השמחות
 | |
| סמליל הלהקה | |
| מוקד פעילות | ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
מ-1998  |
| סוגה | רוק • מוזיקת עולם • מזרחית • פולק |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| חברים | |
| ישראל ברייט, אלעד כהן בונן, ויטלי פודולסקי, גרשון וייסרפירר, טל לוי, בן דגוביץ' | |
| חברים לשעבר | |
| צחי הר נבו, סמי בדרה | |
השמחות היא להקה ישראלית שפעלה בעיקר בשנים 1998–2001.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל ברייט שלימים יהיה סולן הלהקה, הוציא שני אלבומים שכללו מוזיקה ניסיונית ושונה מהפופ הישראלי: "כל מה שמנגד" ב-1991 ו"קוף עירוני" בשנת 1994, שקיבלו לביקורות חיוביות מצד המבקרים אך לא זכו להצלחה בקרב המאזינים. בשנת 1996 ברייט החל בכתיבת שירים לאלבום חדש וחיפש נגנים שיסייעו לו בהפקה. סגנון המוזיקה של הלהקה הושפע מאופי הנגינה של המתופף הערבי סמי בדרה שהקיש בדרבוקה ומויטלי פודולסקי הרוסי שניגן באקורדיון. צחי הר נבו שניגן עם איגי וקסמן וגם בלהקת "דברים שעשיתי עם אחותי" ניגן בגיטרות הבס בקולות הרקע[1][2] ואלעד כהן-בונן בתופים. הלהקה לא הקליטה את שיריה בתחילה אלא הופיעה במועדונים קטנים והופעות רבות עד שהתגבשו עיבודי השירים והם הוחתמו בחברת הד ארצי. בשנת 1998 הקליטו את אלבומם הראשון שנקרא על שם הלהקה בהפקתו של יוסי פיין כאשר ברייט כתב והלחין את כל השירים, רובם לבדו. הלהיטים הגדולים היו "יהודה יהודה" שחיבר עם גלעד ברייט ו"היו לי פעם חברים" שברייט כתב עם בדרה וכלל ציטוט מהשיר "קראוז צינוק" שהופיע באלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" של שמוליק קראוס.[3] באלבום נכללו גם השירים "אדם צריך בית", "בדרך הביתה", "ירח" (לפי מילים מאת ווליד תאופיק, שתרגמו בדרה ופודולסקי) ו"בוקר מצוין" שחיבר עם הר-נבו.את האלבום עיבדו ברייט, יוסי פיין וכל חברי הלהקה. עירית נאמן הפיקה וניהלה אותו, הניהול האומנותי היה של עידן לוי ורן שריג שעבדו עם ברייט באלבומיו הראשונים ונגה טל מהד ארצי.
בשנת 1999 זכה ברייט בפרס אקו"ם על האלבום. בדצמבר 2000, יצא הסינגל הראשון "אנשים מספרים" מהאלבום השני שיצא ביוני 2001.[4] האלבום השני של הלהקה כלל חומרים שנוצרו במהלך ההופעות הרבות והשהיה הממושכת בדרכים.[5] ברייט כתב והלחין את כל שיריו, חלקם לצד גלעד ברייט, גילי שושן, עידן לוי, יאיר תמיר וצחי הר נבו. באלבום בלטו השירים "פרצופים", "השמן נהיה כריש", "איזה יום היה לי סמואל" ו"עכשיו אני זמר" ו"אסלי אוסקוט" שכלל פסוק מהקוראן. באלבום התארח הכנר סניה קרויטור. האלבום זכה להצלחה פחותה מהאלבום הראשון והלהקה פורקה באופן בלתי רשמי בשלהי 2001.
בשנת 2016 הוציאה הלהקה את השיר "מפגש החברים" שכתב ברייט עם בדרה.[6][7]
הלהקה לא התפרקה מעולם באופן רשמי וממשיכה להופיע מעת לעת במועדונים ובפסטיבלים שונים, בהם בתדר בבית רומנו, ב"כולי עלמא" ובפסטיבל אינדינגב.[8] הם הוציאו מספר סינגלים משותפים עם מועדון הקצב של אביהו פנחסוב בהם "פלשתינה (א"י)" ו"הילטון" שזכה להצלחה ומעלים יחד הופעות משותפות.[9]
בתחילת 2024 השיר "איזה יום היה לי סמואל" חזר לתודעה בישראל דרך אפליקציית טיקטוק ונהפך לסאונד פופולרי.[10]
חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל ברייט - סולן, כתיבה והלחנת מרבית השירים, פנדר, סינתיסייזר
- אלעד כהן - בונן - תופים
- ויטלי פודולסקי - אקורדיאון
- גרשון וייסרפירר - כלי נשיפה
- טל לוי - בס, חליל צד
- בן דגוביץ' - כלי הקשה
חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמחות, ברשת החברתית פייסבוק- השמחות, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- השמחות, באתר שירונט
- השמחות, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- פלייליסט שירי הלהקה, אוזן מוזיקה ישראלית
- השמחות באתר MOOMA
- ביוגרפיית הלהקה באתר MOOMA
- להקת השמחות באתר הספרייה הלאומית
- בדרך הביתה | השמחות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בפברואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דברים שעשיתי עם אחותי, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2005
- ^ דברים שעשיתי עם אחותי במגזין המוזיקה "Qube"
- ^ היו לי פעם חברים, באתר מימה
- ^ עידו אשד, כולם שמחים עכשיו, MOOMA, 1 ביולי 2001
- ^ גידי אביבי, בלי שיניים, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2001
- ^
רז שכניק, נותנים שוב בעניבה, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בנובמבר 2016
- ^ יוסי חרסונסקי, מפגש החברים - יוסמיוסיק, באתר יוסמיוסיק, 9 בנובמבר 2016
- ^ עינב שיף, "אני הולך להפגנות, אבל אחרי שאני יורד מהופעה שם אני מתגעגע למרכז הליכוד", באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, מפגש מקפיץ: "השמחות" ו"מועדון הקצב", באתר ישראל היום, 8 ביולי 2019
- ^ גיל משעלי, אחרי 23 שנה: "איזה יום היה לי סמואל" של להקת השמחות הפך ללהיט טיקטוק, באתר מאקו, 4 באפריל 2024
- ^ טורף את החיידק: אביגדור קהלני על אשפוזו במצב קשה וההחלמה | TMI, באתר מעריב אונליין
