעת האבנגליונים. אז ניגש ג'פרסון לעריכת הבייבל "שלו". [15] מבגלל הפופולריות של הבייבל, ג'פרסון מבין שהבייבל משמש בסיס חינוכי ראוי לאומה הצעירה, ולפיכך הוא רצה לשפר את הבייבל. יתר על כן, ההסטוריון הולוצ'אק מעריך, שג'פרסון רצה לקבע בייבל "חינוכי", מקובל על כולם, ובדרך זו לחזק עוד יותר את הפרדת הדת והמדינה. [16] [17] בחילופי מכתבים בין תומס ג'פרסון לבין ג'ון אדמס, לקראת כתיבת הפרוייקט, מסביר ג'פרסון לאדמס עד כמה הוא סולד מהברית-הישנה, אך מעריך את הברית החדשה, אפילו שגם היא לא נקיה מפגמים. במכתבי התשובה מגן אדמס בלהט על הברית הישנה, ומבטא שם את הקונצנזוס עליו התחנך בניו אינגלנד. [18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסטוריה של ארצות הברית
- Joshua Charles. Faith of the Founders
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bernard Bailyn (1967), The Ideological Origins of the American Revolution. Cambridge, Mass
- Sacvan Bercovitch (1975), The Puritan Origins of the American Self. New Haven
- John Berens (1978), Providence and Patriotism in Early America, 1640-1815. Charlottesville
- Ruth H. Bloch (1985), Visionary Republic: Millennial Themes in American Thought, 1756-1800. New Yorkn ,
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Elizabeth Youmans, The Role of the Bible in Early American Education, Darrow Miller and Friends, 22.6.2017
- ^ אביהו זכאי, אמריקה כאוטופיה פוריטנית, מחשבות
- ^ Sacvan Bercovitch, The Puritan Origins of the American Self, 1975
- ^ Colleen McDannell, The Bible in Victorian Home, Material Christianity. Religion and Popular Culture in America McDannell, Material Christianity. Religion and Popular Culture in America, 1995, עמ' 67-102
- ^ Religion in Colonial Culture, 14.3.2016
- ^ Mark A. Noll, The American Revolution and Protestant Evangelicalism, Journal of Interdisciplinary History 23 (3), 1993, עמ' 615-638
- ^ Christine L. Heyrman, Southern Cross. The Beginnings of the Bible Belt, 1998, עמ' 162-164
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , The Shaping of the Revolution, The American Revolutionary Institute - ^ Brian Schoen, Cakculating The Price of Union, Journal of The Early Republic Vol. 23 no.2, 2003, עמ' 173-206
- ^ Carl F. Kaestle, Pillars of the Republic, Common Schools and American Society, 1780-1860, New York: Hill and Wang, 1983, עמ' 30-40, 57-60
- ^ 1 2 Ruth M. Elson, Guardians of the Tradition, American Schoolbooks of the Nineteenth Century, Lincoln: University of Nebraska Press, 1964, עמ' 1-44
- ^ George Washington, Washington's Farewell Address To The People of The United States, 1976
- ^ Joshua Charles, John Adams' Love of The Bible, Faith of the Founders, 10.12.2018
- ^ Nathan Hatch, The Democratization of American Christianity, Yale University Press, 1989, עמ' 34-36
- ^ Dickinson W. Adams, Jefferson’s Extracts from the Gospels “The Philosophy of Jesus” and “The Life and Morals of Jesus”, 1983
- ^ Mark Alexander Holowchak, Thomas Jefferson's Bible, Berlin: Walter De Gruyter, 2019, עמ' 8-10
- ^ Thomas Jefferson, The Jefferson Bible being The Life and Morals of Jesus Christ of Nazareth, 1961 ,(1816)
- ^ Norman Cousind, In God We Trust, Harper & Brothers Publishers, 1958, עמ' 229-249