הר חרת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
780 מ'  |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | מערבית לירושלים |
| רכס הרים | הרי ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′51″N 35°08′14″E / 31.7808333°N 35.1372222°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   הר חרת | |
  | |
הר חרת הוא גן לאומי בניהול ובטיפול של הקרן הקיימת לישראל.
הר חרת נמצא לא רחוק ממחלף הראל בכביש ירושלים תל אביב, ליד מבשרת ציון ובית זית והוא חלק מהממכלול הכולל את תל צובה - הר חרת - סטף. הר חרת ממוקם ליד פיתול של נחל שורק.
ההר בעל ערכי טבע ונשקפים ממנו נופים מרהיבים. עין חרת הוא מעיין נקבה עם בריכת איגום שמימיו שימשו להשקיית הטרסות החקלאיות שמתחתיו. חורבת חרת היא שרידים של בית חווה שמשמה הערבי ח`רבת אל חורית נגזר שמו של ההר "חרת". הר חרת מתנשא לגובה של 780 מ' מעל פני הים. נחל חרת הוא נחל תלול בעל צמחייה רבה היורד לאורך המורד המזרחי של ההר. במקום בוסתני פרי וכרם זיתים עתיק ומטופח מהגדולים שבכרמי הזיתים שבהרי ירושלים. אחרי הכרם יער של הקק"ל. בין הצמחים במקום נרקיסים, רקפות ואזוב מצוי.
למרגלות הר חרת ממוקמים בונקרים שהיו חלק מהבסיס של חטיבת ירושלים בבית זית. הבונקרים הוסוו עד למלחמת ששת הימים ובהם היו טנקים ונשק כבד שהיו אסורים באחזקה על פי הסכמי שביתת הנשק שנחתמו ברודוס בשנת 1949. לפי תוכנית הפיתוח של מערב ירושלים, המכונה "תוכנית ספדי", עשויים להיבנות בהר חרת כ-7000 יחידות דיור ומבני תעסוקה ומתוכננת הקמת גשר באורך של 700 מטרים עליו מתוכנן לעבור כביש הטבעת המערבי של ירושלים. הכביש מתוכנן להמשיך במנהרה מתחת לשלוחת בית החולים הדסה עין כרם.
מקום בשם חרת שמיקומו אינו ידוע מוזכר בספר שמואל א` כב: ה "וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל-דָּוִד, לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה - לֵךְ וּבָאתָ-לְּךָ, אֶרֶץ יְהוּדָה; וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיָּבֹא יַעַר חָרֶת"; החוקרים הבריטים בני המאה ה-19 קיצ'ר וקונדר הציעו לזהותו בכפר הפלסטיני ח'ראס.[1]
מחצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחצבת גיר הוקמה במקום ב-1860.[2]
ב-1920 נמכרו 3 דונם להסתדרות ממוכתר הקסטל להקמת מחצבה. במהלך שנות השלושים של המאה ה-20 נמסרה המחצבה לחברת אבן וסיד, והאבנים שנחצבו בה שימשו בין היתר להקמת מבנים של האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה הר הצופים.
ב-1974 הוצא צו הפסקה מינהלי למחצבה לזמן קצר.[3] ב-1980 הוצא סגירה למחצבה מטעם ראש מועצת מבשרת ציון אלי מויאל, והמחצבה ננטשה במהלך שנות השמונים.[4][5]
באתר שלולית חורף גדולה ובה נמצא מין בסכנת הכחדה של קרפדה ירוקה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986, עמוד 2529.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יער חרת. שמואל א פרק כב
- גילי סופר, הר חרת - ההר שמזיל דמעות, באתר ynet, 16 בינואר 2004
- מטיילים ומוסקים בהר חרת
- לצלם ולשמור (הדחפורים בדרך) טיול שטח: הר חרת
- מפת מסלולי טיול
- גן לאומי הר חרת - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- מסלול סובב הר חרת
- הר חרת, מוצא ומאגר בית זית: שקדיות ומושבה נשכחת, באתר למטייל בישראל
- סקר טבע עירוני - מחצבת הר חרת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP III, p. 305
- ^ תוכנית מתאר מבשרת ציון
- ^ צו הפסקה מינהלי נגד מחצבת "אבן וסיד" בקסטל, על המשמר, 15 באוגוסט 1974
- ^ הוצא צו לסגירת המחצבה במבשרת־ציון, מעריב, 1 ביוני 1980
- ^ שיקום מחצבת הר חרת לפארק השומר על ערכי הטבע והנוף