הרינגטון מאן
 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1864 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1937 (בגיל 72) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
אסכולת גלאזגו |
| יצירות ידועות |
Tommy Thomas |
| בן או בת זוג |
Florence Sabine Pasley (3 באפריל 1893–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
Mona Sabine Mann, Cathleen Sabine Mann, Annabel Mary Harrington Mann |
  | |
הרינגטון מאן (באנגלית: Harrington Mann; 7 באוקטובר 1864 – 28 בפברואר 1937) היה אמן דיוקנאות סקוטי וצייר דקורטיבי. הוא היה חבר בנערים של גלאזגו בשנות ה-80.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאן נולד בגלאזגו והחל את לימודיו בבית הספר לאמנות של גלאזגו.[2] בהמשך למד בבית הספר סלייד לאמנות בלונדון אצל אלפונס לגרוס. לאחר מכן למד בפריז בהדרכתם של ציירי הדיוקנאות גוסטב בולנז'ה וז'ול-ז'וזף לפבר באקדמיה ז'וליאן לזמן קצר.[3]
ציוריו המוקדמים של מאן משנות ה-80 הם בעיקר של קהילות דייגים ביורקשייר. הוא החל לפתח לעצמו שם כצייר דיוקנאות בשנות ה-90 של המאה ה-19. היה לו חוש חזק של צבע ועיצוב קירות פנים ולוויטראז'ים. בשנת 1893 הוא עיצב את הזכוכית הצבעונית לחלון המערבי של כנסיית סנט ברתולומיאו, בקומבריה.
בשנת 1900, הוא עבר דרומה ללונדון, ופתח גם סטודיו בניו יורק, שם ציוריו הפכו לפופולריים. בלונדון הוא מצא הצלחה בפורטרטים של אנשי החברה הגבוהה, במיוחד של ילדים ובכללם בני משפחת המלוכה הבריטית.[4]
השימוש של מאן בצבע הושפע מג'יימס מקניל ויסלר. עבודת המכחול הנועזת שלו מראה את השפעתו של ג'ון סינגר סרג'נט. מאן היה אחד מחברי המייסדים של החברה הלאומית לפורטרטים ב-1911.[3]
מגזין "הסנטורי" משנת 1908 שיבח את מאן ואת ציורו "סיפור אגדה". מאן, דיווח המגזין, "תמיד הראה צדדים ייחודיים, לאחר שהתמסר לטיוטות דקורטיביות עבור ויטראז'ים, לציורי קיר, נוף, ז'אנר ודיוקנאות". המגזין המשיך "בעוד שדמויותיו שומרות בדרך כלל על רמת הישגים גבוהה, בקבוצות דיוקנאות פחות רשמיות מסוימות מאן חושף אולי את השלב הכי סימפתי ומושך בכישרונו". על הציור "סיפור אגדה", המגזין סבר שהוא הפגין "קסם מרענן ומגע של רומנטיקה לנוער".[5]
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה בנם השני של ג'ון מאן (1827–1910), רואה חשבון מוסמך, ושל מרי ניוטון הרינגטון (1834–1917), סופרת.[6] אביו של ג'ון היה גם צייר, ג'ון מאן (1797–1827).[7] מאן התחתן עם מעצבת הפנים פלורנס סבין-פאסלי (המכונה דולי מאן) למאן היו שלוש בנות, שהופיעו בכמה מציוריו, ביניהן קתלין סבין, אמנית, שנישאה לפרנסיס דאגלס, המרקיז ה-11 מקווינסברי.[8]
מאן נפטר בניו יורק ב-28 בפברואר 1937.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
השיעור -
קתלין, בת הצייר -
סיפור אגדה
_Cathleen_(1906)_MSK_Gent_22-11-2015.JPG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרינגטון מאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chamot, Mary; Farr, Dennis; Butlin, Martin. The Modern British Paintings, Drawings and Sculpture, London 1964, II.
- ^ "Pigs and Clowns?". The eclectic subjects of Harrington Mann. Mctear's.
- ^ 1 2 "Harrington Mann 1864-1937". Tate Gallery.
- ^ "The Correspondence of James McNeill Whistler". Harrington Mann, 1864–1937. University of Glasgow.
- ^ Brinton, Christian (March 1908). "Two Notable Pictures: Harrington Mann's 'A Fairy-Tale'". The Century Magazine. LXXV (5): 800–801. Archived from the original
- ^ "Who's Who in Glasgow in 1909". John Mann. Glasgow Digital Library.
- ^ "The Correspondence of James McNeill Whistler". Mary Newton Mann, 1834-1917. University of Glasgow.
- ^ "Sitters A to Z". Cathleen Sabine Follett (née Mann) (1896–1959). National Portrait Gallery.