הריגת אריק קרפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הריגת אריק קַרְפְּ אירעה ב-14 באוגוסט 2009 בעת שטייל עם אשתו ובתו בטיילת של חוף תל ברוך בתל אביב. שלושת תוקפיו של קרפ הואשמו ברצח, אך לבסוף הורשעו בהריגתו.

המקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המתואר בכתב האישום, ב-14 באוגוסט 2009 בשעה 23:00 יצא לאונרד אריה (אריק) קרפ, בן 59, עם אשתו שרה ובתו אוטיליה לטייל על שביל הטיילת שסמוך לחוף ליד תחנת הכוח רדינג. בשלב מסוים ישבו השלושה על אחד הספסלים מול הים. בקרבת מקום שהתה חבורה של צעירים ערבים מג'לג'וליה. קצת לפני 00:30 טייל קטין בן 17 מבני החבורה לבדו לאורך הטיילת, פגש את משפחת קרפ ואמר לאריק קרפ כי "יסדר לו" את אחת הנשים אשר עמו. עקב דבריו אלו, וכדי להימנע ממגע עמו, החלו בני משפחת קרפ לעזוב את המקום. בשלב זה התקשר הקטין אל חבריו, ג'מיל עדס ועבדל עדס וביקש מהם להגיע אליו. ג'מיל ועבדל הגיעו בריצה ואחד מהם אחז בשרה והטיח אותה אל הרצפה. עקב התקיפה הנ"ל נגרמה לשרה פריקה של מרפק ימין והיא נזקקה לטיפול רפואי. השני דחף את אוטילה שנפלה על הקרקע. שרה צעקה אל אוטילה כי ידה נשברה, כי תימלט מהר מהמקום ותזעיק עזרה. אוטילה הצליחה להימלט ורצה בצעקות לעזרה אל כיוון החוף. שרה שהצליחה אף היא להימלט מהמקום, הצטרפה לאוטילה והשתיים רצו אל עבר החוף זועקות לכל עבר לעזרה. שרה מיד טלפנה והזעיקה את המשטרה, ומאוחר יותר פורסמה הקלטת דבריה.[1]

ג'מיל ועבדל תקפו ביחד את אריק קרפ במכות קשות בכל גופו כולל בעיטות בעוצמה בראשו ובצלעותיו. בשלב מסוים הצליח אריק קרפ לברוח מהמקום בריצה, שתועדה במצלמת אבטחה.[2] אולם תוקפיו רדפו אחריו, תפסוהו והמשיכו לחבוט בו, גם לאחר שהיה מוטל חסר אונים על הקרקע. מספר צעירים נוספים שהיו עם התוקפים הביטו בנעשה בלא להתערב, למעט צעירה אחת שבקשה מהם לחדול ממעשיהם ובתגובה ספגה אגרוף לפניה. בעקבות הקריאות לעזרה החלו להתקרב אנשים לזירה, ואז נמלטו בני החבורה, ונסעו ליער חורשים, שם שמעו מוזיקה, שתו ורקדו.

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חודש הוגשו כתבי אישום נגד שלושת התוקפים באשמת רצח וכנגד ארבעה נוספים על אי מניעת פשע.[3] באפריל 2011 הורשעו שלושת התוקפים בהריגה וזוכו מאשמת רצח, לאחר שבית המשפט קבע שלא ניתן להוכיח שהייתה לתוקפים "כוונה תחילה".[4] ביולי 2011 נדונו התוקפים ל-26 שנות מאסר.[5] בית המשפט העליון דחה את ערעורם של התוקפים על הרשעתם ועל חומרת העונש.[6]

ארבעת המואשמים באי מניעת פשע הורשעו ונידונו ל-3–6 חודשי עבודות שירות.[7]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות גזר הדין התעוררה ביקורת ציבורית רבה על כך שהתוקפים הורשעו בהריגה ולא ברצח. היו שטענו שהשופטים צדקו, מכיוון שברצח סתמי שלא תוכנן מראש לא ניתן להרשיע את התוקפים ברצח. לשיטתם, הביקורת צריכה להיות מופנית אל המחוקק שצריך לשנות את החוק ולקבוע שגם במקרים כאלו יש להרשיע ברצח.[8] לעומת זאת, היו שביקרו את ההרשעה בהריגה ולא ברצח, בטענה שעל פי הזרם המרכזי של הדעות בבית המשפט העליון, ניתן היה להרשיע את התוקפים ברצח.[9]

פסק הדין והביקורת שנמתחה עליו היו זרזים לרפורמה בעבירות המתה בישראל שהתקבלה ב-2019, במסגרתה בוטלה עבירת ההריגה, ומנגד בוטל הצורך ב"כוונה תחילה".[10] במקום זאת נקבעו שתי עבירות:

  • רצח - גרימת מוות עם יסוד נפשי של כוונה או אדישות. העונש המירבי על עבירה זו הוא מאסר עולם.
  • רצח בנסיבות מחמירות - רצח שבנוסף ליסוד נפשי של כוונה או אדישות נעשה בנסיבות מחמירות, כגון רצח שנעשה באכזריות מיוחדת, או שנעשה תוך התעללות בקורבן. העונש על עבירה כזו הוא מאסר עולם חובה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המקרה של הריגת אריק קרפ יצר שולי רנד את שירו "אדי".[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]